אהבה ב-0 ו-1: האם ההבטחה לזוגיות טמונה באלגוריתמים?

מתמטיקאי ומתכנת צלל אל הקרביים של אתר ההיכרויות OKcupid ומצא עצמו בונה אלגוריתם משוכלל למציאת בן/בת זוג. התהליך עצמו מעורר שאלות רבות על החיבור בין רגש למדע וגם לעסקים

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריס מקינלי. ענה על השאלות הלא פופולריות (בלשון המעטה)
כריס מקינלי. ענה על השאלות הלא פופולריות (בלשון המעטה)קרדיט: צילום מסך
יגאל באום
יגאל באום

המגזין WIRED פרסם לפני מספר שנים מאמר שכותרתו היא "כיצד גאון מתמטי פיצח את אתר OKcupid כדי למצוא אהבת אמת?". מאמר זה היה יוצא דופן, כיוון שהוא הציג בצורה ברורה ואולי נבואית כיצד חשיבה מתמטית היא זו שעשויה לקבוע עבורנו התייחסות לנושאים כמו אהבה, הימשכות ורגשות – את כולם לפי המאמר (או לפחות לפי גיבור המאמר) ניתן להמיר לנוסחאות של 0 ו-1.

לאורך הטקסט נסקרת סדרת פעולות שבהן נקט כריס מקינלי, מתמטיקאי בן 35, על מנת להגיע לבת הזוג המושלמת עבורו. כמו רווקים רבים בארה"ב ובעולם, גם מקינלי חיפש את אהבת חייו בעזרת אתרי היכרויות ברשת. אלא שמתמטיקאי גאון מתייחס כנראה לכל ספירות החיים שלו באופן מתמטי ובעצם בעולם שבו אלגוריתמים ובינה מלאכותית אמורים להחליף חשיבה אנושית – אנחנו בעצם מקבלים הצצה למוחם של מתכנני העולם החדש. אלא שמקינלי לקח את הרעיון הרבה יותר רחוק ולמעשה שכלל באופן מעורר השתאות את הדרך בה פועלים אתרי היכרויות – או לפחות את האתר הפופולרי OKcupid.

כדי להבין את התהליך שעשה מקינלי, עלינו להבין תחילה כיצד פועל אתר ההיכרויות הזה. באופן עקרוני, הדרך לחבר בין שני אנשים הוא על ידי שאלות שהמשתמשים מתבקשים לבחור לענות עליהן. כל משתמש/ת בוחר/ת שאלות מתוך מאגר ענק ומדרג את חשיבותן. האלגוריתם של האתר בודק ומשווה את התשובות ומחפש את ההתאמה הרחבה ביותר בין המשיבים. אלא שהאלגוריתם שואף להתאים בין משתמשים שענו על אותן השאלות, ומכיוון שמקינלי בחר בשאלות שאינן פופולריות (בלשון המעטה) - האלגוריתם מצא עבורו נשים מעטות מאוד (הרבה מתחת ל-1%). כך יצא שבעיר שמתגוררות בה כשני מיליון נשים ו-80 אלף מהן רשומות באתר, מקינלי קיבל רשימה של 100 נשים בלבד.

כיוון שמקינלי הוא מתמטיקאי ומתכנת, הוא ניגש לבעיה באופן אמפירי, בדק את מאגרי הנתונים של כל השאלות, כתב קודים מיוחדים וניהל מספר חשבונות מזויפים במקביל. לאחר כל המעקבים והניתוחים, הוא חילק את כל הנשים לשבע קבוצות המובחנות לפי נושאי התשובות ולכל קבוצה הוא נתן כינוי: קעקוע, כלב, אלוהים ועוד. הכינוי הוא רמז לדרך שבה ענו הנשים על השאלות ועל הדמות הארכיטיפית שלכאורה משתקפת מהקבוצה.

כריס מקינלי על אתרי ההיכרויות

מקינלי המשיך בפילוח וזיקק שתי קבוצות שענו על השאלות בדרך דומה מספיק בכדי שניתן יהיה לאפיין אותן: את האחת הוא כינה בשם Greens ואת השנייה Samanthas. הראשונה כללה נשים צעירות יותר שהצטרפו לא מכבר לאתר והשנייה של נשים יותר מבוגרות עם נטיות "הרפתקניות". מכל השאלות, האלגוריתם המתוחכם של מקינלי בחר ארבע שהמענה עליהן היה דומה בשתי הקבוצות: 1. כמה זמן היית רוצה שמערכת היחסים הבאה שלך תימשך? 2. נגיד שמצאת מישהו שנראה לך בפגישה הראשונה, תוך כמה פגישות תקיימי איתו יחסי מין? 3. האם אי פעם קיימת יחסי מין עם בן המין שלך? 4. כמה חשובה הדת/אלוהים בחייך?

כשבידיו נתונים אלה, יצר מקינלי רשימות ונפגש עם עשרות נשים תוך שהוא מציג את עצמו משני חשבונות שונים, כלומר בשתי דמויות. הוא פסל נשים שוב ושוב על נושאים שונים, ניסח לעצמו חוקים באשר לאורך פגישות, מיקומם וכו'. ברוב המקרים הקשר הסתיים אחרי דייט אחד, לעתים שניים. כמעט שלא היו מקרים של פגישה שלישית. בסוף, הוא מצא את האחת והיחידה - כריסטין טיאן וונג - סטודנטית בת 28, אקטיביסטית פוליטית שלומדת אמנות. אחד הקטעים המעניינים במאמר התרחש במהלך הראיון עצמו, כשמקינלי התבקש להביא עמו את מחברת החישובים והנוסחאות. וונג אמנם לא ראתה את המחברת אך הכירה את הסיפור היטב וכשנשאלה מה דעתה על כך ענתה: "חשבתי שזה אפל וציני - אהבתי את זה".

המאמר הארוך עוסק ברובו במערכת קבלת ההחלטות והחישובים המתמטיים של מקינלי, והם החלק המרתק בעיקר בגלל הדרך בה הוא פעל, מקינלי השתמש בכלים קיימים ובסך הכל שכלל אותם. נשאלת השאלה: מדוע האתר לא יצר מראש אלגוריתם שמידת ההתאמה שלו מדויקת יותר? התשובה לשאלה זו מורכבת – והיא בעיקר נובעת מכך שליוצרי האלגוריתמים ואתרי השידוכים אין מידע על המתרחש בפגישות עצמן, אך מנגד יתכן שהם כלל לא מעוניינים שהמשתמשים ימצאו בני זוג מהר כל כך, כי הרי כך נוכחותם באתר תהיה כנראה קצרה מדי. 

מקינלי הוא מתכנת ומתמטיקאי בוגר MIT. מייסדי אתר OKcupid שנוסד ב-2004 הם בוגרי הארוורד וכמוהם רבים ממקימי האתרים והאפליקציות הפופולריים הם בוגרי מוסדות אמריקאיים נחשבים במדעי המחשב, מתמטיקה ומדעים. מבחינתם לכל בעיה בעולם יש פתרון מדעי/מתמטי, ולכן אין כל בעיה להפוך אותנו למערכת של שורות קוד ולנסות למצוא לנו שידוך הולם.

אלא שמקינלי עצמו לא הצליח למצוא בת הזוג במערכות הקיימות ולכן בנה מנגנונים שהם משמעותית יותר מורכבים ממה שהאתר מציע להמונים. גם אז הוא היה צריך לעבור מסלול ארוך מאוד שאינו מבטיח דבר. למעשה, המאמר כולו עמוס בהדגמות עד כמה המערכות האלגוריתמיות רחוקות מלתת מענה לבעיות "פשוטות" כמו התאמה בין בני אדם. ייתכן שהציפיות שלנו מהמערכות האלה רחוקות מאוד מהיכולות שלהן בפועל ומהמטרה המוצהרת של המתכננים.

יגאל באום

יגאל באום | |מחוץ לרשת

מומחה לשיווק, מעצב תקשורת חזותית, בוגר בצלאל, חוקר תקשורת ומחלוצי האינטרנט הראשונים בישראל, לומד לתואר שני בתקשורת מחקרית, מורה ומרצה בתחום.

חוקר את הרשת יותר מ-20 שנה ומלווה את התפתחותה: ההתפתחות הטכנולוגית מהירה עד כדי כך שהיא מציבה את האנושות בפני אתגרים מורכבים מאי פעם, אלא שבני האדם נוהגים להתייחס לטכנולוגיה כפי שדג מתייחס למים.

הבלוג יציג נקודת מבט ביקורתית לאור המצב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ