האם הגעתה של אובר לישראל מבשרת על עתיד חדש ושונה בתחום התעסוקה?

מה ידוע לנו על אובר? בעיקר מה שנאמר בכתבות מפרגנות ומדורים כלכליים. אך אובר וענקיות דיגיטל מסוגה מבשרות על הפיכתו של המוצר הפרטי לסחיר ואת העובד המוכר לנו לכזה חסר מעסיק

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מטה חברת "אובר" בסן פרנסיסקו
מטה חברת "אובר" בסן פרנסיסקוקרדיט: אריק רייסברג / אי-פי
יגאל באום
יגאל באום

לפני כמה ימים שודרה כתבה ב"הכל כלול עם סיון כהן" (ערוץ 10) על הקלות שבהצטרפות לאובר ועל היכולת להרוויח "עד 500 שקל נטו למשמרת". בכתבה נשאל אחד הנהגים שעובד עבור אובר על צורת העבודה שלו ועל הרווח האפשרי בעבודה הזאת, כמובן שלא נעדרו מהכתבה נהגי המוניות – הנפגעים העיקריים מהתופעה החדשה. האייטם הקצר הציג את נהגי המוניות ככאלה שלא מבינים עוד את המשחק שהשתנה וציין את הרווח לנהגים ובעיקר לנוסעים – ללא ספק כתבה המתייחסת בחיוב לתופעה החדשה.

למעשה, מה שידוע לנו על אובר מסתכם בכתבות מפרגנות מסוג זה, והמתפרסם בכתבות במדורים כלכליים. אבל מה שמתרחש לנגד עינינו הוא משמעותי הרבה יותר. מדובר כאן בהפיכה דרמטית של כל מערכת היחסים שלנו עם תאגידי ענק דיגיטליים עם השפעה מהותית על חיינו – והכל תחת השם התמים - "כלכלה שיתופית".

הביקורת שנשמעת בשיח הציבורי במיוחד בשנים האחרונות נסבה בדרך כלל סביב הנושא של "שאיבת" התוכן מהמשתמשים, אם בידיעתם ואם לאו, ושימוש בתוכן זה על ידי תאגידים דוגמת פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרים, למינוף רווחים. במילים אחרות: המידע שלנו – או אנחנו בעצמנו הפכנו למעשה למוצרים – זאת תמורת שימוש חינם במוצרי החברות.

אלא שקונגלומרטים עצומים אלה שואפים להביא למקסימום את ייצור הרווחים שלהם ואת היעילות שלהם – ומדוע להסתפק רק בתוכן? אם המשתמשים הם המוצר - מה הם גבולות המוצר? מה יש לנו מעבר למידע שאנחנו מעבירים הלאה בכל פעם שהתחברנו למכשיר?

בהתחלה "נידבנו" מידע באופן מדוד, לאחר מכן המידע התחיל לזרום בצורה הרבה יותר מקיפה ורציפה ומכל מכשיר, אבל לבני אדם יש עוד נכסים מעבר למידע שלהם. יש להם גם רכוש: כלי רכב ונדל"ן; יש להם גם זמן פנוי ויש להם צורך בלתי נגמר לכסף. אם לבני אדם יש עוד יכולות מהן ניתן ליצור ערך והכנסה, הרי שהם למעשה יחידות ערך (בעיני התאגידים), מדוע לא לנצל את את היכולות האלה ליצירת עוד רווחים?

מה שעושים באובר הוא התמודדות עם המצב הקיים ופירוקו לשני המרכיבים הבסיסיים שלו: בני אדם שצריכים להגיע מנקודה אחת לשנייה, ובני אדם שבבעלותם הכלי או האמצעי לשינוע. המתחרים הישירים של אובר בתחום הספציפי הזה הן המוניות, והחברה תתגבר על מכשול זה באמצעות הוזלת התעריף. הרעיון הוא פשוט וגאוני, ומציב בפנינו מערכת יחסים חדשה לגמרי בין התאגידים הדיגיטליים לבין החברה האנושית.

אובר הופכת למעשה למעסיק, ובהפיכתה היא עוקפת את כל המערכות הרגולטוריות ומתקשרת ישירות עם העובד שלה. אלא שה"עובד" הוא לא בדיוק עובד, לא במובן הרגיל שמוכר לנו. אנחנו מגדירים עובד כמי שפועל תחת חוקים מסוימים, נהלים, תקנות, חוקים סוציאליים, עם זכויות וחובות וכו', אך מעמדו של ה"עובד" בפלטפורמות השיתופיות דוגמת אובר שונה לחלוטין מהעובד המוכר לנו. כמובן שהבעיות אינן מסתיימות רק בתנאי עבודה, מדובר על מערכות שלמות שפשוט מתבצע מעקף שלהן, כמו למשל מצבו הבטיחותי של הרכב, כשירותו של הנהג ועוד, מערכות שלמות של תקנות וחוקים שכל נהג מונית חייב למשל לעמוד בהן.

נהגי מוניות מפגינים נגד "אובר" בבואנוס איירס
נהגי מוניות מפגינים נגד "אובר" בבואנוס איירס. מעמדו של העובד משתנהצילום: אנריקה מרקריאן / רויטרס

אלא שהמתרחש לנגד עינינו הוא במידה מסוימת ייתור של המדינה, שכן אם נהג פועל ישירות מול מעסיק דיגיטלי (האפליקציה), מה המשמעות של המדינה בתהליך הזה? הרי המערכות הבירוקרטיות והרגולטוריות של המדינה הן חלק מההצדקה של כינון המוסדות של המדינה מלכתחילה. חברות כמו אובר שהופכות את הרכוש הפרטי למוצר סחיר, כמו אייר בי.אנד.בי (שעושה למעשה את אותו הדבר רק עם בתים ודירות) מסמנות את ראשיתו של תהליך שלם הצפוי לנו.

תומכים נלהבים של כלכלה חופשית וקפיטליסטית, כמו ראש הממשלה שלנו, עושים הכל על מנת להקל את כניסתן של חברות אלה ומפרקים יחד איתן את המנגנון הביורוקרטי והרגולטורי שעשוי להערים קשיים. מאמצים אלה נעשים על ידי פוליטיקאים בכל העולם המתפתח והמערבי, אלא שתאגידי הענק הללו פועלים באופן מוחלט ואוטומטי והפוליטיקאים עלולים לגלות שעם הפירוק הנלהב שלהם של כל החסמים הללו, הם מפרקים את עצם התשתית עליה הם ניצבים.

עד עתה היינו עסוקים בכך שתאגידי הענק שואבים את המידע שלנו ובישרו את קץ הפרטיות, אלא שאנחנו עתידים לגלות שנושא הפרטיות יהפוך אט אט לנושא אפרורי ומשעמם לעומת מציאות בה המדינה על כל מערכותיה תלך ותהיה דומיננטית פחות בחיינו. אם מגמת חברות הכלכלה השיתופית תתרחב - נושאים שלמים של החיים שלנו עלולים להיות מנוהלים על ידי תאגידים דיגיטליים בעזרת אפליקציות, נושאים שכרגע אנחנו כלל לא יכולים להעלות על הדעת שיעברו לצורה כזאת של התקשרות.

נהגי מוניות מוחים על הוזלת מחירי הנסיעה בישראל
נהגי מוניות מוחים על הוזלת מחירי הנסיעה בישראל. מדוע ש"אובר" לא תתחיל לעבוד גם עם נהגי אוטובוסים? צילום: עופר וקנין

מדוע לעצור ברכבים ובבתים או דירות? מדוע שאובר לא תתחיל לעבוד גם עם נהגי אוטובוסים? מדוע שמורים לא יועסקו על ידי חברה דיגיטלית ותלמידים ילמדו מהבית בעזרת המחשב ואפליקציה? למה שרופאים לא יועסקו באופן הזה? הסיבה שהתחומים הללו לא עוברים לשיטות החדשות הללו אינה בגלל שאין רצון, אלא בגלל שהסבך הביורוקרטי עדיין מורכב מכדי להתיר אותו. בכל מערכת שיתקיימו בה התנאים של רצון וצורך מול מערכות שיכולות לספק את הצורך הזה – סביר שיקומו מנגנוני תיווך דיגיטליים דוגמת אובר.

מנגנונים אלה יציבו בפני החברה האנושית קונפליקטים רבים, היות והם יציבו שאלות על עצם קיום החיים שלנו בתוך הגוף שנקרא "מדינה". שאלות אלה הן מורכבות כיוון שהן מאתגרות מושגי יסוד בחברה שלנו, כמו למשל: עבודה, מעסיק, מועסק, עובד, יתירה מכך – המושג הפשוט שנקרא "אחריות" ייבחן מחדש: האם ה"הסכם" בין האזרח למדינה שבו האזרח ממלא את חובותיו ומשלם את מיסיו זוכה לשירותים והגנה מהמדינה שלו אכן יכובד על ידי המדינה בעולם שבו מערכות שלמות עלולות לעבור לניהול של אפליקציות דיגיטליות?

יתכן שזה נשמע דמיוני, אבל עד לפני כמה שנים עצם הרעיון שאנשים ישתמשו ברכבים הפרטיים שלהם ויעבדו עבור חברה אמריקאית שהיא למעשה אפליקציה – היה נשמע מופרך. היום הוא הופך למציאות.

תופעות אלה מתרחשות מהר מאוד, הרבה יותר מהר מהיכולת של מדינות לאכוף החלטות או להיערך עם מערכי רגולציה חדשים. אלא שהתאגידים הדיגיטליים אינם ממתינים ויוצרים עובדות ומשמעויות בשטח כל הזמן, כרגע עדיין יש לנו אפשרות בחירה, אולם הרגע בו עצם החיים היומיומיים שלנו ישתנה - איננו רחוק כל כך.

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ