מחיי הנוער ברשת: בוטים לחינוך מיני ואפליקציות אנונימיות

להיות ילד במרחב הווירטואלי כרוך בהתנהגות זהירה ושקולה יותר מפני שהכל מתועד, מוקלט ומונצח. המערכות מצדן משתנות אף הן ומפנימות כי יש להתייחס אל בני הנוער כסובייקטים ולא כקבוצות

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילוסטרציה של ילד מול דף פייסבוק
"הכלים החדשים מאפשרים להיות מתוחכמים יותר, אך בדרך כלל פשוט מעצימים (או מחלישים) התנהגויות שהיו שם לפני כן"קרדיט: © Oliver Berg/dpa/Corbis
יגאל באום
יגאל באום

בני נוער ומערכות היחסים שלהם עם טכנולוגיות תקשורת חדשות הוא נושא שהעיתונות אוהבת לעסוק בו שוב ושוב. ניצול הרשתות החברתיות להטלת חרם על תלמידים למשל, הוא עניין פופולרי במהדורות החדשות (בישראל לפחות). לרוב מוצגים בני הנוער כזקוקים לעזרה, טועים או ככאלה שמנצלים את הטכנולוגיה באופן שפוגע בהם או באחרים. 

מאז ומעולם מיהרו צעירים לנצל טכנולוגיות תקשורת חדשות כדי ליצור מערכות שיח חדשות בינם לבין עצמם, ואם אפשר - אז מתחת לרדאר של המבוגרים. אלא שהמעבר של השיח מהעולם הפיזי לעולם הווירטואלי איננו נחלתם של בני הנוער בלבד - זו היום הזירה המרכזית לדיאלוג באשר הוא. הכלים החדשים מאפשרים לצעירים להיות מתוחכמים, מהירים ויעילים יותר, אך הם בדרך כלל פשוט מעצימים או מחלישים התנהגויות שהיו קיימות עוד לפני כן. וואטסאפ ואינסטגרם אינם באים עם הוראות הפעלה. המעשים, ההתייחסות לאחרים והקודים ההתנהגותיים מתרחשים מעצמם ואז צומחים ומתפתחים.

ההתנהגויות האלה מצריכות נקודת מבט חדשה. בני הנוער של היום נולדו בתחילת שנות האלפיים וגדלו לעולם שבו הרשתות החברתיות הן חלק מנוף. הם מבינים מה המשמעות של להיות מתועד, מצולם, מוקלט ומונצח. להיות ילד או נער כיום כרוך בהתנהגות חברתית הרבה יותר זהירה. ולכן, בניגוד לנראטיב המצויר בתקשורת, ייתכן שבני נוער דווקא מחושבים ושקולים יותר מכפי שאנו מעריכים. רק שהם לא בהכרח רואים את העניין כבעיה אלא כמצב נתון, הם פשוט גדלו לתוכו.

אפליקציה גרמנית בשם Tellonym (צירוף של המלים "לומר" ו"אנונימיות") מאפשרת לבחון לעומק את העולם הטכנולוגי שבו בני הנוער חיים. באפליקציה הם יכולים ליצור לעצמם פרופיל אמיתי שבו משתמשים אחרים כותבים להם באופן אנונימי מה הם חושבים עליהם. אם בעל הפרופיל בוחר לענות לדברים - הדיאלוג הופך גלוי לכלל. מכך ניתן ללמוד כי התדמית החברתית והדרך שבה היא נתפשת היא תנאי חשוב בהגדרת העצמי בימינו. מה המשמעות של עולם חברתי בו ההגדרה העצמית נקבעת על ידי דינמיקה ברשתות החברתיות?

על האפליקציה Tellonym

תדמית היה מאז ומעולם עניין חשוב ביותר בעיצוב הגדרת העצמי בגיל ההתבגרות. אלא שעולם הרשתות החברתיות סלחן הרבה פחות. כל המידע בהן תמיד נמצא, נוכח, נספר ובעיקר חשוף לכולם. Tellonym (שממציאיה אגב כולם בתחילת שנות העשרים לחייהם) ספגה ביקורת על כך שהיא מעודדת ביריונות חברתית, אך בעניין זה חייבים לשאול שאלה: האם בני הנוער הם הבעיה? האם הם לא מתאימים את עצמם בסך הכל לעולם החדש שבו האינטאקציות האנושות עוברות אט אט למערכות וירטואליות?

התפתחויות דומות אחרות לאורך ההיסטוריה יצרו שינויים מהותיים. המצאת הטלפון הקווי הביאה לשינויים בתא המשפחתי מכיוון שהיא אפשרה לכל אחד בבית ספציפי ליצור קשר עם אנשים בבתים אחרים. עובדה זו אפשרה בעיקר לצעירים ליצור מערכות יחסים בלתי מפוקחות וכתוצאה מכך לשינוי במבנה ההיררכי של יחסי הכוחות בבית. כיום, אנחנו עדים לשינוי שמעניק לצעירים אפשרויות מתקדמות יותר ויחד איתן גדלה במידה רבה גם הסכנה.

דוגמה לכך היא הוראת החינוך המיני בבתי ספר, נושא שתמיד נראה כי כולם היו שמחים לוותר עליו בשל המבוכה הרבה שהוא מעורר בקרב התלמידים והמורים יחדיו. בארה"ב, למשל, ישנן יוזמות חדשות לשינוי הדרך שבה הנוער יכול לקבל מידע על חינוך מיני מחוץ לשיעורים המקובלים. המטרה להגיע אל בני הנוער דרך המקומות שבהם הם נמצאים - והכוונה היא אל המרחב הווירטואלי. בין היתר מוזמנים בני נוער לפנות אל בוטים בשאלות ולקבל תשובות גנריות ארוזות מראש או לפנות במסרונים אנונימיים ולקבל תשובה מיועץ מוסמך.

פתרונות אלה מצביעים על כך שהמערכות מתחילות לפנות לבני הנוער כסובייקטים בודדים ולא כקבוצות. אין זה פלא כשבני הנוער מתקשרים עם המערכות הסובבות אותם באמצעות אפליקציות מהמכשיר הנייד שלהם. אנחנו משוחחים איתם באמצעות אפליקציות, הצבא מתקשר איתם דרך הנייד, המורים מעבירים להם מערכי שיעור, קבוצות וואטסאפ של תלמידים ומורים קיימות כמעט לכל מקצוע שנלמד, עמודי אינסטגרם וקבוצות ווטסאפ נפתחים לכיתות, על ידי מורים, על ידי מרכזי שכבות ומנהלים מעודדים את תלמידיהם לשווק את בית הספר באמצעות סרטונים ושיתופים.

בני הנוער מבינים את העולם החדש שבו הם נמצאים טוב יותר מהמבוגרים וכך הם פועלים בתוכו. החברה לא תמיד אוהבת את מה שהם עושים במרחב הווירטואלי, אך יחד עם זאת צריך להבין שהם רק משכללים את מה שכבר קיים, נוצר ונבנה. גם כשהם עושים ברשתות החברתיות שימוש שלילי, הם רק מקדימים את זמנם.

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ