סיכום 2017: מה מגלים לנו החיפושים שלנו בגוגל?

כבכל שנה ממצאי הסיכום השנתי של גוגל לא מגלה הפתעות רבות. למעשה, נראה שהחיפושים שלנו מקבילים לסיקור הרב שמקבלים סיפורים בכלי התקשורת. לכן, אין פלא שחיפשתם מיהו הארווי ויינשטיין ומדריך להכנת סליים

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוגו אפליקציית גוגל. האם המידע אמין?
לוגו אפליקציית גוגל. חיפושים במעגל סגורקרדיט: מאט רורק / אי-פי
יגאל באום
יגאל באום

בשבוע שעבר פירסמה גוגל את סיכום החיפושים המובילים ביותר לשנת 2017, כחלק מהריטואל הקבוע של סוף השנה האזרחית המפציע בכל שנה. כרגיל, כבכל שנה, מופיעים בתוצאות החיפוש: אסון הטבע המדובר ביותר, הסלבריטי המבוקש, זה ששמו נקשר בשערורייה הגדולה ביותר, מכשירים חכמים וסיפורי חדשות תמוהים במיוחד.

גם השנה אין הפתעות רבות והתוצאות נראות הגיוניות יחסית, גם אם מעט ביזאריות. בקטגוריית How To (כאשר הגולש רוצה לדעת איך לבצע משהו) למשל, תופתעו לדעת שהשאלה הנפוצה ביותר היא: "איך להכין סליים?". שאלה זו לא הטרידה ישראלים בלבד, אלא גם אמריקאים, בריטים ותושבים ממדינות אחרות בעולם.

מדריך להכנת "הסליים הטוב ביותר". 30 מיליון צפיות ו-2017 טרם נגמרה

בדף סיכום החיפושים הטרנדיים בגוגל ניתן לצפות בתוצאות המקומיות (לפי מדינות) וכם בתוצאות הסיכום הגלובלי העולמי – שהוא סך כל התוצאות של כל החיפושים בעולם. התוצאות מסודרות ברשימות לפי הקטגוריות הבאות: כללי, חדשות, אנשים, איך לבצע, סרטים, מוזיקה וכו', והקלקה על כל אחד מהמונחים מציגה עבורנו גרף של תנועתיות מילת החיפוש הספציפית לאורך השנה. ניתן להבחין בשני סוגים של גרפי התנהגות: הראשון, כמו "איך להכין סליים?" יהיה יציב עם סטיות לאורך הדרך אבל עם עקביות של חיפושים לאורך כל השנה, ולעומתו, גרפים שמציגים אסון טבע כמו הוריקן אירמה, יראו אפס חיפושים ואז קפיצה עצומה שלאחריה יש המשך תנועתיות רציף, או ירידה חזרה למצב אפס.

אחד הגרפים המעניינים ביותר הוא זה של חיפוש השאלה (שחזרה בכמה מדינות): "איך קונים ביטקוין?", כיוון שהוא גרף בעליה, שמתחיל במספרים נמוכים מאוד באזור תחילת 2017 ועולה בהתמדה עד לדצמבר 2017. מה שהגרף מגלה לנו הוא שהחיפוש שלנו אחר מונחים בגוגל מקביל לדיווח המתגבר עליהם בכלי התקשורת. כך, התנועה הבולטת בגרף החיפושים של "איך קונים ביטקוין?" עולה ככל שהשיח הכללי בתקשורת הולך ועולה - החל מסוף אפריל 2017 וככל שערך הביטקוין עולה, מה שמוביל להתעניינות גוברת בקרב גולשים שמוביל לעלייה בערך הביטקוין עצמו וכן הלאה.

אלא שהתקשורת איננה פועלת רק כציר ישיר: הצגת אייטם = תנועת גולשים. דיווחים ספציפיים גורמים גם לתנודות אחרות שקשורות בנושא באופן עקיף, כך למשל, כאשר בודקים את מונח החיפוש: "הירי בלאס ווגאס" מגלים בראש רשימת הנושאים הקשורים שמוצגים בעמוד הגרף את המונח Conspiracy (כלומר, תאוריית קונספירציה), מונח שנמצא כל הזמן במגמת חיפוש קבועה ויציבה, אלא שהוא מזנק בכל פעם שיש אירוע תקשורתי שלדעת תומכי תיאוריות הקונספירציה קשור לנושא – כמו הירי בלאס ווגאס. נושאים אחרים קשורים לאירוע הירי והיו תלויים בדיווחים תקשורתיים הם היורה עצמו וטום פטי (שקאבר של שירו בוצע בערב זיכרון לאירוע הטרגי).

איך קונים ביטקוין?
גרף החיפוש של "איך קונים ביטקוין?"צילום: Google

נשאלת השאלה אם כלל החיפושים הטרנדיים - בכל מקום בעולם - פועל יוצא של הדיווח התקשורתי? אם התשובה חיובית, והמידע שמספקת גוגל אמין, מה אומרות עלינו התוצאות?

סיכום החיפושים של גוגל הזכיר לי כי בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 שודרו בישראל (ובעולם) תוכניות מוזיקה פופולריות ברדיו, שניהלו פרויקטים מורכבים וחשובים מאוד שנקראו "המצעדים". מצעדי השירים הללו (שנחלקו לישראלי וללועזי) דירגו ללא הרף את השירים שהגיעו אליהם ויצרו את "המצעד" המתמשך. היו גם מצעדים שנתיים ותקופתיים כאלה ואחרים, אך כולם הושפעו מהמצעדים הנחשבים בחו"ל, במיוחד מאלה מאנגליה ומארצות הברית.

השדרנים הישראלים הנלהבים היו מקבלים את כל החומרים שלהם על גבי תקליטונים ומשדרים אותם בתוכניות הללו, במיוחד ברשת ג' (אז רשת מוזיקה כללית ולא רק ישראלית) וגלי צה"ל. השדרנים האיצו במאזינים לדרג את השירים שוב ושוב באמצעות משלוח גלויות למערכת בדואר. הגלויות היו מגיעות לשדרנים, הקולות היו נספרים והשירים היו מדורגים במצעד. קצת כמו משלוחי סמס לתחרויות הכוכב נולד למיניהם. אלא שבאופן ממש מפתיע ומדהים – אותם שירים שהיו מדורגים במקומות הגבוהים או שהראו את העלייה המהירה ביותר היו בדיוק אותם שירים שהשדרנים השמיעו אותם הכי הרבה! וואוו.

אם אחזור לחיפושים של גוגל, נגלה שלא הרבה השתנה בעקרונות התקשורת. אנחנו נמצאים במעגל סגור שבו אנחנו מחפשים את מה שאומרים לנו, ומתעניינים במה שמנסים לשווק לנו.

לפני עידן האינטרנט התקשורת המסורתית שימשה "שומרת הסף" של המידע; מה אנחנו צריכים לדעת ומה לא; מה נכנס תחת ההגדרה של חדשות ומה לא. אלא שאם נבחן את התוצאות שמציגה גוגל נגלה שהמידע שאנחנו מחפשים הוא המידע שנחשפנו אליו מלכתחילה. ראוי שנשאל אם כל המידע שאנחנו נחשפים אליו הוא המידע שהתקשורת רוצה שניחשף אליו?

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ