למי באמת מסייעים המסייעים הקוליים של גוגל ואמזון?

מכשירים כמו אלקסה, אקו, גוגל הום סירי הום בוט של אפל הם לא המכשירים שמהם אמזון וגוגל צפויות להתעשר. אז למה החברות האלה משקיעות כל כך במכשירים שמקשיבים לנו?

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לקוחות בחנות אפל מסתייעים ב-SIRI
לקוחות בחנות אפל בניו יורק מסתייעים ב-SIRI. בשלל הכתבות והפרסומים על הפיתוחים לא תמצאו כמעט תהיות או ביקורת על חדירה לפרטיות קרדיט: שנון סטייפלטון / רויטרס
יגאל באום
יגאל באום

ידיעה קטנה התפרסמה לפני כמה ימים, ובה צוין כי מעתה כלי העזר הקולי החדש יחסית של גוגל – Google Assistant - יוכל לסייע למשתמשים בו לקבל תזכורות על נושאים שונים בהסתמך על מיקומם בזמן אמת. כך לדוגמה, אם השארת לעצמך הערה באמצעות המסייע של גוגל על כך שמשחת השיניים שלך עומדת להסתיים ושעליך לרכוש במהירה חדשה – המסייע יזכיר לך זאת ברגע שתהיה קרוב לחנות הקרובה ביותר. בידיעה אחרת פורסם כי חברת דאנקן דונאטס האמריקאית תאפשר מעתה לבצע הזמנות דרך המסייע של גוגל שיתממשק עם מסד הנתונים של החברה, ויוכל לספק הזמנות בהתאם להזמנות הלקוחות הקודמות.

המסייעים האישיים הקוליים תופסים תאוצה בשנים האחרונות ונכנסו לתודעה עם המסייעת הקולית של אפל, SIRI. אלא שהיום העזרים הקוליים, במיוחד בארצות הברית, הופכים למשמעותיים יותר ויותר. שלושה בהם בולטים במיוחד כרגע: אלקסה ואקו של אמזון, גוגל הום והאסיסטנט של גוגל וסירי הום בוט של אפל, ושלושתם מקבלים הוראות קוליות לביצוע. לפחות לפי הפרסומים של החברות עצמן, המכשירים יכולים לסייע באינספור של פעולות, החל מארגון של תזכורות, תפעול של מכשירי החשמל ושל רכיבים של בתים חכמים, שליטה במערכות של אבטחה כמו מצלמות בבית ומחוצה לו, קניות און ליין, הפעלה של תוכניות בטלוויזיה ועוד. אך נראה שהשימוש הפופולרי ביותר הוא פשוט הפעלה של מוזיקה דרך שירותי הסטרימינג השונים (כמו אפל מיוזיק או ספוטיפיי שנכנסה לארץ לאחרונה), זאת כיוון שהמכשירים האלה הם גם רמקולים באיכות גבוהה והם מאפשרים לקבל הוראות קוליות ולשדר גם מוסיקה כאמור והכול באמצעות קולה הענוג של אלקסה, או סירי.

המכשירים המחוברים לרשת למעשה יכולים לספק כל מידע, שירות או צורך. יתירה מכך, התאגידים גם מעצימים את השירות על ידי חיבור לשאר היכולות שלהם, כמו למשל המפות של גוגל, אפשרויות הרכישה הקמעונאיות של אמזון, שירותי המוזיקה של אפל וכו'. מגזין פורבס פירסם זה עתה כי אמזון מגייסת עבור פרויקט אלקסה כמות של עובדים שהיא גדולה יותר מכל כמות גיוס העובדים של גוגל בכל המיזמים שלה. מדוע תאגידי האינטרנט הגדולים משקיעים כל כך במכשירים אלה? מדוע הם מעוניינים בהחדרת מכשירים מופעלים על ידי קול אל תוך המרחבים הפרטיים שלנו?

בסרטון הפרסומת של גוגל אסיסטנט אפשר לראות כיצד התאגיד הענק רואה את עצמו בתוך התהליכים וההתנהגות האנושית, בסרטון ההומוריסטי נראים בני אדם בשלל מצבים בהם הם נזקקים לעזרה בפעולות שונות במהלך היום שלהם, הבעיות מיוצגות על ידי קולות המחשבה (בראשם) ובכל בעיה עולה הכיתוב על המסך: MAKE GOOGLE DO IT. ללמדכם שגוגל רוצים להיות חלק מתוך התהליך המחשבתי כבר בתוך הראש, להיות שותפה לבעיות ולדילמות של חיי היום יום.

בכל שלל הסרטונים, המאמרים והכתבות שעולות לאתרי החדשות ומגזיני הטכנולוגיה האמריקאיים המסקרים את הגאדג'טים והפיתוחים החדשים לא תמצאו כמעט תהיות או ביקורת על חדירה לפרטיות או על הרצון לאיסוף מידע על ידי תאגידי המדיה הגדולים. מה שכן תראו הם סרטונים של בלוגרים עצמאיים המפקפקים בכוונותיהם האמיתיות של התאגידים. בסרטונים אלה הם מקיימים שיחות משעשעות ומטרידות בו זמנית ובהן שאלות כמו: "אלקסה, האם את מקליטה את השיחות שלי ומעבירה אותן לממשלה?". לסרטון המוזכר כאן במאמר מעל 2.3 מיליון צפיות, ובסרטונים אחרים השאלה מופנית לאלקסה בוריאציות שונות, ובתגובה אלקסה משנה את צבעיה, מתנתקת מהרשת, מגיבה באופן מוזר וכו' בכל פעם שמופנות אליה שאלות הקשורות להקלטות השיחות. אין ספק כי הסרטים מעט מוזרים והאותנטיות שלהם לא ברורה (גם אם הם נראים משכנעים) אך הם גם זוכים ללא מעט צפיות. כלומר, מדובר בסוגיה המעניינת את הציבור האמריקאי, אך פחות את העיתונות הממוסדת הנוטה להגיב בחיוב ובהתלהבות לכל חידוש של תאגידי האינטרנט.

אבל מדוע שחברה כמו גוגל תרצה שנרכוש ממנה את המסייע הדיגיטלי? התוכנית העסקית שלה אינה יכולה להתבסס על מכירת גוגל הום שעולה 129 דולר. האם החברה התאגידית-מסחרית-פרטית פשוט רוצה לסייע לאנושות כולה לקיים חיים יעילים וטובים יותר? האם גוגל היא תאגיד אלטרואיסטי?

אפשר גם להציע כיוון מחשבה אחר. הניידים מחייבים את המשתמשים לגעת במכשיר, עובדה המגבילה את השימוש מכיוון שאנחנו מעבירים מידע רק כשאנחנו מקלידים מידע באופן פיזי. אלא שהתאגידים מעוניינים כי הקשר בין המשתמשים אליהם יהיה רציף, פתרון של פקודות קוליות אכן יכול לאפשר את זה. המסייעים הקוליים הללו ניצבים במרחב הביתי והם "מקשיבים" לפקודות המופנות אליהם (ואולי לא רק להן?), וכיוון שהם מבוססי בינה מלאכותית יש להם יכולות מתקדמות. אלקסה ואקו, המכשירים של אמזון, מסוגלים למשל להבדיל בין פקודות קוליות של אנשים שונים, לזהות את גוני הקול גם במצבי רעש ומוסיקה מתנגנת, "לשמוע" ממרחק ועוד.

ברור לגמרי שמטרת החברות שפיתחו את המכשירים היא לא רק לספק כלים לשיפור חיי האנושות, אלא בעיקר לרתום כמה שיותר מהפעולות היומיומיות שלנו למנגנונים של איסוף תוכן וכתוצאה מכך – צפייה מראש של הפעולות הבנאליות של חיי היום יום, וזאת לצורך התוכניות העתידיות שלהן.

הדיבור שלנו, הקול שלנו, הוא נשא של מידע, ואנחנו מעבירים תכנים ומידע מאחד לשני.  אלא שהאזנה לשיחות פחות מעניינת את חברות הענק - הן מתעניינות הרבה יותר בפקודות הקוליות הספציפיות שלנו כלקוחות, ובסופו של דבר ברצון שלנו, המתורגמים למוצרים ושירותים שניתן לתאר ולכמת אותם, לקטלג אותם ולבנות מהם קטגוריות ורשימות מפולחות. אנחנו בסופו של דבר סך כל הרצונות שלנו, והמטרה של התאגידים היא לספק לנו כל העת יעדים חדשים של כמיהה, המבוססים על הבעת הרצון (הקולי במקרה הזה) - על מנת שנהיה במצב של כמיהה תמידית, כמאמר השיר המדויק של קיי.די לאנג: Constant Craving has always been.

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ