"ארה"ב החופשית הפכה אותנו שאננים, אבל אנטישמיות זה נגיף מסוכן"

יום כיפור בביה"כ החופשי בניו יורק עבר תחת אבטחה כבדה ובצל נתונים קשים על שיא במספר מעשי השנאה נגד יהודים בארה"ב. אחד הרבנים הבכירים בעיר מפציר ביהודים: "אל תסתירו את זהותכם"

חיים הנדוורקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גבר עם כרזה אנטישמית בשדירה השישית בניו יורק בצהרי יום
גבר עם כרזה אנטישמית בשדירה השישית בניו יורק בצהרי יוםקרדיט: חיים הנדוורקר
חיים הנדוורקר

יש משהו מאד מיוחד באווירה באפר ווסט סייד בימים הנוראים. ההליכה ברחובות מגלה אינספור חבושי כיפות, ובכלל זה אנשים שכלל לא ידעת שהם יהודים, העושים את דרכם לבתי הכנסת קיימים ומאולתרים. אלה ימים שבהם אולם הקונצרטים הראשי של "לינקולן סנטר" הופך לאולם תפילה ענק, וכמוהו גם אולם ריקודים ומופעים גדול בברוקלין. יש בתי כנסת - אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים כאחד - שלא יכולים להיענות לביקוש אז הם "מתפשטים" לאן שרק אפשר, לפעמים גם לכנסיות. השמועה אומרת שהתפילות היפות ביותר נשמעות בבית הכנסת להומואים ולסביות במנהטן. אבל האמת היא שאפשר למצוא כאן תפילה בכל סגנון וטעם אפשריים.

ביום כיפור עצמו היה קר וגשום. העיר היתה שקטה באופן יוצא דופן. כמיליון יהודים חיים בניו יורק מתוך כ-8.5 מיליון תושבים. אלה ימים שבהם גם מי שלא בדיוק מרגיש שהוא מאד יהודי בימים כבשגרה, יילך להתפלל או להיות נוכח בתפילה. יש לזכור שבתי כנסת כאן משמשים במקרים רבים כמוסדות קהילתיים יותר מבתי תפילה מהסוג המוכר בישראל. גם בתי קפה ומסעדות שנמצאים בבעלות יהודית נועלים את שעריהם.

אלא שבניגוד לימי כיפור אחרים, השנה יש משהו שונה באוויר. בכניסה לבית הכנסת החופשי ע"ש סטיבן ווייז ברחוב 68 ניצבו כעשרה שוטרים חמושים ואנשי לוחמה בטרור, ערוכים, מוכנים ומצוידים מכף רגל ועד ראש. בשנים קודמות הסתפק בית הכנסת במאבטחים ובניידת משטרה אחת. השנה החליטה משטרת ניו יורק לא לקחת סיכונים. לפי נתוני "הליגה נגד השמצה", היקף האנטישמיות בארה"ב עלתה אשתקד לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות השבעים, אז החל המעקב הסטטיסטי. ב-2018 התרחשו בסך הכל 1,879 מקרים של פשעי שנאה נגד יהודים. השיא היה בפיגוע הירי בית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג. בניו יורק העיר נרשמו מתחילת השנה 160 פשעי שנאה, עלייה של 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"אל תסתופפו בפינות. אל תתכווצו מבפנים. אל תרכינו ראש". יהודי שגאה ביהדותו בניו יורק
"אל תסתופפו בפינות. אל תתכווצו מבפנים. אל תרכינו ראש". יהודי שגאה ביהדותו בניו יורקצילום: חיים הנדוורקר

בתוך בית הכנסת הרפורמי, נשא הרב עמיאל הירש את דרשתו ליום כיפור בפני שני סבבים של כאלף איש, ובהתאם לרוח הזמן, הקדיש את דבריו לאנטישמיות הגואה בארה"ב. "לימין הקיצוני ולשמאל הקיצוני יש דבר אחד משותף: השנאה לישראל וליהודים", אמר, "הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני נמצאים בצדדים מנוגדים של הקשת הפוליטית והדתית כמעט כל נושא אחר, אך מסכימים על שנאתם ליהודים". זה לא היה נאום פשוט כלל ועיקר. בין חברי בית הכנסת הליברלי הזה שוררת הסכמה כי הימין הקיצוני בארה"ב אנטישמי ומסוכן, אבל הרעיון שיש אנטישמים גם מהאגף השמאלי הקיצוני - אינו נמצא במרחב הנוחות הרעיוני שלהם.

הירש, ישראלי-אמריקאי ששירת בצה״ל כמפקד טנק בשנים 1977-1980, מגדיר עצמו ליברל ומכהן כרב בכיר בבית הכנסת זה 15 שנים. לפני כן ניהל במשך 12 שנה את התנועה הרפורמית הציונית בארה"ב (Association of Reform Zionists of America). יהודים, הוא אומר, מדברים היום הרבה ובצורה רהוטה מאד על "המנדט היהודי לתיקון עולם". אבל, אם נהיה כנים, בתנועה הרפורמית, שהיא הגדולה מבין התנועות הדתיות ביהדות ארה"ב וכוללת יותר משליש מהיהודים כאן איננו מדברים מספיק על מחויבויותינו כלפי היהודים עצמם. "ארה"ב היפה, הנדיבה והחופשית הפכה אותנו שאננים. היא שכנעה אותנו שאנטישמיות היא נחלת העבר. זה מונע מאיתנו לזהות שנאת יהודים אפילו כשהיא לנגד עינינו. נכון שהיהודים אינם הקבוצה היחידה ששנואה כאן, אך האנטישמיות שונה באופן מובהק וייחודי משנאת זרים אחרת. זהו הנגיף החברתי המסוכן ביותר בתולדות האנושות. המצב באירופה, אגב, גרוע בהרבה" (הראיון התקיים טרם פיגוע הירי בהאלה, גרמניה - ח.ה).

הרב הירש על חזרתה של האנטישמיות

לדברי הירש, בעבור האנטישמים הימנים, היהודים המציאו את הקומוניזם. בעיניהם של האנטישמים השמאלנים, יהודים הם קפיטליסטים עושקים. "כך היה אז וכך גם היום. שני הצדדים מסכימים שעבור יהודים הכל קשור לכסף ולניצול ושניהם מאשימים את היהודים בחוסר נאמנות. הם מאמינים שליהודים יש כוחות מיסטיים להשפיע על החברה ושיש להם כוח מאגי למשוך בחוטים ולדאוג להתעשרות היהודים", הוא אומר. "אחת המגמות המטרידות היא המאמץ של חלק מהקהילה היהודית בארה"ב להמעיט בחומרת התופעה מכיוון שחלק מהמלעיזים מימין הם אוהדי ישראל. 'מלים לא חשובות', הם אומרים, 'תסתכלו רק על המדיניות הפרו-ישראלית שלהם'. העניין הוא שמלות שנאה מובילות בסופו של דבר לפשעי שנאה".

אלא שגם בצד השמאלי של המפה הפוליטית בארה"ב, ובכלל זה באוניברסיטאות ובקצה הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, הרגשות האנטי-ישראלים והאנטישמיים חזקים מאי פעם. הירש, המחזיק אף הוא בביקורת כלפי מדיניות ישראל ומבטא אותה לא אחת, אומר כי אין לו בעיה עם ביקורת לכשעצמה אלא עם הארס. "ישראל בעיניהם אף פעם לא טועה סתם. הם מדברים במונחים של רצח עם, פשיזם, טיהור אתני, אפרטהייד, נאציזם, קולוניאליזם, 'הגידול הסרטני הגדול והגרוע ביותר בעולם'", הוא מציין, "'לוחמי הצדק החברתי' המזויפים האלה, הפסאודו-פרוגרסיבים האלה, מתייפיפים ומתחסדים בניסיון נרקיסיסטי להפגין את 'עליונותם המוסרית'. שנאתם לישראל כה טוטאלית, שלעתים היא מתערבבת באנטישמיות".

הרב עמיאל הירש
הרב עמיאל הירשצילום: Don Hamerman

הירש מדגיש כי יש צורה של אנטי-ציונות שאינה אנטישמית. "יש אנטי-ציונים, יהודים ביניהם, שאינם מתנגדים לקיומה של ישראל במובן הלאומי, אלא לכך שישראל שוללת את קיומה של לאומיות נוספת. אבל לגבי האנטי-ציונים האחרים, למה הם מתכוונים כשהם אומרים שהם לא אנטי-יהודים, רק אנטי-ציונים? המשמעות מבחינתם היא שעשיית צדק דורשת את פירוק המדינה היהודית האחת והיחידה לטובת המדינה הערבית ה-23. הליברלים צריכים להתמקד במאבק האידאולוגי המרכזי של ימינו: ההתנגשות בין הפלורליזם הדמוקרטי לאוטוקרטיה האנטי-דמוקרטית. עלינו לתמוך באלה שנלחמים למען זכויות האזרח והאדם בכל מקום, כולל בפלסטינים ליברלים בתוך החברה שלהם עצמם. הם זקוקים ביותר לתמיכה מאיתנו".

כשיצאו באי התפילה מבית הכנסת כבר היתה שעת צהריים. השוטרים והלוחמים עדיין עמדו בחוץ, אבל כבר החלו לקפל את הציוד. "ליהודים הליברלים במנהטן שאולי מעדיפים להוריד פרופיל לנוכח גילויי השנאה, אני אומר: קומו והזדהו כיהודים גאים. אל תסתופפו בפינות. אל תתכווצו מבפנים. אל תרכינו ראש. אל תקטינו את עצמכם. אל תחשבו על היהדות כנטל. זו זכות עצומה", מסכם הירש, "אתם חלק מעם קדום ששינה את העולם. ההיסטוריה היהודית היא ההיסטוריה שלכם והעתיד היהודי הוא באחריותו של כל אחד מכם".

חיים הנדוורקר | |חיים בניו יורק

סיפורים על המתרחש בניו יורק לפני ומאחורי הקלעים, המיועדים לישראלים החיים בה או רוצים לפעול בה. על השחקנים המרכזיים בסצנה הישראלית העסקית, סיפורי הצלחה וכישלון, המגמות בהייטק, בנדל"ן, באמנות ובחיי הלילה והשעשועים. איפה כדאי לאכול, לבלות, להתלבש ומה והיכן לקנות. וכן, גם עצות מבעל ניסיון.

אני חיים הנדוורקר, כתב TheMarker והארץ בניו יורק. מכסה את הסצנה העסקית הישראלית בתפוח הגדול מזה שנים רבות. לפני כן, הייתי כתב הארץ בפריז. בישראל שימשתי בשורה של תפקידים, ובכלל זה כתב לענייני תל אביב, כתב משטרה וכתב למוסף השבועי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ