כנס הקהילה הישראלית-אמריקאית: נתניהו OUT, סער (כמעט) IN

ועידת IAC היתה אירוע מרשים אך נעשה בו מאמץ לשמור על פרופיל נמוך בכל הקשור לנעשה בפוליטיקה הישראלית. בלטו בהיעדרם: פוליטיקאים מהליכוד, כולל גדעון סער שביטל ברגע האחרון

חיים הנדוורקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אולם הוועידה בפלורידה. מספר שיא של משתתפים
אולם הוועידה בפלורידה. מספר שיא של משתתפיםקרדיט: חיים הנדוורקר
חיים הנדוורקר

נאומו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, תפס מטבע הדברים את מירב תשומת הלב בוועידת הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) שהתקיימה בסוף השבוע בפלורידה. ואולם, באירוע היה אמור להשתתף "כוכב" נוסף והרבה פחות צפוי - ח"כ גדעון סער, המבקש להתמודד על הנהגת הליכוד. נאומו היה אמור להיות אירוע מרכזי בכינוס, אולם סער ביטל ברגע האחרון את נסיעתו. הסיבה - ככל הנראה כינוס מרכז הליכוד והמצב הפוליטי בישראל. 

עצם הגעתו של סער לוועידת IAC, על אף שלא לא יצא אל הפועל, אינה דבר של מה בכך. בדרך כלל כנס הקהילה הישראלית-אמריקאית עמוס בפוליטיקאים מהארץ, בעיקר מהליכוד. השנה, לעומת זאת, לא נצפה באולם אף פוליטיקאי מהימין. סער היה אמור להיות היחיד, לצדו של ניצן הורוביץ מהמחנה הדמוקרטי (שכן הגיע). בכיר בארגון אמר כי רבים הוזמנו ולבסוף לא באו. מי? לא נמסר. קצת מוזר שכן פוליטיקאים מישראל לא ממהרים להשיב בשלילה על בקשות להופיע בכנסים בחו"ל, אז כשמדובר בכנס של אלפי ישראלים?

טראמפ לצד בני הזוג אדלסון בכינוס IAC, בשבת
טראמפ לצד בני הזוג אדלסון בכינוס IACצילום: AFP

יתרה מכך, התקשורת הישראלית אמנם הדגישה את העובדה שטראמפ לא הזכיר בנאומו בוועידה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך עובדה מעניינת עוד יותר היא שהשם "נתניהו" לא הוזכר על הבמה המרכזית בכל שלושת ימי הוועידה. נתניהו, שפעם נתפש ב-IAC כ"מלך ישראל", נדחק לקרן זווית. יש כאן את אלה שקישרו את העניין מיד לתסבוכת המשפטית שבה מצוי נתניהו, ולעובדה שסר חינו בעיני בני הזוג אדלסון. למעשה, המקום היחיד שבו כן ניתן להיזכר בנתניהו, הוא צילום שלו שהוצב בכניסה למלון "דיפלומט" שבו התקיימה הוועידה, על מכונית למבורגיני, יחד עם טראמפ. 

מי כן הגיעו, ובהמוניהם, מישראל? אנשי תקשורת. העיתונאים מישראל זכו כאן לעניין רב מצד הנוכחים. ביניהם היו איילה חסון, אלון בן דוד, יואב לימור, בועז ביסמוט, רזי ברקאי ועוד רבים. משום שקהל הוועידה הוא ברובו ימני, הדו-השיח מול העיתונאים מישראל הפך לא פעם ללעומתי. עם זאת יש לציין כי ניכר היה שהמארגנים מבקשים למנוע עימותים פוליטיים, לפחות על הבמה המרכזית, וכך נושאים כמו עתיד השטחים והמצב הפוליטי-משפטי בישראל כמעט שלא נדונו. "אם הוויכוח הפוליטי בישראל יגלוש אל תוך הקהילה הישראלית-אמריקאית, הנמצאת בשלבי בנייה והתהוות, הוא יפלג אותה", ביטא זאת היטב אחד המשתתפים.

נתניהו וטראמפ על למבורגיני. המקום היחיד שבו נראה ראש הממשלה בוועידה
נתניהו וטראמפ על למבורגיני. המקום היחיד שבו נראה או אוזכר ראש הממשלה בוועידהצילום: חיים הנדוורקר

על פי המארגנים הגיעו לכנס בסך הכל כ-4,000 איש, נתון שיא מאז החל IAC לקיים את ועידותיו לפני שש שנים. אם בעבר היה קשה לקבץ 20 ישראלים-אמריקאים יחד, אין ספק כי היוצרות התהפכו. בסך הכל, היה זה אירוע מרשים ובהפקה גדולת ממדים שעלותה נאמדת בכמה מיליוני דולרים. קבוצות הדיון לצעירים ריכזה אופטימיות רבה ואנרגיות טובות. היו גם לא מעט רגעים מרגשים ויפים, למשל כשיפתח רמון - בנם של אילן ורונה ואחיו של אסף - עלה לבמה ודיבר על התקווה לעולם טוב יותר. רחל פרנקל, אמו של יעקב נפתלי פרנקל, אחד משלושת הנערים שנרצחו ביוני 2014, זכתה לתשואות. אבי סטיינברג, אמריקאית שהתגיירה והתחתנה עם יהודי, סיפרה את סיפורה קורע הלב כיצד שכלה את בנה מקס בעת ששירת בגבול עזה. כשבאה להלוויה היא חשבה שיהיה קשה להשיג מניין וגילתה רבבות ישראלים שבאו לחלוק לבנה כבוד אחרון. מופע של להקת כוורת/גזוז בהרכב מלא הלהיב את משתתפי הערב הראשון.

לצד כל זאת, ולמרות התרחבות הארגון, היו בין באי הוועידה גם כאלה שמותחים ביקורת על פעילות IAC. לדבריהם, הארגון יוסד על ידי ישראלים בעלי ממון בלוס אנג׳לס שגילו שילדיהם ונכדיהם לא קשורים מספיק לישראל. גם היום, לדבריהם, הפעילות החברתית שמארגן IAC אינה מצליחה לשמור את הקשר הזה. ״יש כאן יותר מדי טפיחה עצמית על השכם״, אמר אחד המשתתפים, "הארגון צריך לדון באתגרים הגדולים של ישראלים שחיים כאן, כמו למשל אובדן הקשר של הדור השני והשלישי לישראלים בארה"ב עם ישראל ועם יהדות. בקרב הדור השני והשלישי אין הרבה דוברי עברית ויש הרבה מתבוללים. אנחנו רחוקים מאד מהתמודדות עמוקה עם הבעיה".

אחד ממשתתפי הכנס. ההשקפה של רוב המשתתפים היא ימנית
אחד ממשתתפי הכנס. ההשקפה של רוב המשתתפים היא ימנית צילום: חיים הנדוורקר

ולסיום, כנראה שבכל זאת אי אפשר בלי דונלד טראמפ. למרות הניסיון לא-פוליטיות, אם מישהו היה צריך הוכחה לגוון הפוליטי של IAC הרי שהופעתו של הנשיא בפני הבאים היא הדוגמה הטובה ביותר. אין ספק שטראמפ הרגיש מאוד בנוח כשההמונים עמדו על רגליהם, הריעו לו ממושכות ושאגו "״עוד ארבע שנים, עוד ארבע שנים״. ״למה רק עוד רק ארבע שנים? למה לא עוד 12 שנה?", הוא ענה להם.

חיים הנדוורקר | |חיים בניו יורק

סיפורים על המתרחש בניו יורק לפני ומאחורי הקלעים, המיועדים לישראלים החיים בה או רוצים לפעול בה. על השחקנים המרכזיים בסצנה הישראלית העסקית, סיפורי הצלחה וכישלון, המגמות בהייטק, בנדל"ן, באמנות ובחיי הלילה והשעשועים. איפה כדאי לאכול, לבלות, להתלבש ומה והיכן לקנות. וכן, גם עצות מבעל ניסיון.

אני חיים הנדוורקר, כתב TheMarker והארץ בניו יורק. מכסה את הסצנה העסקית הישראלית בתפוח הגדול מזה שנים רבות. לפני כן, הייתי כתב הארץ בפריז. בישראל שימשתי בשורה של תפקידים, ובכלל זה כתב לענייני תל אביב, כתב משטרה וכתב למוסף השבועי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ