שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים הנדוורקר
האדסון יארדס. נבנה בעולת של 25 מיליארד דולר
האדסון יארדס. נבנה בעולת של 25 מיליארד דולרקרדיט: BRENDAN MCDERMID/רויטרס
חיים הנדוורקר

מאות אלפי מבקרים, מקומיים ותיירים, מציפים בחודש האחרון את "האדסון יארדס" (hudson yards), פרויקט בנייה ענק המושלם בימים אלה סמוך לנהר שגובל במנהטן. כשביקרתי במקום בחול המועד של פסח אפשר היה לשמוע בין ההמונים גם הרבה מאד עברית. כן, גם הישראלים גילו את אחד הפרויקטיים הנדל"ניים הכי מדוברים בתפוח הגדול והגדול מסוגו בארה"ב.

האדסון יארדס הוא מיזם הכולל בשלב זה תשעה מגדלים ומבנים נוספים המיועדים בעיקר למשרדים ומסחר וגם קצת למגורים. הושקעו בו כ-25 מיליארד דולר והוא נבנה על ידי חברת "רילייטד" על שטח שנותר מוזנח במשך שנים רבות ושימש פעם כחצר האחורית של תחנת הרכבת הגדולה של העיר. כשהתמודדה ניו יורק על אירוח האולימפיאדה ב-2012 היתה כוונה להקים במקום איצטדיון. אולם, אחרי שלונדון נבחרה החליט ראש העיר לשעבר, מייקל בלומברג, לקדם את האדסון יארדס.

המגדלים שנבנו בהאדסון יארדס הם ללא ספק המלה האחרונה בכל הקשור לגורדי שחקים. הרבה פלדה, הרבה זכוכית, הרבה קווים גיאומטריים, המון בטון. אך במרכזו של הפרויקט ניצב דווקא מבנה נמוך יחסית (16 קומות) שנקרא Vessel (כלי שיט) אך מכונה בפי רבים דווקא "בניין השווארמה" בגלל צורתו. ה-Vessel שמחיר בנייתו נאמד בתחילה ב-70 מיליון דולר אך האמיר עד כ-200 מיליון, אמור לשמש לא רק כאטרקציה למבקרים אלא גם כסמלו של הפרויקט כולו. לא הרחק ממנו נבנה The Shed, מרכז אמנויות שאמור להוסיף קצת נשמה למתחם.

המגדל Vessel. יש המכנים אותו בהומור "מגדל השווארמה"
המגדל Vessel. יש המכנים אותו בהומור "מגדל השווארמה"צילום: AFP
המבנה Shed. מרכז אמנויות שאמור להוסיף קצת נשמה למתחם
המבנה Shed. מרכז אמנויות שאמור להוסיף קצת נשמה למתחםצילום: Mark Lennihan/אי־פי

את המגדלים של האדסון יארדס אי אפשר להחמיץ כשטסים מעל מנהטן או כשמביטים על העיר מניו ג'רזי. הם מצטרפים למגמה של הקמת גורדי שחקים המגמדים את מגדליה ההיסטוריים של העיר (אמפייר סטייט בילדינג, קרייזלר בילדינג). מבקרי הפרויקט יגידו שהמדובר בכתם ענק ומכוער, סוג של דינוזאור רב ממדי שגונב את ההצגה ופוגם בקו הרקיע המרהיב של התפוח הגדול. שווה לבקר בפרויקט ולו בכדי לחוש את עוצמתו. יש סיכוי טוב שתרגישו כאילו אתם נמצאים באבו דאבי, ואינני אומר זאת בהכרח לטובה. אין בעיצוב המתחם והמגדלים תחושה ניו יורקית וזוהי החמצה גדולה. נדמה כי המיזם הזה שייך לניו יורק באותה מידה שהיה יכול להיות שייך לכל מקום אחר.

בכדי להקל על הגישה למתחם הוארך קו 7 של הרכבת התחתית. הקו, שנחשב לאורך השנים לאחד הפופולריים בעיר, הפך באחת למוצף נוסעים. היציאה מן הסאבוויי אל המתחם לוקחת אף היא זמן רב ויש להתאזר בסבלנות במדרגות הנעות האינסופיות, שכן הרציפים נבנו בעומק רב. כשיוצאים החוצה, היעד הבולט עבור רוב המבקרים הוא הקניון החדש. בשונה מערים אחרות בארה"ב, ניו יורק לא היתה מעולם עיר של קניונים - וטוב שכך. היא נותרה עיר שבה התושבים הולכים והמדרכות שוקקות חיים.

הקניון של האדסון יארדס גדול בהרבה ממרכז טיים וורנר שהוקם לפני כ-15 שנה סמוך לכיכר קולומבוס. הוא אמנם חדיש ומרכז חנויות יוקרה רבות לצד חנויות מותגים עממיים יותר, אך בניגוד למרכז טיים וורנר - כאן הגודל מורגש ובמובן הרע של המלה. התחושה היא שהמבקרים מתהלכים אובדי עצות וללא מטרה בין חנויות ומסעדות משעממות למדי. "הם נראים כמו זומבים שמחפשים אטרקציה כלשהי ולא מוצאים אותה", אמר לי אחד מהם.

תהליך הבנייה של האדסון יארדס מאז 2012

ובכל זאת, יש בקניון הענק הזה מתחם אחד שעשוי להדליק את הדימיון: השוק הספרדי (Mercado Little Spain) של השף הנהדר חוזה אנדריאס. מדובר בעצם בניסיון לחקות את מתחם Eataly המוצלח של מריו בטלי במרכז מנהטן. הרבה מאד דוכני אוכל מהירים ומצוחצחים אך עם ריח כבד של שמן מטוגן הנישא באוויר. השאלה היא אם המבקרים ייענו למאכלי פאסט פוד ספרדיים באופן שבו הם מתחברים לאוכל האיטלקי. לפחות בשלב הזה נדמה שזה לא המצב. 

עניין אחר שמעורר תהיות בעת הסיור בהאדסון יארדס הוא מי ירצה לגור במקום כזה, כשכל כך הרבה תיירים ומבקרים מקומיים מהלכים בסביבה. במגדלים ובסביבתם יש מגורים "יוקרתיים", אך ניו יורק מלאה כיום בדירות יוקרה שמחכות לרוכשים. מאידך, מחשבה רבה הושקעה בחיבור האדסון יארדס ל-Meatpacking District באמצעות ה-High Line, מסלול טיולים שהוקם על שרידי מסילת ברזל עילית ישנה. High Line הפך את Meatpacking District לשכונה סופר יוקרתית ובעלת אופי ייחודי, אך הצפת המבקרים והתיירים הפכה גם אותה במידה רבה למעין מרכז קניות ענק ובלי יותר מדי נשמה.

על ה-High Line אפשר לצעוד מהאדסון יארדס 20 בלוקים על למוזיאון וויטני החדש. המדובר במסלול הליכה יפהפה שחוצה את שכונת צ'לסי ואזור הגלריות שלה. לאורך הדרך נטועים צמחים, עצים ועבודות אמנות. הבעיה היא שוב מספר המבקרים הגדול. האנשים אמנם צועדים בדרך כלל בשקט אבל מספרם העצום גורם לדחיסות שפוגעת בשלווה. לאורך הדרך עוברים לצד שורה של בניינים עם חלונות גדולים מאוד. לא פלא שרבים מהם מכוסים בווילונות גדולים. כמו בהאדסון יארדס, גם כאן: מי ירצה לגור בבניין שאינספור בני אדם צועדים בסמוך אליו ויכולים להשקיף לסלון או לחדר השינה שלו? בקיצור, האדסון יארדס הוא פרויקט חסר נשמה ומפוספס, אבל אם אתם מרגישים חובה לבקר במקום העדכני ביותר בניו יורק - אז תלכו אליו. אני לא מתכוון לחזור לשם בזמן הקרוב.

חלונות שמכוסים בווילונות גדולים סמוך ל-High Line
חלונות שמכוסים בווילונות גדולים סמוך ל-High Lineצילום: חיים הנדוורקר
חיים הנדוורקר |חיים בניו יורק
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ