קואומו כבר לא יהיה נשיא, אולי גם לא מושל

גלוריה בס, מחזאית וכותבת שעבדה בין היתר עם שלמה בר-אבא במשך כעשור, התאהבה כמו ניו-יורקרים רבים במושל אנדרו קואומו בשיאה של הקורונה בחוף המזרחי. את אהבתה לקואומו היא תרגמה לסדרת סרטונים שהועלו ליוטיוב ובהם דיאלוגים אישיים מאוד הכוללים משפטים שאמר קואומו בתדרוכים היומיים שלו על המגפה. "הוא כבש את לבי", מודה בס, "הסרטונים היו הניסיון שלי להתמודד עם הפחדים שלי בתקופת הקורונה ולהיאחז בשפיות".

ההזדהות שלי עם דברי בס היא גדולה. אם יש שני אנשים שזכו באותם ימים עגומים לאמון הציבור האמריקאי הם ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי למחלות זיהומיות לשעבר ומבכירי ממשל טראמפ שטיפלו במגפה, וקואומו. מושל ניו-יורק היה בשיאו הפוליטי כשמגפה דפקה על דלתות כל בית והפילה קורבנות על ימין ועל שמאל. גם אני לא החמצתי את תדרוכיו כשהגופות נערמו במשאיות ליד בתי חולים. הוא נתן תחושה שיש מנהיג ליד ההגה, מישהו שאינו מסתיר עובדות ומספק תקווה. בשונה מטראמפ, קואומו סיפק ניתוחים מדעיים עם הסברים בגובה העיניים. דמעות וצחוקים גם יחד.

אם הייתם שואלים אותי עד לפני חצי שנה במי הייתי בוחר לנשיאות ארה"ב, הייתי עונה לכם "קואומו" ללא היסוס. ג'ו ביידן נראה אז ישנוני ומנותק ועל טראמפ אין צורך להכביר מילים. בס ואני לא היינו היחידים. הפופולריות של קואמו נסקה בהתאם בכל ארה"ב וכשביידן הפך למועמד הדמוקרטים - התנחמתי בעובדה שמושל ניו-יורק מזה שלוש קדנציות הניח תשתית איתנה לבחירות בעוד ארבע שנים. גם קואומו הרגיש זאת. האגו גדל עד כדי כך שמיהר לכתוב ספר כיצד ניהל את המגפה בצורה מבריקה כל-כך.

ובכן, כל זה היה נכון עד לפני פחות מחודשיים. קואומו מודל מארס 2021 הוא שק החבטות של ניו-יורק. שמונה נשים הגישו מאז דצמבר תלונות בגין עבירות מין כנגד המושל, והאיש שכולם אוהבים הפך באחת לאיש שאוהבים לא לאהוב, רפובליקאים ודמוקרטים כאחד. מוביל המאבק בקואומו הוא באופן לא מפתיע "ניו-יורק פוסט", הצהובון הימני של רופרט מרדוק, אך האמת היא שכל אמצעי התקשורת האמריקאים כבר מסובבים את המושל על הגריל. גם "ניו-יורק טיימס" קרא לו להתפטר. בצדי הדרכים אפשר לראות שלטי חוצות רבים עם תמונתו של קואומו ולצדה המילים "הדחה" או "התפטר!"

• למה דווקא ארגוני "מי טו" לא רוצים שקואומו יתפטר?
• "בלשכת המושל העדיפו נשים גבוהות, רזות ובלונדיניות"

בעיותיו של קואומו החלו מספר חודשים מוקדם, כשהתברר גודל המחדל בבתי האבות בניו-יורק ושיקול הדעת המוטעה של המושל בסוגייה. בשיא המגפה ננעלו הקשישים בבתי האבות כדי להגן עליהם מפני המגפה, אולם זו נכנסה פנימה באמצעות המטפלים שבאו מבחוץ. בנוסף, קואומו הורה לבתי האבות לקבל בחזרה קשישים שפונו לבתי חולים לאחר שחלו בקורונה בכדי להפחית את העומס על בתי החולים. הקשישים הללו הדביקו את חבריהם והמגפה התפשטה כאש בשדה קוצים דווקא במקומות שעליהם ניסו להגן יותר מכל. מי שביקש להוציא את יקירו או יקירתו הביתה - זכה לסירוב.

כעשרת אלפים קשישים מתו בבתי האבות, כ-50% יותר מכפי שדווח בתחילה. או אז התברר שבסטטיסטיקה של מספרי מתים בבתי האבות לא נכללו הקשישים שנשלחו מהמוסדות לבתי החולים ומתו שם. זמן לא רב חלף ומליסה דה-רוסה, העוזרת הבכירה של המושל ואשת אמונו הקרובה, הודתה כי הוא נמנע מלמסור דיווח מלא בעניין בגלל חקירה שמנהל משרד המשפטים בעניין ומסיבות פוליטיות נוספות. על רקע זה טלפן אל קואומו רון קים, פוליטיקאי דמוקרטי מקווינס, ודרש חשיפה מלאה של הנתונים. השיחה הידרדרה וקים רץ לתקשורת וסיפר כי קואומו איים עליו כי אם לא יחדול מהתקפות עליו הוא "יהרוס אותו". באותו רגע נזכרו רבים כי לקואומו יש גם היסטוריה של התבטאויות אגרסיביות וכי הדימוי של כמנהיג מחבק ואחראי הוא לא בדיוק מדויק.

במדרון התלונות

אלא שזה היה רק החלק הראשון בצניחה החופשית של קואומו. בדצמבר האשימה לינדזי בוילן, אחת העוזרות של קואומו לשעבר, בהטרדה מינית בשנים 2018-2015. בין היתר טענה כי נישק אותה על שפתיה בניגוד לרצונה וכי במהלך טיסה הציע לה לשחק ״סטריפ פוקר״. בוילן, שמתמודדת עתה לתפקיד נשיא רובע מנהטן, סיפרה שהמושל נגע בגופה, השליט אווירת טרור בסביבת העבודה וכינתה אותו "ביריון" (Bully). קואומו מצדו הכחיש את טענותיה.

מאותו רגע החל מצעד המתלוננות בתקשורת ואל בוילן נוספה בין היתר שארלוט בנט, עוזרת אחרת, שסיפרה כי הוא נהג להפנות אליה שאלות לא הולמות על חיי המין שלה ואף ציין כי הוא פתוח למערכות יחסים עם צעירות בנות העשרים. טענות דומות יותר או פחות השמיעו מאז עוד שש נשים. קואומו פרסם הודעה שבה טען כי "אף פעם לא נגע באף אחת באופן לא הולם״. יחד עם זאת, הביע התנצלות אם דברים שאמר והובנו לא נכון. אלא שכדור השלג כבר מתגלגל - התובעת הכללית של ניו-יורק הודיעה כי היא פותחת בחקירת התלונות והאסיפה הכללית של ניו-יורק אישרה חקירת הדחה בגין התנהלות מינית פסולה. גם במפלגה הדמוקרטית איבד קואומו גובה במהירות, כשהסנאטורים צ'אק שומר וכריסטן גילברנד וראש העיר ניו-יורק ביל דה-בלאזיו, שממילא רחוק מלחבב את המושל, אמרו כי הם תומכים בסיום כהונתו. הנשיא, ג'ו ביידן, שמר לאורך זמן רב על פרופיל נמוך. בתחילה חמק משאלות בעניין וכעת הוא סבור שיש למצות את החקירה. "אם ההאשמות נגדו יוכחו כנכונות, יהיה עליו ללכת", אמר.

ומה עם הציבור? ובכן, דווקא בזירה הזו מתברר כי מצבו של קואומו כלל וכלל לא רע. אם ביולי אמרו 72% מהנשאלים כי קואומו מנהל את המגפה נכון, כעת זוכה המושל "רק" ל-54% תמיכה. בסקר שהתפרסם לפני מספר ימים אמרו כמחצית מתושבי מדינת ניו-יורק כי קואומו לא צריך להתפטר בשלב זה ויש למצות את החקירה בעניינו. 57% אמרו שהם מרוצים מהאופן שבו הוא מתמודד עם התלונות ורק 35% גרסו כי היה עליו להתפטר כבר בשלב מוקדם.

נתונים אלה עשויים להפתיע לנוכח העובדה שמדינת ניו-יורק בכלל, והעיר ניו-יורק בפרט, הם מעוזים של הפוליטיקלי קורקט הנהוג בחוגים הפרוגרסיביים. יש לכך כמה סיבות: הראשונה והפשוטה ביותר היא שבכל זאת רבים מאמינים שלפני שמדיחים מושל צריך למצות את החקירה. השנייה היא שניו-יורק עומדת בפני אתגרים קשים מאוד לנוכח המגפה, שטרם חלפה, ולנוכח העובדה שאין כאן מנהיגות אלטרנטיבית הזוכה לאמון. העובדה שבראשות העיר ניו-יורק עומד פוליטיקאי שסביבו קיים קונצנזוס שהוא מתפקד רע, רק מחזקת את התחושה של רבים כי צריך לחשוב פעמיים. יש גם החוששים כי הליכתו של קואומו, איש הממסד המתון של המפלגה הדמוקרטית, תעלה במקומו פוליטיקאי או פוליטיקאית מהמחנה הפרוגרסיבי, מה שיצית חוסר יציבות. קואומו אינו עומד להתפטר כל-כך מהר. הוא נחשב לפוליטיקאי קשוח ועקשן מאז ומעולם והתפטרות תסמן את סוף הקריירה הפוליטית שלו. לתובעים את פרישתו הוא נוהג לענות: "לא נבחרתי על ידיכם אלא על-ידי האזרחים".

"קואומו שבר את לבי. אני מאוכזבת", אומרת גלוריה בס כששאלתי אותה על המצב לנוכח ההתפתחויות של החודשים האחרונים. "אני בשואו ביזנס ולמדתי דבר או שניים על הטרדות מיניות בתעשייה. אבל כמו שאסור להסכים עם ההטרדות, חשוב גם לא להכפיש לפני שהטענות מוכחות. אצבע על המקלדת יכולה גם להרוג. לא הייתי מסלקת אותו ללא משפט. אם מה שנאמר עליו זה נכון - הוא צריך ללכת. עצוב מה שקורה עכשיו״. ובנימה אישית, בתור מי שהחזיק מקואומו כמועמד לנשיאות בעוד ארבע שנים, אני חייב לומר שבנסיבות הנוכחיות הסיכוי שזה יקרה הוא פחות מקלוש. אני כבר מחפש מועמד אחר.