מעבר לטבח: בלייז ברנסטין נרצח משום שהיה יהודי והומוסקסואל - חיים בניו יורק - הבלוג של חיים הנדוורקר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעבר לטבח: בלייז ברנסטין נרצח משום שהיה יהודי והומוסקסואל

סמואל וודרוורד, חבר בארגון ניאו נאצי, חשוד כי ביצע את הרצח ב-20 דקירות סכין מכיוון שהוא שונא יהודים והומואים

תגובות
בלייז ברנסטין

הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג הכה קשות את יהודי אמריקה. אבל במקרה של ג׳יני וגדעון ברנסטין האירוע הטרגי עורר רגשות עזים במיוחד, בגלל הטרגדיה שעברה עליהם בתחילת השנה.

בנם, בלייז ברנסטין, הומו בן 21, נרצח ב-2 בינואר בלייק פורסט שבקליפורניה כאשר חזר הביתה לחופשה מאוניברסיטת פנסילבניה. ברנסטין נרצח ב-20 דקירות סכין לא הרחק מביתו, בפארק שבו נהג לשחק כילד ובקרבת בית הספר שבו למד. החשוד ברצח, הנמצא כרגע מאחורי סורג ובריח, הוא בן המחזור שלו סמואל וודוורד. הרקע למעשה הוא, על פי המשטרה, היותו של בלייז יהודי והומו. וודוורד היה, מסתבר, חבר בתנועה ימנית קיצונית ניאו-נאצית שחיפש לו מטרה. בלייז היה היעד האידיאלי.

״בלייז היה ילד סקרן שחשב מחוץ לקופסה״, אומרת אמו ג׳יני. ״הוא היה ילד נעים הליכות, לא אגרסיבי ולא אתלטי. גם כשהתבגר היה כזה. בילינו הרבה זמן במוזיאונים ביחד. הוא היה הומו. הוא לא היה פתוח עם המשפחה לגבי זה, אבל אני ידעתי שהוא הומו והעליתי את זה בפניו. רצינו שיידע שאנחנו בסדר עם זה ושנקבל אותו כמו שהוא, אבל זה היה נושא שהוא לא הרבה לדבר עליו״.

בני משפחת ברנסטין, שני הורים ושלושה ילדים, חיו ביישוב באורנג׳ קאונטי, קליפורניה, שיש בו מעט מאוד יהודים. ״היו שם ביטויים אנטישמיים לא מעטים״, אומרת ג׳יני. ״הרבה מאוד ימנים קיצוניים גרו שם. הרבה אנשים לא ידעו מה זה יהודי. בתי היתה מהיהודים הבודדים בבית הספר שלה, אז היא הביאה חברים הביתה לשבת ולליל הסדר. לפעמים התלוצצו על חשבון היותה יהודייה, אבל זה לא הפריע יותר מדי״.

בלייז בא הביתה לחופשה מאוניברסיטת פנסילבניה ב-20 בדצמבר. ״חגגנו את חנוכה״, מספרת האם. ״הוא מאוד אהב את החג הזה. הוא פגש פה ושם חברים ואז, ב-2 בינואר, הוא נעלם מהבית. ההיעלמות של בלייז היתה מאוד מוזרה, כי הוא אף פעם לא עזב בלי להגיד שהוא יוצא. בילינו ערב עם המשפחה, עם הסבא והסבתא. למחרת התכוונו ללכת לרופא השיניים. הוא לא הופיע שם. לקח לנו זמן להבין שקרה פה משהו נורא. הוא לא ענה לטלפונים. פנינו למשטרה והחקירה נפתחה עוד באותו הלילה. כעבור כשבוע מצאו את הגופה שלו קבורה בפארק שבו הוא נהג לשחק כילד. היו סימנים שהובילו לחשוד ברצח די מהר. החשוד ובני הלכו לאותו בית ספר תיכון. אני חושבת שהחשוד מצא דרך למשוך את בני אל מחוץ לבית. אולי הוא ביקש עזרה במשהו, אין לי מושג. אני גם משתדלת לא להיות מעורבת יותר מדי בפרטים. כל העניין כולו מאוד מכאיב לי״.

בידי החוקרים יש ראיות לכך שוודוורד וברנסטין נתקלו זה בזה כחצי שנה לפני הרצח וכי בלייז שלח מסר לחבר שבו הביע תקווה לקיים יחסי מין עם החשוד. מצד שני, החוקרים מצאו הוכחות במכשיר הטלפון של החשוד למנהגו להתל בהומוסקסואלים: הוא הציג את עצמו כגיי, אבל כשהגיע רגע האמת הבהיר שזאת מתיחה.

על פי הפרסומים, החוקרים קשרו את וודוורד לרצח בעזרת ראיות ד-נ-א וביטויים הומופוביים וניאו-נאציים שנמצאו בטלפון ובמחשב שלו. מסתבר שוודוורד אסף את ברנסטין מביתו ושם, לטענת וודוורד, ברנסטין ניסה לנשק אותו על שפתיו. הוא נגעל ודחף אותו, אבל לא פגע בו פיזית. החוקרים גורסים אחרת. הם טוענים שוודוורד דקר את ברנסטין 20 פעמים בפניו ובצווארו. גופתו של ברנסטין נמצאה כשבוע לאחר מכן קבורה באדמה בפארק שבו הם שהו. כתמי דם גם נמצאו בחדר השינה של וודוורד. גם מתחת לשעונו של וודוורד נמצאו כתמי דם, עם סבירות גבוהה מאוד שמדובר בדמו של ברנסטין.

לבני הזוג ברנסטין יש עוד שני ילדים - בן 18 ובת שהתחילה תיכון. ״יש לנו גם משפחה בישראל״, אומרת ג׳יני. ״קיבלנו הרבה תמיכה מהמשפחה שם ואנחנו מודים לה על כך. אבל הכאב גדול. אנחנו בוכים על בלייז כל יום״.

על פי הליגה נגד השמצה, בשנים 2018-2017 נרשמו למעלה מ-3,000 מקרים של ביטויי אנטישמיות קיצוניים בארצות הברית. אנשי הליגה יצרו מפה הממחישה היטב את היקף התופעה. האמת, מרבית ביטויי האנטישמיות אינם זוכים לאזכור באמצעי התקשורת. אבל אירועים כאלה קורים כל הזמן. על פי "ניו יורק טיימס", כ-300 עבירות שנאה נרשמו השנה בניו יורק, עיר הנחשבת ליברלית מאוד. כמחצית מהמקרים היו על רקע אנטישמי. השחקנית אילנה גלייזר ביטלה באחרונה הופעה בבית כנסת בברוקלין, כדי לעודד אנשים להצביע בבחירות לקונגרס לאחר שעל קירותיו נכתבו נאצות אנטישמיות ובכלל זה ״מוות לעכברושים היהודים״. חשוד בכתיבת הסיסמאות נעצר. צלבי קרס רוססו בסמוך לנהר ההדסון. על פי המשטרה, עד כה רוססו השנה בניו יורק 142 צלבי קרס, לעומת 126 ב-2017.

אביו של בלייז, גדעון, אומר כי ליהודים בארצות הברית היתה תחושת ביטחון מוטעה. ״חשבנו שאנחנו מחוסנים כאן בארצות הברית. המציאות מכה בנו עכשיו. לנו זה קרה בתחילת השנה. עכשיו הקהילה היהודית כולה חשה את זה. הפכנו לקורבנות של שנאה המופצת באינטרנט. הרבה יהודים הדחיקו את הסכנות. אני זוכר שהיה ויכוח בקהילה שלנו אם צריך אמצעי ביטחון, למשל שומרים בבית הכנסת וב-JCC (מרכז קהילתי יהודי). אנשים שמעו על הגזענים הימנים הקיצוניים, אבל חשבו שהסכנה רחוקה מהם והלאה. אני חושב שמה שקרה בפיטסבורג מלמד אותנו עד כמה הסכנה קרובה אלינו״.

יש הקבלות בין המתרחש בצרפת למה שקורה עתה בארצות הברית?

״יש הבדל בין מה שקורה בצרפת למה שקורה כאן היום. הבעיה בצרפת בעבעה במשך הרבה זמן, ושם איסלאמיסטים קיצוניים תקפו יהודים שוב ושוב. כאן זו הפעם הראשונה שהייתה התקפה בהיקף כזה כלפי יהודים. הבעיה קיימת גם כאן, אבל התעלמו ממנה. למשל, אצלנו באורנג׳ קאונטי הצליחה המשטרה לחשוף חבר בארגון ימני גזעני שהרכיב רשימת חיסול של יהודים. כן, זה קרה בחצר האחורית שלנו וזה אמיתי. קשה לדעת אם שבריר של אחוז או עשרה אחוזים רוצה לחסל את היהודים כאן. מה שבטוח זה שיש בעיה שעלינו להכיר בה. אני חושב שהטבח בפיטסבורג יחזק את הזהות היהודית ואת הקשר של היהודים לישראל״.

שמעת משהו ממשפחת הרוצח?

״הם ניסו ליצור אתנו קשר. אבל האמת היא שלא היתה לנו אנרגיה להיות בקשר אתם ודחינו את הפנייה״.

עם זאת, בני הזוג ברנסטין מבקשים לשמור על פרופורציות. ״אנחנו מאמינים שלמרות הגידול באנטישמיות בארצות הברית, רוב האנשים כאן הם אנשים טובים ואנחנו חיים באחת התקופות המדהימות של שגשוג וחירות בהיסטוריה. אסור לנו להניח לפעילויות של אנשים צרי אופק להשפיע על חיינו. אם נעשה כן, זה יהיה בבחינת ניצחון לקיצונים. אסור שחבריו של בננו יתחבאו מפחד שהם ייפגעו בגלל המיניות שלהם. מאז הטבח בפיטסבורג אני חושב שיהודי אמריקה חשים תחושה חזקה יותר של זהות יהודית. הם יכולים להזדהות טוב יותר עם המשפחות של קורבנות הטרור בישראל. הפנטיות והקיצוניות על כל צורותיה הן השורש של האלימות. אין מרפא לכך. אפשר רק לעודד עוד ועוד אנשים לעשות מעשים טובים״.

אחרי הרצח החליטה משפחת ברנסטין לעבור ליישוב אחר, ״שיש בו הרבה יהודים״, אומרת ג׳יני. ״אני מעדיפה לא להגיד איפה אנחנו מתגוררים היום מסיבות הקשורות לביטחון האישי שלנו. אנחנו מרגישים הרבה יותר בנוח ביישוב שבו אנו חיים היום. אבל, מי באמת יודע איפה בטוח היום״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#