היא שואלת אם אני מאוהב בה, אבל מה זה "מאוהב" בכלל?

חברים אומרים שאם אני לא יודע - אז סימן שלא וחבל למשוך, אבל אני לא רוצה לאבד את זוגתי ולוותר על קשר שיש בו כל-כך הרבה ממה שחיפשתי. בינתיים אנחנו רבים ואני כבר מבולבל

חקירות פנים
עמוס פריבס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילוסטרציה התאהבות
"ככלל, השאלה אם יש או אין התאהבות היא מעט משונה"קרדיט: Michael Blann / Digital Vision / Getty Images
חקירות פנים
עמוס פריבס

היי, לאחרונה אני במין סחרחורת משונה של ריבים עם בת הזוג שלי ששואלת אותי שוב ושוב אם אני מאוהב בה - וקשה לי לענות. היא וגם כמה חברים שלי מיד קופצים ואומרים שאם אני לא יודע, אז זה סימן שלא וחבל למשוך, אבל אני לא בטוח שזה נכון וחושב שאולי יש בי איזה מעצור. בעיקר אני לא רוצה לאבד אותה ולוותר על קשר שיש בו הרבה ממה שחיפשתי. הדבר הכי מבלבל הוא שמרוב שיחות לא כבר ברורה לי משמעות המושג. מה זה התאהבות בכלל?

א׳

א׳ היקר,

התאהבות נדונה בכל-כך הרבה פורומים וזכתה לכל-כך הרבה הגדרות שונות, שקשה לחשוב מאיפה להתחיל. המשורר פבלו נרודה, למשל, דימה עצמו לבית ריק עם חלונות כואבים שמחכה שהאהובה תגיע ותכניס בו חיים. מנגד, האימונולוגים דיברו בשנות התשעים על התאמה במערכות החיסון של שני אנשים שמעירה בהם דחף אבולוציוני להעמיד צאצא משותף.

גם לרופאים אליהם אנו פונים בשנים האחרונות בניסיון להבין את עצמנו אין תשובה טובה באמת. יש מספר הסברים פיזיולוגים שמתייחסים להתאהבות כסוג של התרגשות שנגרמת כתוצאה משינוי בריכוזים של חומרים כימיים באזורים מסוימים במוח, אבל זה הסבר מצומצם שמתעלם מהתפקיד המורכב שמשחקים בהתאהבות חרדות עזיבה, דימוי עצמי ותפישות לגבי מיניות ומשפחתיות. את החשדנות כלפי הסברים אנטומיים פשטניים, שהפכו לאופנתיים מאוד בתקופתנו, ביטא יפה הקומיקאי אמו פיליפס שאמר: "חשבתי פעם שהמוח שלנו הוא מכונה מסודרת ומופלאה, עד שהבנתי מאיפה המחשבה הזו מגיעה".

פבלו נרודה ב-1971, אחרי שנודע כי זכה בפרס נובל לספרות
פבלו נרודה ב-1971, אחרי שנודע כי זכה בפרס נובל לספרותצילום: Laurent Rebours/אי־פי

ההגדרה שאני הכי מתחבר אליה שייכת לסופר הרוקי מורקמי, שתיאר התאהבות כהתמסרות כנה לרגשי האהבה. האנליטיקאי עמנואל גנט, צעד בעקבותיו וכתב באופן חכם ונוגע על התשוקה שלנו להתמסר לאדם אחר ועל הפחד שלנו מאותו הדבר בדיוק. גנט טוען שבכל אדם קיים רצון לשוב ולחוות את התחושה שחווינו כתינוקות, בתקופה שבה הגבולות בינינו לבין האחרים היו פחות מוגדרים ומבוצרים. הוא רואה בשאיפה לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלנו, להשתחרר ממבנים אישיותיים סתגלניים וכוזבים שפיתחנו, ולחזור למצב של אחדות ראשונית עם העולם, דחף אנושי אוניברסלי שמקבל צורות שונות של ביטוי בהקשרים שונים ותרבויות שונות.

בעולם הדתי או בפילוסופיה המזרחית משמש המורה הרוחני כמשענת לתהליך כזה ומסייע לנו לפרק באופן מבוקר את חומות האגו שלנו. במערב החילוני נתפש האהוב או האהובה כמי שיכול לעורר בנו את התשוקה להתערבב ולהיפתח לעולם. במובן הזה, התאהבות היא הביטוי שניתן בחברה שלנו לאותה שאיפה לשוב לחוויה ינקותית (אפשר לחשוב בהקשר זה על הכינוי הרווח "בייבי"), לתקופה שבה יכולנו להרגיש שאחרים הם חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהם.

הרוקי מורקמי
הרוקי מורקמיצילום: אי־פי

נשמע שאתה חווה נחיתות ואשמה ביחס לקושי שלך להתמסר לקשר. נדמה לי שזה קשור גם לרוח התקופה. קצת כמו האופן שבו הפכה המתירנות המינית מפתולוגיה שיש לטפל בה לסממן של בריאות נפשית, כך הפכה בימינו מופנמות הגנתית, שבעבר זוהתה עם יישוב דעת, לתופעה פתולוגית (היום אלו דווקא הביישנים והעצורים שמופנים טיפול.). יש תחושה שמשהו משובש או תקוע אם קשה לנו להתמסר ולהיפתח לחוויות רגשיות. הציפייה היא שנדע להרגיש הרבה ומהר. אבל זו עמדה שלא רגישה מספיק להבדלים בינאישיים ולעובדה שחזרה לאזורים ילדיים היא תהליך שיש בו גם משהו מאיים. יש קו דק בין לגלות את עצמך בעולמו של האחר לבין לאבד את עצמך בתוכו. בין הרחבה והגמשה של גבולות האני לתחושה שהם נפרצים ונבלעים. בין חוויה של התמסרות לזו של כניעה. אנשים שונים זקוקים לקצב שונה ולסוגים שונים של תמיכה כדי שיוכלו לפרק באופן מבוקר את מנגנוני ההגנה שלהם ולהתמסר לאהבה באופן שלא יחווה על ידם כהתפרקות מערערת.

ככלל, השאלה אם יש או אין התאהבות היא מעט משונה. נוח לנו לחוות את ההתאהבות כמשהו שנמצא בעולם. ייתכן שזה אפילו סוד קסמה - התחושה שאנחנו גם יוצרים את האהבה שלנו וגם מגלים אותה, שהיא גם בתוכנו וגם בחוץ. דונלד ויניקוט ראה את ההתאהבות כחלק מתופעות שמתרחשות במה שהוא מכנה "מרחב מעברי", מעין מרחב ביניים שנמצא בין מציאות חיצונית ופנימית, שמתאפשרת בו תנועה בין מצבים מאורגנים יותר ופחות הכוללים תהליכים של משחק, יצירה וחלימה.

האמונה הרומנטית הזו ניצבת בבסיס האמירה של חברייך שאתה אמור להיות מסוגל להבחין בהתאהבות ולגלות אותה מיד, כאילו מדובר במשהו שקיים מחוץ לגבולות העצמי שלך וניתן להבין אם הוא ״שם או לא שם״. אבל בפועל המצב מורכב יותר. על כל סיפור פוטוגני של התאהבות ממבט ראשון יש אחד שמספר על התאהבות ממבט חמישי. על התמסרות שנדרש לה זמן, ביטחון ומרחב כדי שתוכל להתממש. למעשה, התאהבות נוצרת לא פחות ואולי אפילו יותר משהיא מתגלה. לכן אפשר בהחלט לא לדעת ולשהות במין מצב ביניים שמתמסר חלקית, רוצה אבל מפחד.

אותו טשטוש בין עצמי לאחר ובין הסובייקטיבי לאובייקטיבי שמתרחש בהתאהבות, יכול להוביל למתחים זוגיים משונים ולמריבות מבלבלות כמו זו שתיארת. כך זוגות מוצאים את עצמם בריב אם קר בחדר או לא. קרבה יכולה להוביל אותנו לוויכוחים על חוויות סובייקטיביות כאילו מדובר במצבים מוחשיים מתוך הרצון שהאחר ירגיש כמונו. קל לשכוח שבתוך קשר יכולות להתקיים חוויות שונות במקביל וכל אחד יכול לחוות את האהבה ואת הקשר עצמו באופן אחר.

דונלד ויניקוט
דונלד ויניקוטצילום: ויקיפדיה

בכל התאהבות גדולה עולה תמיד השאלה מה תפקידו של האהוב. עד כמה ההתמסרות קשורה לתכונות הספציפיות שלו ועד כמה היא ביטוי של הדחף להתמסר שקיים כבר מראש אצל מי שמתאהב. קשה להתעלם מהעובדה שמתבגרים טוענים בלהט להתאהבות בכוכבי אינסטגרם, באותו אופן שבו יטען אדם מבוגר לתחושה של מאוהבות בתוך מערכת יחסים. הדחף לחרוג מגבולות העצמי קיים בעוצמות ובצורות משתנות אצל אנשים שונים.

כשזוגתך טוענת שהיא מאוהבת ואתה טוען שאתה לא יודע, נראה שכל אחד מכם מספר משהו על היחס שלו לאחר - אבל אני לא בטוח שזה המצב. מזווית אחרת ניתן לראות זאת כאילו כל אחד מכם מספר משהו על עצמו, על הכמיהה שלו לטשטש את גבולותיו, ועל החרדה שהתהליך הזה לא מתבצע בסביבה בטוחה מספיק. אם תצליחו לא להתייחס להתאהבות כחפץ שנוכח או נעדר מהמרחב הזוגי, אלא כתהליך שמתפתח בתוך כל אחד מכם - יהיה ניתן לבדוק אם תהליכי ההתאהבות שלכם יכולים להתרחש במקביל ולתמוך זה בזה. הפער ביניכם הוא לא בהכרח מתח שיש ליישב או לפתור לטובת אחד הצדדים. לפעמים פשוט ניתן להכיל אותו ולראות לאן הקשר לוקח אתכם.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של חקירות פנים? כתבו לנו

חקירות פנים

עמוס פריבס | |חקירות פנים

אנו חיים בתקופה מורכבת. תהפוכות בכלכלה, במבנה המשפחה, בטכנולוגיה וביחסים בינאישיים מייצרים בעיות רגשיות חדשות ופתרונות חדשים שלפעמים מכאיבים לנו לא פחות מהבעיות עצמן.

"חקירות פנים" הוא בלוג שחושב יחד אתכם על התלבטויות, על השקפה רעננה שתעשה להן טוב או על שאלות מביכות שאפשר לשאול רק באנונימיות. פסיכולוג קליני מומחה מחכה לשאלות שתשלחו למייל: hakirot.psychology@gmail.com התשובות ניתנות באדיבות ובכנות אך הן אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי

תגובות