אורד וינגייט: האיש שנועד להיות הרמטכ"ל הראשון של צה"ל - פרות קדושות – מיתוסים ישראליים - הבלוג של יזהר באר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורד וינגייט: האיש שנועד להיות הרמטכ"ל הראשון של צה"ל

דמותו של הקצין הבריטי שהקים לפני 80 שנה בדיוק את "פלגות הלילה המיוחדות" נעה בין חיילות דגולה לברוטאליות ושגעון אישי. כיצד חבר ליישוב היהודי, מה היו גחמותיו המוזרות וכיצד הניח את התשתית לצבא הישראלי

תגובות
אורד וינגייט
ויקיפדיה

הוא האיש שהשפיע יותר מכל אחד אחר על מורשת צה"ל וגם על האופן שבו מטפלים באוכלוסייה מורדת. צ'רצ'יל ראה בו גאון צבאי ובישוב היהודי אהבו והעריצו אותו. הערבים טענו כי היה מפקד כנופיות יהודו-בריטיות שביצע פשעי מלחמה באוכלוסיה אזרחית.

בימים אלה מציינים בעמק יזרעאל 80 שנה להקמת "פלגות הלילה המיוחדות" ששברו את המרד הערבי בסוף שנות השלושים והכשירו את מפקדי צה"ל לעתיד לקראת מלחמת העצמאות. הנה הזדמנות לבחון מחדש את דמותו של מפקדן, אורד וינגייט, את עלילותיו יוצאות הדופן ואת המורשת שהותיר לאחר מותו בג'ונגלים של המזרח הרחוק. 

אפשר לראות בווינגייט מן נמסיס או תמונת מראה של לורנס איש ערב: קצין בריטי, רומנטיקן, שנמשך בחבלי קסם אל המזרח, אך בשונה מלורנס, בחר דווקא לסייע ליהודים במימוש מאוויהם הלאומיים. פלגות הלילה שהקים היו כוח קומנדו בריטי ויהודי מעורב ללחימה במרד הערבי ולהגנה על צינור הנפט מעיראק לחיפה.

וינגייט ריתק את דמיונם של ביוגרפים וחוקרים, ואלה כתבו עליו יותר מאשר על כל קצין בריטי במאה העשרים. אפילו יותר מאשר על מונטגומרי, גיבור הקרב באל-עלמין. בסוף שנות השלושים שלט הצבא הבריטי על רבע משטח כדור הארץ ועל חמישית מאוכלוסיית העולם. פליאה גדולה היא, אם כך, כיצד הצליח קצין זוטר בדרגת סרן להשפיע בצורה עמוקה כל כך.

שלומי שטרית הוא מפקד יחידת המורשת של המשטרה. הוא היסטוריון, בן 42, שירת בצנחנים ופיקד על גדוד חי"ר, וגם חיבר את הספר "פלגות הלילה המיוחדות במרד הערבי". "במאה השנים שבין סיום מלחמות נפוליאון ב-1815 לבין סיום מלחמת העולם הראשונה, בריטניה ניהלה בעצם רק מלחמה אחת נגד צבא סדיר - מלחמת קרים", אומר שטרית, "כל אותן 99 שנים קיים הצבא הבריטי בעיקר מלחמות קטנות נגד מורדים. זו היתה מלחמתו של האדם הלבן באדם החום, הצהוב, והשחור. הם היו מאוד טובים בה."

המרד הערבי בארץ ישראל פרץ באפריל 1936, ובתום מבצע מקיף שנמשך שבועיים בלבד דכאו אותו הבריטים. ההתלקחות הבאה התרחשה בספטמבר 1937, אז עשו המתקוממים הערבים שמות בתשתית צינור הנפט, בקווי חשמל ובמסילות הברזל. בגלל המשבר באירופה, הבריטים לא היו יכולים להזרים כוחות לאזור, כבעבר, ולמעשה איבדו שליטה על הנעשה הארץ. את המרד הם הכריעו בסופו של דבר בעזרת פלגות הלילה, כוח, ענישה קשה ומעצרים מינהליים  של אלפי ערבים, שהועסקו בעבודות פרך, בעיקר בבניית הכבישים בשומרון.

"עם פרוץ המרד הערבי, היה צורך בדוברי ערבית, ווינגייט נשלח לארץ ישראל כקצין מודיעין שאחראי על הכרטסת של כל האישים החשובים, יהודים וערבים", מסביר שטרית, "באיזשהו שלב הוא הגיע למסקנה שיש לגייס את יהודי א"י למאבק במרד ומתחיל לגבש תכנית, אך לא מקבל את אישור הממונים עליו. הוא אורב למפקד העליון של הכוחות הבריטים בא"י, הגנרל וויבל - נכנס לאוטו שלו במפתיע ומצליח לשכנע אותו בנסיעה קצרה לאשר לו ליצור קשרים ביטחוניים עם הישוב היהודי. הוא מתחיל לדבר על הצורך להקים 'כנופיה ממשלתית'".

הוא קורא לזה כך?

כן. וזה ירדוף אותו. היום במחקר יש טענות קשות נגד וינגייט על שימוש בשיטות של טרור נגדי. הבריטים מבינים שהמלחמה היא על התודעה ולא על כיבוש שטח. יכול להיות שהיריב ינצח בקרב שולי לחלוטין - ישמיד חוליה, ישמיד כיתה - הוא לא עשה כלום מעשית, אבל תודעתית זה יהיה עבורו הישג ענק, שרק יסייע לו לגייס עוד תמיכה במרד.  

זה מדהים שכבר אז, ואנחנו מדברים לפני עידן הטלוויזיה והרשתות החברתיות, מבינים שהקרב על התודעה הוא לא פחות חשוב מהתוצאות הלחימה.

כיבוי שריפה שהציתו ערבית ביוני 1938
ארכיון בית שטורמן

ברור להם, שמי שנלחם נגדם לא מצפה לנצח בשדה המערכה. ברור להם שהמורדים הערבים בחלומות הכי הזויים שלהם לא חושבים שהם ינצחו את הצבא הבריטי האדיר.

אז צריך משהו, כמה תמונות ניצחון?

בדיוק. תמונות ניצחון, מצד אחד, וכמובן - גרימת אבידות לצד השני שתוביל לעייפות ציבורית, בסגנון "אין לנו ילדים למלחמות מיותרות" ו"מה אנחנו עושים שם". אגב, גם היישוב היהודי בשנים 1946-1948 מנהל קרב על תודעה נגד אותם בריטים.

כמו הפריצה לכלא עכו, פיצוץ הקינג דייויד?

נכון.

במחצית השנייה של 1938 הרגו פלוגות הלילה 146 מתקוממים (17% מכל ההרוגים בידי הצבא הבריטי כולו באותה תקופה). 

17% זה הרבה?

זה המון, בתקופה שבסופה נמצאות בארץ שתי אוגדות בריטיות, זה שישית מכלל אבידות האויב. את ספירת הגופות לא אני המצאתי  - ככה הבריטים בזמן אמת מודדים את ההצלחה שלהם. כמה מורדים הרגנו, כמה כלי נשק תפסנו וכמה מנהיגים לכדנו או חיסלנו...

זה מה שהאמריקאים עשו בויטנאם, ספירת גופות...

כן. אני לא בטוח שזה מה שנכון לעשות, אבל הם חושבים שכן. בדקתי עוד מדד - מספר הפגיעות בצינור הנפט. כאן רואים הצלחה מאד ברורה. תוואי צינור הנפט, שהבריטים מניחים מכירכוכ לחיפה, באורך אלף ק"מ, עובר דרך תוואי נחל תבור ונחל קישון. כמה קל היה לצאת בלילה, מהכפר, ללכת כמה מאות מטרים, לחפור קצת לנקב את הצינור באמצעות מכוש או ירייה ולהצית. ובכך לעצור את זרימת הנפט לצי הבריטי הקיסרי.

צינור הנפט מעיראק לחיפה בוער ב-1938
אוסף שלמה תבורי, אוניברסיטת חיפה

בעצם כל ניקוב או הבערה של קטע צינור הביאה לעצירת הזרמת הנפט?

כן. כל פלאח מכאוכב אל-הווא, עם מכוש, סמרטוט וגפרור, יכול היה לעצור את אספקת הנפט לכלי המלחמה הכי חזק בעולם באותה עת. ואיזה אפקט זה עושה על התודעה? רואים את זה מכל מקום - בלילה זה עמוד אש גדול שנראה למרחוק וביום זה עמוד עשן מאד גדול. וכך הבריטים, עם כל הצבא וחיל האוויר שלהם, חסרי אונים נגד המורדים בארץ ישראל. אגב, היחידה נשכרת רשמית על ידי חברת הנפט העיראקית (IPC).  

כתוצאה מפעילות הפלגות כמות החבלות בצינור הנפט יורדת דרמטית. אבל בסופו של דבר, ההצלחה של היחידה הזאת עומדת לה לרועץ, כי ביולי 1939, המרד הערבי נרגע, וחברת הנפט העיראקית מפסיקה לשלם את המשכורות ובזה בעצם נסתם הגולל על היחידה.

בוא נדבר על הכישלונות של וינגייט. באחד המארבים הראשונים, כשהיו לו 60 לוחמים, כולם נרדמו והמתקוממים עברו לידו ללא פגע.

כן. היה לו כישלון הרבה יותר חמור, בדבוריה. שתי האבידות הראשונות והיחידות נגרמו לפלגות שם.

ירי דו-צדדי?

כן. מדובר בפעילות בעקבות פשיטה של מורדים על משרדי הממשל בנצרת. אחת הפלגות נכנסה לכפר ונתקלה באש. שאר הפלגות נכנסו לחלץ אותה, כשחלק מהחיילים שיכורים. היתה אנדרלמוסיה גדולה וגם ווינגייט עצמו נפצע. מבקריו של וינגייט האשימו אותו בשימוש בברוטאליות קשה כלפי האוכלוסיה הערבית.

פעולות הענישה והתגמול שוינגייט יזם, כללו עונשים קולקטיביים, כמו לחייב כפריים להכין ארוחה דשנה לחיילי הפלגות, החרמת חיות משק, הלקאות פומביות.

אם יש איזשהו מיתוס שנפוץ בשנים האחרונות במחקר הפוסט-מודרני על וינגייט זה העניין הזה של הברוטאליות. שווינגייט היה "חולה נפש", "פסיכופט", שהוא "התעלל באנשים", כולל האשמות בהוצאות להורג של אנשים. לא סתם כונו פלגות הלילה "כנופיות רצח יהודיות". האמת היא לא פשוטה.

וינגייט, באמת נקט בפעולות עונשין, חלקן נראות לנו היום איומות ונוראיות. אבל, אף אחת מהן לא חרגה מזמנה. הנוהל של הכנת ארוחות לחיילים היה מקובל לחלוטין בצבא הבריטי. כשאתה מגיע לכפר לערוך חיפוש - עצם העובדה שנכנסת לכפר זה עונש. זה לא משנה מה שתמצא, כשאתה נכנס לבית ואתה עורך את החיפוש אתה יוצא כאשר מהבית לא נשאר דבר שלם, מלבד הקירות. כל מה שבפנים נהרס. יש המון עדויות של ערבים מאז.

דצמבר 1938. לוחמי פלגות הלילה בחדר האוכל בעין חרוד
זולטן קלוגר

זו היתה הוראה שהם קיבלו?

כן. ככה עושים. הסיפור הזה של לחייב את הכפרים לארח את החיילים הבריטים זה מקובל כי זה עונש. זה עולה להם בתרנגולות שלהם, בעיקר בביצים, לפעמים בכמה כבשים.

הם היו עושים ארוחות במהלך הפשיטות?

כן. לפעמים היו מגדירים את זה כקנס - "אין לכם את הכסף שאנחנו דורשים, את המאה לירות, אז כל תרנגולת שווה לירה, אז 100 תרנגולות". לגבי הלקאות, יש שני מקרים מתועדים שבהם וינגייט מורה להלקות כפריים: הראשון - בכפר כאוכב. הוא מכנס את הגברים, מחלק שוטים ומכה אותם בגלל החבלות בצינור. השני - אחרי שחיים שטורמן, ידידו, נרצח, וינגייט מלקה את הבדואים שהוא מוצא באזור. זה נורא, כן. אין פה משהו שאפשר לומר שזה בסדר. אבל אין כאן עניין חריג. ככה זה מתנהל בכלל באימפריה הבריטית. יש תפישה שהיום נראית לנו זרה, וטוב שכך, שאין שוויון באמת בין האדם הלבן ובין המקומי.

אבל לחייב מקומיים להכין ארוחות לחיילים... זכור מקרה כזה במהלך פשיטה על ישוב יהודי?

אני לא מכיר מקרה כזה.

ימי הכלניות האיריות

אחד האירועים שהפך למיתוס בהקשר של וינגייט הוא הפעולה בכפר חיטין, שנעשתה כפעולת עונשין לאחר טבח של יהודים בטבריה. על פי הנטען, וינגייט כינס את הגברים בכפר, העמיד אותם בשורה וירה בכל אדם עשירי. האירוע התרחש ב-19 באוקטובר 1938. אלא שב-12 באוקטובר וינגייט ממריא ללונדון על מנת להיפגש עם בן-גוריון וויצמן ולסייע להם להיאבק נגד מסקנות וועדת וודהוד, מה שמוביל בסופו של דבר להדחתו מפלגות הלילה. מי שפיקד על אותה פעולה היה בריידן, סגנו.

צריך להבין את הרקע: אירועים כאלה לא קרו בפלגות הלילה, מלבד ביחידה אחת, שהגיעה מהגדוד הצפון-אירי, ה"רויאל אלסטר רייפלס". כמה שבועות אחרי האירוע בכפר חיטין, סיור מאותו גדוד עלה על מטען בכפר באסה, (שלומי היום) ונהרגו קצין שלושה חיילים. למחרת הגיע הגדוד לכפר עם שריוניות שריססו את הבתים במקלעים. אחר כך הם ריכזו תושבים והעלו אותם על אוטובוס, שנשלח באיומי נשק לאזור הממוקש.

אוטובוס מלא אזרחים?

כן. הוא עלה על מוקש ונהרגו נדמה לי עשרה ערבים. זה לא מקרי שכל הסיפורים על ההתנהגות הברוטאלית של פלגות הלילה קשורים ליחידה הזאת דווקא.

וינגייט ומשה שרת בהלווייתו של חיים שטורמן בעין חרוד

כמה חוקרים כינו את וינגייט מטורף או לפחות תמהוני. אנחנו יודעים על מוזרויות בהתנהגות שלו כמו לקבל את אורחיו בעירום, לא להתרחץ, להתגרד במברשת סוסים, לאכול בצל. אתה כותב: לתקוע בחצוצרות, על בסיס השראה מגדעון השופט - רק הסיטואציה של חיילים עם תופים וחצוצרות בסיטואציה קרבית זה נשמע כמו סרטון פרודי של מונטי פייתון. איך אתה מתייחס לאמירות האלה שמדובר אולי בגאון צבאי, אבל משוגע?

קודם כל, אם פרויד מגדיר שפיות כיכולת לאהוב ולעבוד, אז וינגייט היה אדם שפוי. הוא אהב ועבד. הוא תפקד. אשתו והוא הכירו כשהיא היתה קטינה והם התחתנו בערך יומיים אחרי שהיא עברה את הגיל החוקי. הוא היה מבוגר ממנה כמעט ב-20 שנה. היום היו מדביקים לו עוד כמה תארים על זה. וינגייט הוא דמות מורכבת, אין ספק. אגב, הטיעון הכי חזק בדבר היותו חולה נפש הוא ניסיון ההתאבדות, אחרי שהוא מסיים את התפקיד בחבש ומחכה לתפקיד ולא קורה שום דבר.

הוא בעצם נועץ פגיון בצווארו

כן. והוא מספר את זה למשה שרת ואומר לו: "אתם צריכים לדעת את זה, שאם אני אפקד פעם על הצבא שלכם תדעו מאיפה אני מגיע". אין ספק שיש כאן משהו לא מאוזן.

יש סיפור, שהוא היכה קצין בריטי ששתה מים בתום פעולה, לפני חייליו.

באחד הסיורים עם חבר'ה יהודים מאחד הישובים, הולכים בלי מימיות, ואחרי מסע מפרך מגיעים לבאר ומפקד הכוח של הנוטרים לוגם ראשון ואז הוא מקבל אקדח לפרצוף ואת ההוראה: קודם האנשים שלך שותים ורק אז אתה שותה.

ראיינתי את מושל עזה בזמנו, שהעיד כי אריאל שרון נהג לסטור לקצינים שפישלו.

יכול להיות. בן גוריון כותב ביומנו בשנות החמישים, בתקופה ששרון מסיים עם ה-101: "אריק בא אליי - יש בו משהו מווינגייט - חוץ מאופיו המוסרי של וינגייט".

יחד עם כל הסיפורים הברוטאליים הוא גם אמר, שמפקד צבאי דגול חייב להיות אדם מוסרי.

נכון, האנשים שלו מעידים שהוא אמר להם שאסור לפגוע במי שלא צריך. לא פוגעים בנשים וילדים. יש עדות של חייל בריטי שמספר שחייל אחר נתפס גונב משהו מאחד הבתים במהלך חיפוש ווינגייט מכריח אותו כל הדרך חזרה לבסיס לרוץ אחרי המשאיות.

שלומי שטרית
יזהר באר

מה נשאר ממורשת וינגייט? האם הוא בכלל השפיע על היחידות המיוחדות של צה"ל, על יחידה 101? משהו מתורתו, עקרונות הצבאיים אומצו על-ידי צה"ל הצעיר והיחידות המיוחדות עם השנים?

באופן חד-משמעי. יצחק שדה כותב: וינגייט לא לימד אותנו דברים שלא ידענו, אבל הוא עשה את זה בצורה מסודרת. הוא קצין צבא, הוא לא פרטיזן. צה"ל נבנה על בסיס הצבא הבריטי - יש בצה"ל פלוגות סיור כבר בתש"ח. מאיפה זה בא? זה מגיע מפלגות הלילה המיוחדות. הכי פשוט - פלגות הלילה המיוחדות נקראו: פל"מ. הכוח שהקימה ההגנה ב-1940-1941, נקרא: פלמ"ח.

ההשפעה של וינגייט היא כל כך עמוקה שאנחנו מקבלים אותה כמובן מאליו. כאשר גדוד מילואים, שעושה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון, יוצא היום למעצר של חשוד בטרור, הוא פועל לפי השיטות של וינגייט. ההסתערבות היא המצאה של פלגות הלילה המיוחדות.

אם הוא לא היה נהרג באותה תאונת מטוס בבורמה, אתה חושב שהיה סיכוי שוינגייט היה מתמנה למפקד הצבא היהודי, כפי שרצה?

אין לי ספק שהוא היה מגיע לכאן ומתמנה לפקד על צה"ל או להיות יועץ בכיר לרמטכ"ל. מהיכרותי את האופי של וינגייט ואת האופי של בן גוריון, כנראה גם שהם היו מהר מאוד מסתכסכים ובן גוריון היה מעיף אותו.

______________________________

זוהי תמצית מתוך הפרק המלא של "וינגייט ומלחמתו בבנדיטים" בפודקאסט/בלוג פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#