מארק צוקרברג משתלט לכם על הפיד? זכותו

כשאתם בוחרים לכעוס על פייסבוק שמשנה את כללי המשחק - תשאלו על מה אתם כועסים בעצם. אפליקציות דומיננטיות כמו אינסטגרם, ווייז ופייסבוק הן הסביבה שאנחנו בוחרים לחיות בה, מרחב סגור שאנחנו שוהים בו לגמרי מרצון

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרגע שהורדנו את האפליקציה - הסכמנו לעסקה דו-כיוונית
מרגע שהורדנו את האפליקציה - הסכמנו לעסקה דו-כיווניתקרדיט: דאדו רוביץ' / רויטרס
יגאל באום
יגאל באום

מדי פעם מפרסמים אתרי כלכלה ידיעות בנוסח "מהיום פייסבוק תכניס לפיד שלכם כך וכך...", או "הוול שלכם עומד להשתנות ממחר כי..."; ידיעה עם כותרת דומה התפרסמה החודש באתר "דהמרקר" שציטט את אתר Recode לחדשות טכנולוגיות. בידיעה נכתב שפייסבוק (החברה) שוקלת להכניס אפשרות חדשה לממשק הרשת החברתית שישלב בפיד הפרטי של משתמשים פוסטים וסטטוסים של פוליטיקאים - לא בהכרח אלה שמעניינים את המשתמש, או כאלה שהוא מסכים עמם. המשתמש פשוט ייחשף ליותר פוליטיקאים.

כרגע מדובר בפיילוט בלבד שהתחיל בארצות הברית, ונחשפים אליו רק משתמשים שעשו "לייק" בעבר לפוליטיקאי כזה או אחר. שילוב הפוסטים של הפוליטיקאי בפיד הפרטי יתקיים בינתיים אחת לשבוע, ומכיוון שבארצות הברית יש חשיבות גדולה למקומיות הפוליטיקאים - המשתמש ייחשף רק לפוליטיקאים ממדינה בה הוא נמצא, בהסתמך על זיהוי המקום שלו.

פוסט מעמוד הפייסבוק של אורן חזן. האם זו תהיה "חוצפה" מצד פייסבוק לחשוף אותנו לפוליטיקאים מקומיים?

ידיעות מסוג זה נוצרות לפי תבנית קבועה ומעוררות דינמיקה קבועה. ראשית, התקשורת מציגה את המהלך כאקט "חצוף" של הרשת החברתית. כך משתמע מכותרת הידיעה באתר: "פייסבוק תדחוף לפיד שלכם פוסטים של פוליטיקאים שאתם לא עוקבים אחריהם”. כותרת שמשקפת את עמדתו של העיתונאי או העורך בהתייחס למהלך של פייסבוק. ומה קורה מטה בתגובות? מורת רוח, תגובות מחאה ומאיימים קבועים שמזהירים את פייסבוק שהם עומדים להתנתק. בפייסבוק בטח נלחצים.

בסוף שנות ה-90 כשהאינטרנט המסחרי החל להתחזק משמעותית, סיפרו לכולנו שהכסף הגדול נמצא בקמעונות ברשת ושכל אחד בעולם יעבור בקרוב לרכוש ברשת. אף אחד לא לקח בחשבון שבשביל לבצע רכישות נדרשים שני רכיבים יסודיים: נקרא להם בניית הרגלים ואמון. עברו כמעט 15 שנה עד שהתבססו רכיבים אלה, ובינתיים ספקולציות למיניהן יצרו את בועת האינטרנט של שנת 2000 (וכולנו יודעים כיצד היא הסתיימה). כבר אז היו כאלה שהבינו שההון האמיתי איננו טמון ברכישות ואולי אפילו לא בכסף - אלא בגולשים עצמם. המבינים החלו ליצור "צמתים" ראשונות ברשת - אינדקסים ופורטלים - שערי כניסה שהכילו קישורים לאתרים אחרים. צמתים אלה יצרו גם את מה שבהמשך יהפוך לרשתות החברתיות: חדרי צ'אט ופורומים.

הרעיון שמשתמשים ברשת זקוקים לצמתי ריכוז ומפגש היה ברור כבר בהתחלה, וצריך היה ליצור סביבה מושכת מספיק כדי שמשתמשים יחזרו וישהו בצמתים אלה זמן ממושך יותר. יישומה של הסביבה הזו הגיע רק עם הופעת המכשירים החכמים והאפליקציות. עברנו כברת דרך ארוכה מאז, והיום הגענו למצב בו שלוש או חמש אפליקציות הן הדומיננטיות. כמובן שבמקומות שונים בעולם דומיננטיות האפליקציות משתנה גם היא, אבל ניתן לקבוע שהאפליקציה של פייסבוק תופיע כמעט בכל סמארטפון בעולם המערבי.

אפשר להתייחס לאפליקצייה של פייסבוק כאילו היתה חלק מהמכשיר. בדיוק כמו שדפדפן אקספלורר הוא חלק ממערכת ההפעלה של ווינדווס. פייסבוק, יחד עם אינסטגרם, ווטסאפ וווייז הם הסביבה שלנו, אנחנו מדלגים מאפליקציה אחת לשנייה, אבל אין לנו באמת אופציות אחרות. פייסבוק היא לא רק אפליקציה, פייסבוק היא מקום, ויחד עם האפליקציות הדומיננטיות האחרות - הן יוצרות את הסביבה עצמה.

את הסביבה הזו אנחנו מקבלים ב"חינם", ומתחברים אליה מרצוננו החופשי. אנחנו מנדבים פרטים אישיים וסיפורים מחיינו במתנה לאלגוריתמים של פייסבוק - וזה התשלום. אם לא ידעתם עד כה, אין דבר כזה "בחינם" בעולם הקפיטליסטי. אז כשאתם בוחרים לכעוס על פייסבוק שהשתלטה לכם על הפיד - תשאלו על מה אתם כועסים בעצם? האם אתם כועסים על השמש כשחם לכם? האם העננים אשמים כשיורד גשם? פייסבוק היא ההסביבה שאנחנו בוחרים לחיות בה, היא המרחב הסגור שאנחנו שוהים בו מרצון.

אז פייסבוק משתלטת על הפיד שלכם, אבל האם הפיד "שלכם?" כל המידע שמוזרם אליכם תוצאה של אלגוריתמים שמנתחים את ההתנהגות המקוונת שלכם. אם מידע מופיע בפיד שלכם כנראה שהתנהגתם באופן תואם לו. כמובן שהצלבת המידע לא מתרחשת רק בפייסבוק, כל ההתנהגות שלכם ברשת מנוטרת. המידע שאתם מקבלים הוא תוצאה של ההתנהגות הזאת ואז התנהגותכם מותאמת למה שקיבלתם וחוזר חלילה – התוצאה היא דמות אינטרנטית שניתן לצפות את התנהגותה – בדיוק מה שהאלגוריתמים רוצים ליצור.

צוקרברג בכנס טכנולוגיה בקליפורניה ב-2016
צוקרברג בכנס טכנולוגיה בקליפורניה ב-2016. ארבע מתוך שש האפליקציות הפופולריות ביותר הן "חברתיות"צילום: דיוויד פול מוריס / בלומברג

המחשבה שאתם בשליטה על מה שאתם עושים ברשת היא מחשבה נאיבית, אך הכעס הנובע מ"השתלטות" של פייסבוק על הפיד שלכם - הוא כבר מופרך. פייסבוק היא חברה פרטית, וכל אחד ממשתמשיה יכול להתנתק מהאפליקציה ברגע נתון. האם משתמשים זועמים באמת מתנתקים? אולי מעטים. בעולם הקפיטליסטי בו אנחנו חיים הגענו למצב בו כמה חברות מרכזות מאגרי נתונים אינספיים על מאות מיליוני בני אדם שמצידם מנדבים את המידע הזה.

נושא האלגוריתמים ואיסוף המידע על התנהגותנו המקוונת עדיין בחיתוליו. כך או אחרת, ברגע שהתקנו על המכשיר אפליקציה מבין האפליקציות הנפוצות - למעשה הפעלנו סוג של עסקה דו-כיוונית. מרגע שבחרנו להתקין את האפליקציה, איפשרנולה לנטר כל מה שאנחנו עושים. ואנחנו בתמורה נוכל לראות תכנים מכל מקור אפשרי או לקבל שירותים כאלה ואחרים.

אתם לא מרוצים מה"עסקה"? אתם יכולים להפסיק אותה. אבל כל עוד אתם בפנים - חשבו שוב לאן מופנה הכעס שלכם? כשפייסבוק או אינסטגרם משנות את כללי המשחק - נסו להבין אם הפיד הוא שלכם, אם לוח השנה של גוגל הוא שלכם. האנושות עשתה עסקה עם החברות הללו, מי שחם לו שלא ייכנס למטבח.

יגאל באום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ