לא רק הרב פירר, רופאים ישראלים בארה"ב מציעים קו חיים לחולים קשים

רופאים ישראלים מגיעים להתמחות בארה"ב ונשארים בד"כ מסיבות כלכליות ומקצועיות אבל גם אישיות. ארגון רופאים ישראלים בארה"ב מציע כעת סיוע במצבי חירום שלא ניתן לטפל בהם בארץ

חיים הנדוורקר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חברי ארגון הרופאים הישראלים בארה"ב בכנסת שקיימו ב-2019
חברי ארגון הרופאים הישראלים בארה"ב בכנסת שקיימו ב-2019קרדיט: רבקה זינגר
חיים הנדוורקר

מה מניע כל-כך הרבה רופאים ישראלים לארוז מזוודות ולעבור לארה"ב בחיפוש אחר עתידם המקצועי? האם זה קשור לעומס הגדול בחדרי המיון, לצפיפות במסדרונות, למחסור במכשור מתקדם? ואולי זו הסיבה למחסור הקשה ברופאים מומחים בקופות החולים? בעוד מערכת הבריאות הישראלית סובלת ממשבר גדול, הרפואה הישראלית בארה"ב חווה שגשוג ורושמת הצלחות גדולות. כעת היא גם מרגישה חזקה מספיק כדי להציע סיוע לחולים שאינם מצליחים למצוא מזור לבעיותיהם בארץ.

לפי הערכות, בארה"ב חיים ועובדים כיום יותר מאלף רופאים ישראלים, רבים מהם בתפקידים בכירים. "אין לנו מספרים מדויקים אבל לאן שלא תלך - תוכל למצוא רופא ישראלי", אומר ד"ר תומר זינגר, המנהל הרפואי של Shady Grove Fertility Center, אחד המרכזים החשובים בתחום הפריון וההפרייה החוץ גופית בארה"ב. ב-2016 חבר זינגר לרופא ישראלי אחר, ד"ר יונתן בנק, מומחה לכירורגיה פלסטית משחזרת במנהטן ובלונג איילנד, לצורך הקמת ארגון הרופאים הישראלים בארה"ב. המטרה הראשונית היתה לתת מענה למספר הגדל והולך של רופאים ישראלים שחיים ועובדים בארה"ב ולחזק את הקשר בינם לבין מערכת הבריאות בארץ.

ד"ר תומר זינגר
ד"ר תומר זינגר

"מימנו את הכל בעצמנו. הזמנו שווארמה ולמפגש הגיעו 35 רופאים. חשבנו למה שלא ניצור לנו מסגרת חברתית שבה נוכל לדבר עברית ופתאום הבנו עד כמה יש כמיהה לקשר הזה", נזכר זינגר, "מעבר לכך, יש חוויות שישראלים רוצים לחלוק עם רופאים ישראלים. אנחנו מבינים את הצורך לקיים קשר עם רופא מרקע תרבותי דומה". לדבריו, לאורך השנים התקבע נוהג לפיו בקשות של חולים ישראלים לקבלת טיפול מיוחד בארה"ב מועברות באמצעות הקונסוליה בניו יורק - נציגות משרד הכלכלה. "הקונסוליה מעבירה אלינו בקשות כל הזמן", הוא אומר, "לפעמים אני מקבל טלפונים בשש בבוקר מישראלים. גם הרב אלימלך פירר ואגודת 'עזרה למרפא' פונים אלינו".

כעת, כאמור, ‏מבקש הארגון להרחיב את פעילותו ולסייע בהפניית ישראלים הסובלים מבעיות קשות וייחודיות, שאין עבורם פתרון מספיק טוב בארץ, לרופא בעל מומחיות בארה"ב (בהנחה שיש כזה). יודגש כי מדובר בסיוע לחולים עם מקרים חריגים שזקוקים לטיפול שלא ניתן לתת בארץ, וההחלטה עליו תתקבל בשיתוף הרופא המטפל בישראל בלבד. מרכיב האיתור והפנייה לרופא המתאים בארה"ב יהיה חינמי. יתר המרכיבים (אשפוז, תשלום לרופא וכו') בתשלום. לפניות: info@israelidoctor.com

ד"ר יונתן בנק
ד"ר יונתן בנק

בנוסף, מנצל הארגון את הפנייה לישראלים גם כדי לפנות לאנשי מקצוע ישראלים להצטרף לשורותיו. מדובר בין היתר ברופאים ישראלים או רופאים עם קשר הדוק לישראל החיים בארה״ב (כולל רופאי שיניים); רופאים מישראל המתכוונים להגיע להכשרה ותת התמחות בארה"ב ומעוניינים להיות מעורבים בארגון; חברות ביו-רפואה המבקשות להדק את קשריהן בארה״ב, בדגש על ניסויים קליניים ויישום מוצרים; סטודנטים לרפואה ומתמחים המגיעים לארה״ב להכשרה או לימודים. 

כסף, התמחות, הזדמנות

ההצלחה של הרופאים הישראלים בארה"ב היא בכל הרמות והתחומים וחלקם אף מגיעים ממש אל הטופ המקצועי. ברשימת 27 הרופאים הבולטים בארה"ב בתחום רפואת הלב שפרסם אשתקד המגזין "פורבס", למשל, נכללו שני ישראלים. האחד הוא ד"ר יצחק קורנזון - בעל יותר מ-50 שנות ניסיון, אחד השמות הגדולים בתחום דימות הלב ומומחה לקרדיולוגיה לא פולשנית. תחת ידיו עבור אלפי מטופלים וגם כיום הוא ממשיך לעבוד וללמד, אף שעבר כבר את גיל הפרישה.

ד"ר יצחק קרונזון
ד"ר יצחק קרונזון
ד"ר עמיר לרמן
ד"ר עמיר לרמן

השני הוא ד"ר עמיר לרמן - מנהל מחלקת המחקר בתחום רפואת הלב במרכז היוקרתי Mayo Clinic שברוצ'סטר, מינסוטה. הוא גם מנהל את המחלקה לחקר חדשנות ושימוש בבינה מלאכותית. לרמן, שלמד בטכניון, נמצא כאן כבר 32 שנה, ולאורך הדרך שמר על קשר חזק עם ישראל. בתחילה סייע באופן עצמאי לחברות הזנק בתחומי הרפואה והביו-טק וקישר ביניהן לבין Mayo Clinic. כיום רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) היא זו שמסננת בעבורו סטארטאפים בשלבי פיתוח שונים.

בנוסף, לרמן מקדם פרויקט המביא לישראל מדי שנה כעשרה רופאים אמריקאים לעבודה, סיורים והשתלמויות. מתמחים ישראלים בקרדיולוגיה עושים באמצעותו את הדרך ההפוכה ל-Mayo Clinic. "התנאי להשתתפות בתוכנית היא שהם חוזרים ארצה", מדגיש לרמן ומציין כי בכל הקשור לעזרה לחולים מישראל - הוא מקבל כחמש פניות בחודש, ובכלל זה מהרב פירר.

ישנם מניעים רבים להישארותם של רופאים ישראלים בארה"ב והתרחבות הקהילה בהתאמה. נדמה כי שתי המרכזיות הן השכר הגבוה ואפשרויות קידום טובות בהרבה. בעוד שבישראל פועלים כמה עשרות בתי חולים, כאן מדובר במאות רבות של מוסדות רפואיים מסוגים שונים. מי שאינו מצליח בערים הגדולות, יוכל להגשים את חלומותיו גם במערב התיכון, בטקסס או באלסקה. מעבר לכך, רופא פרטי יכול להגיע בארה"ב למסה קריטית של פציינטים שתאפשר לו להתפרנס מצוין מבלי להזדקק לשתיים או שלוש משרות.

לדברי בנק, סיבה משמעותית נוספת ואחד המסלולים המקובלים להגעת רופאים ישראלים לארה"ב, היא ההתמחות. בנק למד באוניברסיטת תל אביב, עשה סטאז' בבית החולים שיבא ושירת כרופא בצה"ל. הוא נישא לאמריקאית בישראל, עבר לארה"ב לפני 12 שנה ונמצא בניו יורק בחמש השנים האחרונות. "באתי כדי לעסוק באופן ספציפי בתחום הפלסטיקה והמיקרוכירורגיה", הוא מספר, "עושים את זה גם בארץ אבל בהיקפים קטנים יחסית. אם רוצים ממש להתמחות בזה - חייבים לבוא לארה"ב. רוב המתמחים באים לשנה-שנתיים-שלוש וחוזרים, אבל יש לא מעט שנשארים. יש גם רופאים שמגיעים מסיבות אישיות. אני מכיר זוג רופאים הומואים שהגיע למסקנה שיהיה לו קל יותר להסתדר כאן". 

הן בנק והן זינגר מדגישים כי הרופאים בארץ לא נופלים ברמתם מאלה שבארה"ב וכי ברוב המכריע של המחלות ניתן לטפל גם בישראל ובצורה טובה מאוד. ואולם יש נושאים ספציפיים שבהן רמת ההתמחות והניסיון של המערכת האמריקאית גבוהים יותר. לדבריהם, הדבר בולט במיוחד במחלות נדירות, שבישראל כמעט לא יוצא לטפל בהן בגלל שהאוכלוסייה קטנה. הגודל של ארה"ב מייצר ניסיון במקרים אלה. 

עברית בחדר הלידה

במקרה או שלא, רבים מהרופאים שהובילו את הקמת ארגון הרופאים הישראלים בארה"ב עברו בבית החולים Lenox Hill שבמנהטן. זינגר למשל שימש בו כסגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה, מיילדות ופריון. "ארבע שנים מעלי היה הגינקולוג ד"ר אסף פרבר וכעת ממלא את התפקיד ד"ר ערן בורנשטיין. לפעמים זה יצר מצבים קצת מוזרים, בעיקר כשיש מטופלת ישראלית, כי דיברנו עברית בחדר הלידה".

ד"ר ערן בורנשטיין
ד"ר ערן בורנשטיין

בורנשטיין שאף בצעירותו להיכנס לתחום רפואת העיניים בשיבא. אלא שאז התגלגלה לפתחו ההזדמנות להתמחות בניו יורק בתחום רפואת הנשים והוא קפץ עליה. "לא באתי כדי להישאר. אני חי כאן בלב חצוי, אבל כיום לא רואה את עצמי חוזר לארץ. לפחות לא בזמן הקרוב. כשאתה מתמחה - אתה נשאב לתוך המערכת וכשאתה בתוכה הרבה יותר קשה לצאת", הוא אומר, "לכל אחד שמגיע יש סיבה טובה להיות כאן. לפעמים זו הסיבה כלכלית, אין כל ספק שזה גורם שמשחק תפקיד במעבר או בהישארות, אבל יש כאלה שלא מרוצים מהמצב הפוליטי בישראל, יש הומואים שמרגישים שיהיה להם נוח יותר להקים משפחה כאן. במקרה שלי, זוגתי מברזיל ואני חושב שיהיה לה קל יותר כאן. מהרבה בחינות נוח יותר להיקלט כאן, כי כולם זרים שהגיעו מאיפשהו".

אתה שומר על קשר מקצועי עם ישראל?

"אני נמצא בקשר עם רופאים בארץ. אנחנו נפגשים הרבה בכנסים. לפעמים אנחנו מסייעים לרופאים מישראל לבוא ולהתמחות כאן. יש לא מעט שבאים לעשות אצלנו מחקר ורוצים ללמוד. אני גם אוהב לעבוד עם פציינטים ישראלים. יש סיפוק בלטפל בקהילה שלך. יש פציינטים שרוצים לדבר עם הרופא שלהם בשפת האם שלהם". 

ד"ר מיכאל דיבון
ד"ר מיכאל דיבון

רופא ישראלי אחר שעשה ב-Lenox Hill קריירה ארוכה הוא ד"ר מיכאל דיבון, שיצא לגמלאות ב-2018. דיבון שימש במשך 22 שנה כמנהל מחלקת הנשים והיולדות בבית החולים, וגם הוא דוגמה לרופא שהגיע לארה"ב לצורך התמחות - ונשאר. "היתה לי גם סיבה נוספת להשאר", הוא מספר, "כשחייתי בישראל, אם רציתי לעשות מחקר, זה היה רק בזמני החופשי, בסופי שבוע או אחרי שגמרתי את העבודה. כאן המחקר מתקיים תוך כדי העבודה, זה חלק מהמשכורת".

איך הרפואה הישראלית נראית לך מכאן?

"יש בארץ רופאים מעולים, זה נכון מאוד. אבל השיטה והאמצעים לא תמיד ברמה הנדרשת. למשל, אם אתה צריך לעשות בדיקת CT או MRI, צריך להמתין לפעמים כמה חודשים. כאן זה לוקח כמה שעות. ההתמחויות כאן טובות יותר, מאורגנות יותר ומבוקרות באופן קפדני. מי שגמר התמחות יכול לעבוד מיד באופן עצמאי. אני לא בטוח שזה המצב בישראל".

דיבון מוסיף כי התרחבות קהילת הרופאים הישראלים בארה"ב יוצרת פוטנציאל גדול גם עבור חברות ביו-טק ומכשור רפואי. "יהיה להן הרבה יותר קל לקבל אישור מהרשויות אם חלק מהעבודה שלהן תיעשה כאן. מעבר לכך, בכל הקשור לגשר שבינינו לארץ, אני חייב לומר שיש הרבה חולים ישראלים שרוצים רופא שמדבר עברית". 

ד"ר רוני שמעוני
ד"ר רוני שמעוני
ד"ר דרורית אור
ד"ר דרורית אור

"תוצר ישראלי" אחר של Lenox Hill הוא ד"ר רוני שמעוני. פגשתי אותו לפני שנים כאשר ידידה סיפרה לי כיצד הציל את חייה. כיום הוא מנהל מרפאת החוץ לקרדיולוגיה קלינית של בית החולים Mount Sinai West בניו יורק. בנוסף לטיפול בחולי לב, שמעוני הוא האחראי בבית החולים על טיפול ב"פציינטים בינלאומיים", ובכלל זה מסעודיה, נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי וגם מישראל.

ד״ר דרורית אור הגיעה לכאן לפני 11 שנה מסיבות משפחתיות. היא למדה בטכניון ועברה חצי התמחות בגינקולוגיה בשיבא. כיום היא מנהלת את היחידה לכירורגיה זעיר פולשנית בתחום הגינקולוגיה ב-Lenox Hill. "רמת לימודי הרפואה בארץ גבוהה מאד. אין יותר טוב מזה. היתרון כאן הוא שהזמינות למשאבים גבוהה מאד. אם אני צריכה חדר ניתוח - אין לי בעיה לקבל אותו. אין בעיה לקבל מיטות אשפוז, שימוש ברובוטים ותור ל-MRI. זהו יתרון גדול״.

תנו לרובוט לנצח

בין הישראלים ש"עשו את זה בגדול" נכלל ד"ר אלי עדשי, לשעבר דיקאן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בראון. עדשי כיהן בתפקיד 11 שנה, הישג בלתי רגיל, ואז עזב כדי לסייע לממשל אובמה בתחום שיפור שירותי הבריאות בעולם. עדשי, חיפאי במקור, החל בכלל כמוזיקאי לצד לימודי הרפואה. בין השאר כתב את הלחן ל"כשאהיה זקן" של בני אמדורסקי ושולה חן, וליווה אמנים כמו חוה אלברשטיין. אחרי מלחמת יום כיפור, בא לארה"ב כדי להתמחות ונשאר. כיום הוא ממשיך במחקריו באוניברסיטת בראון.

ד"ר אלי עדשי
ד"ר אלי עדשי
ד"ר יורם אונגורו
ד"ר יורם אונגורוצילום: Berman Institute of Bioethics

חיפאי אחר בחבורה הוא ד"ר יורם אונגורו, מומחה לסרטן בבית החולים לילדים וולטר סמואלסון בבולטימור ואיש המכון לביואתיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. גם הוא הגיע לארה"ב כדי להתמחות, ונשאר. באחרונה, ביקר בחריפות מעל דפי "ניו יורק טיימס" את החלטת חברת "טבע" להפסיק לייצר תרופה בשם "וינקריסטין" לטיפול בסרטן הדם, לימפומה וגידולי מוח משיקולים עסקיים, דבר שגרם למחסור חמור בשוק. המאבק הצליח וטבע הודיעה כי היא מחדשת את הייצור. בלעדי אונגרו, ספק אם זה היה קורה.

ד"ר יעל שפירא-גליץ סיימה התמחות באף-אוזן-גרון בבית החולים קפלן ובאה להתמחות-על ברפואת גרון, מיתרי הקול והבליעה בבית החולים של אוניברסיטת ניו יורק. חצי שנה הפכה לשנתיים למרות שהתוכנית המקורית היתה לחזור לארץ. "העניין הוא שהרופאים הישראלים שמגיעים לכאן הם ברמה גבוהה והאמריקאים יודעים לזהות איכות. הם מציעים הצעות מפתות מבחינה כלכלית ומעבירים אלינו את ההתלבטות אם לחזור או להישאר".

ד"ר יעל שפירא גליץ
ד"ר יעל שפירא גליץ

"לכל מערכת בריאות יש היתרונות והחסרונות שלה", מדגישה שפירא-גליץ, ״בעוד בישראל השיטה היא יותר סוציאליסטית, כאן בתי החולים מתנהלים כעסק לכל דבר. חולים חסרי אמצעים יטופלו, אבל החולים יימנעו מלהגיע למיון עד שמצבם ידרדר משום שאינם יכולים לממן את ההשתתפות העצמית. יש בתי חולים שמיועדים לחסרי האמצעים והרמה בהם היא של עולם שלישי. בארץ לא נותנים לחולים להגיע לרמת הזנחה כזאת. יחד עם זאת, אלה שיש להם כסף ומחזיקים בביטוחים טובים, מקבלים רפואה מהמעלה הראשונה. הפער בטיפול בין חסרי האמצעים לבין אלה שיש להם הוא ממש מקומם".

ד"ר עידו סירוטה הוא ראש החטיבה הגניקולוגית לאנדוסקופיה וניתוחים רובוטים בבתי החולים NewYork Presbyterian Weill Cornell, ואחד הגשרים הבולטים להיי-טק והביו-טק הישראלי לארה"ב. הוא הגיע לכאן להתמחות לפני כעשר שנים ונשאר. הניתוחים הרובוטיים, לדבריו, מאפשרים פרוצדורות לא פולשניות, אך הציוד יקר והכשרת הרופאים לוקחת זמן. לישראל הוא מגיע מדי פעם להרצאות והדרכות בבתי חולים ובמוסדות אקדמיים. "יש בארץ רובוטים לביצוע ניתוחים אבל לרוע המזל חלק ניכר מהם לא עובדים במלוא התפוקה. הפרוצדורה בתחום הזה יקרה מאוד בישראל, ולכן המכשירים עומדים לפרקי זמן ארוכים מדי ללא שימוש, ואז גם לא כדאי לקנות חדשים שהם 'המלה הטכנולוגית האחרונה'. זה חבל. מערכות הבריאות בישראל ובארה"ב שונות בתכלית בתחום הניתוחים הרובוטיים בארץ. זה העתיד הרפואה. גם בישראל לא ניתן יהיה לעצור את הקידמה והנתח הניתוחים הרובוטיים יגדל".

ד"ר עידו סירוטה
ד"ר עידו סירוטה
ד"ר איתי וייזר
ד"ר איתי וייזר

"הרבה מתמחים בתחום שלי מתמודדים עם קושי להשלים את ההכשרה בארץ כי נפח הניתוחים קטן", מספר ד"ר איתי וייזר, פלסטיקאי בכיר בתחום שחזורי השד והמיקרוכירורגיה בבת החולים הארלם, המסונף לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. "כשרציתי להתמקצע גיליתי שהרבה יותר קשה בארץ בגלל היעדר תשתיות וסדרי עדיפות. יש בארץ מיקרוכירורגים מצוינים אבל הם נלחמים כל הזמן עם הצפיפות בחדרי הניתוח והמחסור בצוות ייעודי שישמור על הפציינט. באיכילוב הניתוחים האלה נעשים בהיקפים גדולים, אבל באופן כללי ממעטים במיקרוכירורגיה בארץ ולפציינטיות יש פחות שיטות שחזור לבחור מהן. התוצאה היא שחמישה או שישה מומחים עזבו".

"הרפואה בארץ מצוינת למרות התחלואים שלה", מדגיש וייזר, "למי ששוקל לקבל טיפול בארה"ב, אני יכול לומר שבגדול עדיף לקבל טיפול קרוב לבית, כי אתה רוצה שהמטפלים יהיו זמינים ובעיות צצות כל הזמן. כדאי לפנות לטיפול בחו״ל כשהמדובר בטיפולים שאינם זמינים בארץ או שאין ניסיון מספיק בתחום. יש לי חבר שאובחן עם גידול במוח בשלב ראשוני. הציעו לו לנסוע למרכז בסן פרנסיסקו שמתמחה בנוירוכירורגיה, מוסד שהוא כמו בית מלון, והיתה לו גם אפשרות לקבל טיפול אצל פרופסור צבי רם, שהוא האורים והתומים בארץ בתחום. הוא בחר להישאר בארץ בגלל הקרבה למשפחה והיכולת להישאר תחת מעקב ארוך טווח עם צוות מקומי. אני חושב שהוא צדק. לעומת זאת, יש טיפולים כימותרפיים חדשניים שלא עושים בארץ וכדי לקבל אותם חשוב להגיע לכאן. היה ילד מהצפון שעבר בארץ שני טיפולים שנכשלו. הוא הובא לכאן על ידי עמותה מסוימת, ובפעם השלישית זה הצליח בסיוע רופאים ישראלים. זו דוגמא טובה כמה אנחנו יכולים לעזור גם כאשר אנחנו רחוקים".

חיים הנדוורקר | |חיים בניו יורק

סיפורים על המתרחש בניו יורק לפני ומאחורי הקלעים, המיועדים לישראלים החיים בה או רוצים לפעול בה. על השחקנים המרכזיים בסצנה הישראלית העסקית, סיפורי הצלחה וכישלון, המגמות בהייטק, בנדל"ן, באמנות ובחיי הלילה והשעשועים. איפה כדאי לאכול, לבלות, להתלבש ומה והיכן לקנות. וכן, גם עצות מבעל ניסיון.

אני חיים הנדוורקר, כתב TheMarker והארץ בניו יורק. מכסה את הסצנה העסקית הישראלית בתפוח הגדול מזה שנים רבות. לפני כן, הייתי כתב הארץ בפריז. בישראל שימשתי בשורה של תפקידים, ובכלל זה כתב לענייני תל אביב, כתב משטרה וכתב למוסף השבועי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ