בחזרה ללימודים: שעתם היפה של אתרי המכירות לילדים

התקופה של חזרה לבית הספר מאמצע אוגוסט לערך היא תקופה חמה במיוחד למתקפות של אתרי המכירות, שאינם מסתפקים עוד בפרסומות מיושנות

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הוולוגרית מיה סטמר מפרסמת את רשת טרגט האמריקאית
הוולוגרית מיה סטמר מציגה כלי כתיבה שנמכרים בענקית האמריקאית טרגט. מעל מיליון צפיות בחודש האחרוןקרדיט: ערוץ היוטיוב MamaMiaMakeup
יגאל באום
יגאל באום

ידיעה לא בולטת הופיעה בימים האחרונים ובה נאמר כי חברת וולמארט האמריקאית הגישה בקשה לרישום פטנט של ציוד מציאות מדומה שיאפשר חוויית רכישה וירטואלית בחנויות האינטרנטיות שלה. המטרה היא לדמות עד כמה שניתן את החוויה המציאותית כולל העברת תחושות של לחות, חום/קור והפעלת כוח פיזי. וולמארט השקיעה כבר מעל שלושה מיליארד דולר במאמציה להתמודד מול אמזון השולטים במרחב הקמעונאות הווירטואלי.

האם בסופו של דבר זאת תהיה הדרך בה נבצע את הקניות שלנו? יתכן. אבל בעוד אנחנו מדמיינים את עצמנו עוטים מסיכות ומרחפים במרחבי חנויות כלבו או סופרמרקטים וירטואליים, הילדים שלנו כבר מזמן נמצאים עמוק בעולם משותף עם התאגידים במסיבה אחת גדולה של קניות. אנחנו כנראה בכלל לא מכירים את המסיבה הזו, שלא לומר לא מוזמנים אליה.

הילדים נמצאים בעולם הצריכה כיוון שהוא כיום כל כך מתוחכם שהוא מסתנן לעולם שלהם באלפי דרכים נסתרות (וגלויות) – אך הוא בעיקר מוסווה היטב כחוויה רגשית/משחקית, תאגידים וחברות גדולות שמעוניינות למכור יודעות היטב שהדרך לכך היא להיות במקום שהצרכנים נמצאים בו - במקרה הזה: במכשיר הנייד של הילדים שלכם. אלא שהחברות הללו יודעות היטב שעל ידי באנרים קופצים ומודעות פשוטות אין סיכוי לפתות את הילדים שפשוט יסגרו אותם מיד, לכן הגבולות בין תוכן "רגיל" לתוכן צרכני הולכים ומתערפלים, ה"הסוואה" הזאת כלל לא נתפסת על ידי צעירים ככזאת, נושא הצריכה הופך להיות כל כך מוטמע בעולם הדיגיטלי שלהם שהוא נראה להם אך טבעי.

מסרים פרסומיים מוסווים בסרטונים מגניבים, מצחיקים, משעשעים. שלכאורה לא קשורים כלל למותג, אבל בעצם קשורים אליו קשר ישיר. התאגידים פולשים אל תוך החיים עצמם במגוון דרכים, ראו למשל כיצד שירים מגויסים לשימוש המותג והופכים לשירים "רגילים" שמושמעים בפלייליסטים לגיטימיים: "בוקר טוב" של בזק, או "קומסי קומסה" של יס. הילדים הם המטרה העיקרית של המתקפה הזאת כי הם אינם יכולים להבדיל יותר בין סוגי התכנים ולכן אינם מסננים אותם.

התקופה של חזרה לבית הספר מאמצע אוגוסט לערך היא תקופה חמה במיוחד למתקפות של אתרי המכירות. בארה"ב למחצית הילדים בגילאי 10-12 יש סמארטפונים, נראה שאומדן זה זהיר וכנראה שמדובר במספרים גבוהים יותר. בעולם כזה המפרסמים יעשו כל מאמץ להגיע אל הילדים ולהקל עליהם את חוויית הרכישה. כמובן שלילדים אין יכולת לרכוש עם כרטיס אשראי בעצמם (בינתיים), אבל גם לכך דאגו באתרים השונים, מהכנת רשימות מוצרים מאורגנות לילדים (Wish List) ועד אפשרות לשלוח אימייל להורים. יוטיוב למשל, הוא אחד האתרים האהובים על הילדים שבוחנים את כל האספקטים השונים של המוצרים שהם רוצים לרכוש מראש, בוחנים עשרות מותגים ובאים להורים שלהם עם דרישות מסודרות לקנייה.

הילדים גם נוהים אחרי יוטיוברים וכוכבי אינסטגרם למיניהם שברגע שהם מגיעים לכמויות עוקבים משמעותיות הופכים באופן טבעי למכשירי מכירה, של מוצרים שלהם או של אחרים. כל האינטרקציה הזאת מוצגת כמשחק, כפעילות "פאן"; הקצב של הסרטונים תזזיתי, עם עריכה מאוד מהירה, שילוב של גרפיקה, טקסט ואפקטים קוליים. המטרה המרכזית של כל היוטיוברים, תאגידי המכירות ואתרי המכירה היא כמה שיותר אינטרקציה של הילדים עם הרשת. חברות צעצועים מייצרות סרטוני פרסומת חווייתיים שמדברים לילדים בשפתם, כמו למשל חברת מאטל, אחת החברות הגדולות בעולם שעובדת עם צמד ילדים יוטיוברים ומפיקה סרטונים לקידום המוצרים שלהם.

אגב, חברת מאטל - יצרנית ברבי - מפתחת מכשירים המיועדים לילדים בעלי בינה מלאכותית אשר אמורים לקלוט התנהגויות של ילדים וללמוד להגיב בהתאם, כמו למשל בובת ברבי שאמורה לקלוט קטעי שיחה ואז להשתמש בקטעים אלה בזמן שהיא "מדברת", או למשל מכשיר (שפיתוחו הופסק בינתיים בשל טענות לבעיות פרטיות) שמטרתו הרגעת תינוקות על ידי שליטה על תאורה בחדר, הדמיית פעימות לב ההורים וכדומה.

מאמצי המכירה אינם מסתכמים רק בסרטוני יוטיוב. החברות מפעילות בין היתר פילטרים בסנאפצ'ט על תמונות וידיאו, יוצרות משחקים מיוחדים, אפליקציות ואינטרקציות נוספות. כמובן שהכול נעשה תוך כדי ניטור הפעולות של המשתמשים ומעקב שבודק את ההתנהגויות שלהם ברשת ועל ידי כך משפר את המיקוד יותר ויותר ואת יעילות הפרסומות.

כמבוגרים, אנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים להבדיל בין תוכן "אותנטי" לבין תוכן פרסומי, אלא שמכיוון שהגבולות בין שני העולמות הללו כל כך מיטשטשים, למעשה נוצרת דיפוזיה שהופכת את כל העולם התקשורתי למערכת אחת של תוכן מעורבב – כך שבפועל אנחנו מאבדים את היכולת להפעיל שיקול דעת, כמובן שבהקשר הזה ברורה ההשפעה על ילדים.

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ