בקולנוע אפשר, עוד יותר מבעבר, לייצר רווחים מהקבר

סרט חדש מקים לתחייה את ג'יימס דין, "המורד הנצחי" של שנות החמישים, באמצעות דמות משוכפלת. בניגוד למקרי עבר, זהו ככל הנראה הסרט הראשון שמקים כוכב לתחייה בכוונת מכוון

יגאל באום
יגאל באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'יימס דין בסרט "ענק" שיצא ב-1956, שנה אחרי מותו
ג'יימס דין בסרט "ענק" שיצא ב-1956, שנה אחרי מותוצילום: AP
יגאל באום
יגאל באום

הסרט "להציל את ג'ק" שייצא בקרוב לבתי הקולנוע עושה שימוש בטכנולוגיות CGI מתקדמות ומקים לתחייה את השחקן המיתולוגי ג'יימס דין, שמת ב-1955 בתאונת דרכים. חברת ההפקה "מג'יק סיטי" הודיעה באחרונה כי דין המשוכפל ישחק דמות משנה בשם "רוגן". את דין יגלם שחקן "אמיתי", שרק הפנים שלו עברו הדמיית מחשב. הסרט הוא עיבוד לספרו של גרט קרוקר על אלפי כלבי גישוש שננטשו בשדה הקרב בידי האמריקאים בתום מלחמת וייטנאם.

בקריירה הקצרה שלו השתתף ג'יימס דין בשלושה סרטים בלבד, אך קנה את מקומו כאחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע, בעיקר בדמותו של "המורד הנצחי". "חיפשנו בכל מקום אחר הדמות המושלמת לרוגן, שהוא בעל מבנה אישיות מורכב. אחרי חודשים של מחקר החלטנו על דמותו של דין", סיפר לעיתון "וושינגטון פוסט" אנטון ארנסט, אחד הבמאים של הסרט. "אנחנו מוקירים תודה עמוקה למשפחתו של דין, שתומכת בנו ונוקטת בכל אמצעי כדי להבטיח שמורשתו כאחד מגדולי כוכבי הקולנוע אי פעם - תישמר. המשפחה רואה בסרט זה את סרטו הרביעי, הסרט שמעולם לא התאפשר לו ליצור".

הפרסומת לשוקולד עם "אודרי הפבורן"

הקמת אמנים שמתו לתחייה אינו דבר חדש ונעשה כבר לא מעט פעמים, בין היתר עם המוזיקאים טופאק שאקור וג'רי גרסיה, ועם השחקנים פיטר קושינג, פול ווקר וקרי פישר. לפני מספר שנים הוקמה לתחייה השחקנית המפורסמת אודרי הפבורן עבור פרסומת לשוקולד. אלא שבכל המקרים, בקולנוע לפחות, ההקמה לתחייה נעשתה מאילוצים שמקורם במוות של שחקנים בעת ההפקה והצורך להשלים את הסרט. נראה כי כעת זו הפעם הראשונה שבה נעשה סרט באורך מלא מתוך כוונה מראש לשלב בו דמות שהיא יציר של טכנולוגיית מחשב. הנושא מעלה כמובן שאלות מורכבות שצריכות לעניין בעיקר אמנים מפורסמים. "אולי נבקש מהמחשב שיצייר לנו יצירה חדשה של פיקאסו או שיכתוב שיר חדש של ג'ון לנון?", צוטט בכתבה השחקן כריס אוונס, "התחושה הכללית של חוסר הבנה מוחלט ובמקרה הזה היא פשוט מחפירה".

מעניינת לא פחות היא תגובתו של הבמאי ארנסט, שציין כאמור כי משפחתו של דין רואה בלהציל את ג'ק את סרטו הרביעי. אמירה זו דורשת התייחסות שכן משמעות הדבר היא שייתכן כי טכנולוגיות חדשות של יצירת מציאות מדומה, שהן מוחשיות וריאליסטיות לגמרי עבור הצופים, יכולות, לפחות באופן עקרוני, להשפיע על העבר כפי שאנחנו מכירים אותו. ליצור מציאות חלופית בסרט בדיוני זה דבר אחד, אך לייצר שכפולים מדויקים של דמויות אמיתיות מהעבר הוא דבר שמייצר מציאות שגם אם היא בדיונית - היא נראית מציאותית לחלוטין ויוצרת מציאות שבה לא נוכל להבחין בהבדלים, אלא אם הדבר ייאמר לנו.

אם נצא מנקודת הנחה שלהציל את ג'ק הוא הראשון במגמה חדשה, יש לשאול מהו היחס שעל דמויות משוכפלות לקבל. האם דמותו המשוכפלת של ג'יימס דין היא שחקן בכלל? האם זה משנה? מה יקרה אם הוא יזכה באוסקר? האם הוא יכול להיות מועמד בכלל לאוסקר? הדמות שאותה מכנה הבמאי "ג'יימס דין" אינה דמות אמיתית, אלא מיתוס. סך של מחשבות, דעות ורגשות שמרוכזות בדמות שיצרה התרבות (ותוכנת מחשב) ושמה ג'יימס דין. מדובר בבחור שמת בגיל 24, לפני 64 שנה, אי שם באמצע המאה העשרים, והיום המשפחה שלו מחליטה שבאפשרותו להמשיך "לשחק" ומן הסתם גם לייצר כסף. השיטה הכלכלית שבה אנחנו חיים הופכת כל דבר למוצר עם תג מחיר. ולכל דבר, כך מסתבר, אכן אין גבולות, הוא יכול לנדוד גם אחורה בזמן.

פורטרט לזכרו של ג'יימס דין בהצטלבות הכבישים 46 ו-41 בקליפורניה, המקום שבו נהרג
פורטרט לזכרו של ג'יימס דין בהצטלבות הכבישים 46 ו-41 בקליפורניה, המקום שבו נהרגצילום: Robert Galbraith / Reuters

אוונס מוטרד ובצדק מהכיוון שאליו הולכת הוליווד, אך ברגע שהפך את עצמו למוצר של התעשייה הזו ("מלחמת האינסוף", הסרט הרווחי ביותר אי פעם במקרה שלו), הוא צריך לבדוק שוב על מה הוא מתלונן ואל מי מופנית בעצם תלונתו. אוונס, כמו כל שחקן, זמר או אמן מצליח אחר, איננו "שחקן" בעולם הכלכלי החדש, כי אם מכשיר לייצור הון. ככזה עליו לקחת בחשבון שהישות שנקראת "כריס אוונס", או לחילופין "ג'יימס דין", היא בסך הכל מכשיר לייצור ולמינוף רווחים.

לא סתם מביא אוונס שתי דוגמאות טובות, פיקאסו ולנון, שני אייקונים תרבותיים על-זמניים, כדי להדגים את המגמה שהוא מכנה "מחפירה" וכדי להראות את האבסורד שאליו ניתן להגיע. הגם שכרגע שכפול פיקאסו או לנון נראה לנו מופרך, הדבר בהחלט ייתכן ואפשרי. הכל תלוי במידת הרווחיות של הפרויקט. בדיוק כפי שדמותה של ליל מיקלה (LilMiquela), הדוגמנית הווירטואלית המומצאת, יצרה עולם של ידוענית שמפרסמת את הגיגיה ו-1.7 מיליון עוקבים מתייחסים אליה בשיא הרצינות, כך דמויות דיגיטליות כמו זו של דין יכולות להגיח מהעבר כמו זומבי מסדרה של נטפליקס. מבחינת הצופים ממילא הכל הופך למקשה דיגיטלית אחת, חלל שבו יכולים להתקיים דמויות אמיתיות ודמויות וירטואליות ביחד ולחוד, ואם היום יש כאלה שעוד מסוגלים להבדיל בין דמות רגילה לכזאת שנבראה באמצעות טכנולוגיה, הרי שזה רק עניין של זמן עד שגם המומחים לא יוכלו לעשות זאת.

אפשר בהחלט להזדהות עם אוונס, אך לצערו יהיה עליו להתרגל למציאות החדשה. נכון להיום הוא שחקן חי וכל מה שהוא עושה קשור אליו, אך בעתיד הרחוק, הרבה אחרי שהוא ימות, ייתכן כי "קפטן אמריקה" ימשיך לקפץ ונכדיו יוכלו להתרשם מסבא שלהם ומגופו האתלטי. אוונס הדיגיטלי וחבריו השחקנים, הזמרים ואולי גם שאר גיבורי התרבות והאמנות, ימשיכו לחיות ולייצר רווחים (באישור המשפחות או היורשים שלהם) לנצח נצחים.

יגאל באום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ