משתמשי ווייז: ככה יוצרים את מפת הפקקים החדשה של ישראל - מחוץ לרשת - הבלוג של יגאל באום - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

הארץ מחבר אותך לכל מה שחשוב: מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משתמשי ווייז: ככה יוצרים את מפת הפקקים החדשה של ישראל

עם 2.5 מיליון משתמשים באפליקציית ווייז בישראל הגיוני שמפת הכבישים תשתנה. אבל האם אין מחיר להסתמכות על אפליקציה תועלתנית?

תגובות
כביש פקוק בנתניה

בשבוע שעבר שודרה כתבה בתוכנית חדשות הבוקר של גלי צה"ל, כחלק מסדרה של כתבות בנושא הפקקים והפתרונות או הרעיונות להתמודדות בנושא הזה של גורמים כאלה ואחרים. בכתבה התקיים ריאיון עם  סמנכ"ל בכיר בחברת ווייז בישראל שענה לטענות כי אפליקציית ווייז אחראית לכאורה לחלק מין הפקקים הנגרמים בשעות העומס בארץ. אחת הטענות שעלתה למשל קשורה בכך שהאפליקציה מפנה נהגים בשעות העומס דרך נתיבים שעוברים בשכונות מגורים וכך נוצר עומס תנועה בדרכים שלא היו בהן בעיות תחבורה לפני כן.

לפי הנאמר בכתבה, לווייז יש 2.5 מיליון משתמשים בישראל וברור ששימוש באפליקציה משנה בפועל את מפת הפקקים והכבישים: ווייז יוצרת תמונת מצב עבור הנהג ומציגה לו שכלול של כמות המכוניות בסביבה המיידית, הזמן הנדרש להגעה מנקודה לנקודה וממפה את הפקקים עבור המשתמש - והכל בזמן אמת. אלא שהאפליקציה פועלת באופן מתמטי תועלתני, ומבחינתה הובלת המשתמש לעבר כביש פנוי, גם אם לא ראשי, מקדש את המטרה - קיצור זמן ההגעה מנקודה לנקודה. באותה דרך יכול גם משתמש שגר כל חייו באותה עיר, להשתמש באפליקציה וזו תוביל אותו בכבישים ורחובות שכלל לא ידע על קיומם - כי מעולם לא היו בדרך - ואלה יהפכו לעמוסים בעקבותיו ובעקבות משתמשים נוספים.

אף גורם ממשלתי כמו משרד התחבורה לא יכול היה לצפות שאפליקציה המופעלת במכשירים ניידים תקבע כיצד תיראה מפת התנועה בארץ, בטח שלא מצב בו המשטרה תפנה לחברה בבקשה לסיוע בהכוונת תנועת כלי רכב. האפליקציה של ווייז מופעלת על ידי גוף פרטי שמונע משיקול אחד בלבד - יצירת ערך (הכנסות) לחברה שמתחזקת אותו (גוגל). כלומר, האפליקציה היא זאת שמנתבת בפועל מכוניות למסלולים שונים ויוצרת את מפת התנועה הלכה למעשה – ולא גוף או מוסד ממשלתי. מידע שמועבר ממאות ואלפי מכשירים ניידים מייצר מפה וירטואלית שהיא זו שקובעת את המציאות ולא להיפך.

בשונה ממפות דרכים שהכרנו עד השנים האחרונות, המפה של ווייז איננה מפה סטטית, אלא מפה שמחוללת את עצמה ונוצרת כל הזמן מחדש, ונכונה לנהג רק למקום ולזמן בהם הוא נמצא באותו הרגע. ועדיין, אנשים מתייחסים אליה כאילו היתה אמת מוחלטת. כיוון שאנשים מתייחסים לווייז כייצוג נאמן של המציאות (כי האפליקציה משתמשת בנתוני מיקום GPS) הם פועלים לפי הנחיות האפליקציה ומשנים בפועל את מסלולי הנסיעה שלהם, ובכך יוצרים נתיבי נסיעה חדשים שלפעמים עומדים בסתירה לתוכניות של המדינה לגבי הסדרי התנועה.

מה המשמעות של המצב הזה? אם ההכוונה והשליטה על כל התנועה בכל כבישי המדינה נמצאת למעשה בידיים של גוף הפרטי, מה המשמעות והתפקיד של המדינה בתהליך? יתירה מכך, האפליקציה מחזיקה במידע שלמדינה לעולם לא יהיה, מידע הכולל את אופן ההתנהגות של הנהגים עם הרכבים שלהם, כמו למשל: מתי הם נוהגים ברכב? להיכן הם נוהגים? כמה פעמים ביום, בשבוע, בחודש או בשנה הנהגים נוסעים לכל מקום, היכן הם עוצרים הכי הרבה, באיזה שעות של היום? היכן הם מתדלקים... ועוד ועוד. מידע זה נאגר בשרתי החברה והוא בידיים פרטיות, מה תעשה החברה עם המידע הזה? האם המידע הזה ישרת אותנו בסופו של דבר או שהוא ישרת אך ורק את החברה? ומה יהיה מעמדה של המדינה כאשר חברות פרטיות מחזיקות במידע רב כל כך על אזרחיה של אותה מדינה?

מעבר לשינויים הנגרמים בשל הציות להמלצות של האפליקציה, מתרחשים שינויים נוספים, למשל בכל הקשור לנושא של הנסיעות המשותפות ה"קאר-פול". תופעה זו איננה ייחודית רק לווייז, ושירות זה ניתן גם על ידי אפליקציות נוספות. אך בשונה מווייז - אפליקציות אחרות גובות עליו תשלום. השירות מחבר בין נוסעים לאותו הכיוון במטרה למלא רכבים הנוסעים ריקים מלבד הנהג ובכך מאפשר להתחלק בעלויות הדלק (ומצמצם זיהום אוויר ובזבוז זמן) – משנה את מפת התחבורה והפקקים בארץ ומהווה שינוי נוסף המדגים את ההשפעה של העולם הווירטואלי על המציאות.

לפי הנאמר בכתבה ששודרה בגלי צה"ל, רק אחד מתוך עשרה נהגים נוסע עם נוסעים נוספים ברכב בדרכו לעבודה, ולכן גם אם תהיה תזוזה של 10% בלבד במצב הזה, מדובר בשינוי דרמטי על גבי מפת הפקקים. שוב, גם כאן חברות פרטיות מנצלות סיטואציה קיימת על מנת לייצר הכנסות נוספות, זאת מכיוון שנהגי הקאר-פול יקבלו בחזרה את הוצאות הדלק שלהם מהנוסעים (הטרמפיסטים) והחברות תקבלנה אחוזים מהעלות.

אלא שכל נושא הקאר-פול איננו יכול לפעול בחלל ריק כל עוד המדינה מתנהלת על ידי גופים רגולטוריים, ואין פלא שהמדינה מצידה מנסה להסדיר את התופעות החדשות הללו. אלא שניסיון "להכניס סדר" לעולם לא יצליח לפעול בשטח, זאת מכיוון שהמדינה והחברות השולטות באפליקציות פועלות ממניעים שונים (שלא לומר מנוגדים) ובאופן שונה אחת מהאחרות בצורה מהותית. כך למשל בכתבה שפורסמה שלשום בדה-מרקר בנושא, נכתב שנקבעו חוקים על האופן שבו הקאר-פול אמור להתנהל כולל למשל גובה התעריפים, כמות הפעמים שמותר להסיע ביום וכו'. מעבר לעובדה שכלל לא ברור מדוע נקבעו הנהלים הללו ואת מי הם משרתים, לא ברור גם כיצד הם בכלל ייאכפו ועל ידי מי?

מהו אם כן תפקידה של המדינה בסיטואציות האלה שנוצרות מולנו? לדעתי, רבים בציבור אינם מעוניינים שהמדינה תתערב כלל וכי יש לתת לחברות האפליקציות לפעול באופן חופשי ולתת לנו לפעול באופן חופשי מולם ואיתם. האפליקציות ידידותיות למשתמש, הן פשוטות ומעוצבות אך גם מתוחכמות, ונותנות לנו את התחושה שהן הומצאו אך ורק על מנת לשפר לנו את החיים. אלא שהאפליקציות כולן פועלות בהיגיון של מי שיצר אותן וראשית דואגות לתועלתו לפני כל דבר אחר. ההיגיון המתמטי של האפליקציות לוקח סיטואציות מחיי היום-יום הפיזיים ובעזרת אלגוריתמים מייצר מודלים שמטרתם ייצור רווח כלכלי, אם על ידי הכנסה בפועל או ייצור של מאגרי נתונים אדירי מימדים שהם שווי ערך.

כפרטים בודדים היה נפלא אם היינו יכולים לקבל הכול מאפליקציות בנייד שלנו ולחיות בעולם וירטואלי מושלם. אלא שהמציאות הפיזית נשלטת על ידי חוקים אחרים, העולם הפיזי נוכח ויש לו חוקים שונים מהחוקים הוירטואליים, בעולם הפיזי ההתרחשויות אינן בינאריות והתהליכים דומים יותר לתצורות אנלוגיות מאשר לדיגיטליות, כך שמדובר בפועל על שני עולמות נפרדים שאולי כלל לא יכולים לפעול יחד ואולי על מנת שעולם אחד יפעל יהיה צורך להפסיק/להתעלם/להסתיר את העולם השני, בחרו את האופציה שנראית לכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות