דלת אחורית לשיבה: ההגירה הסמויה של המשת"פים לתוך ישראל - פרות קדושות – מיתוסים ישראליים - הבלוג של יזהר באר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דלת אחורית לשיבה: ההגירה הסמויה של המשת"פים לתוך ישראל

בישראל מתגוררת אוכלוסיה גדולה של פלסטינים - סייענים ובני משפחותיהם, "מאוימים" לסוגיהם ונספחים. מספרם עולה ככל הנראה על זה של המתנחלים אשר עשו את הדרך ההפוכה

תגובות
סייען מלבנון שהשתקע בישראל
אלון רון

בשקט, בשקט, מאחורי הקלעים, מתרחשת בחצר האחורית של ארץ ישראל השלמה דרמה פוליטית, דמוגרפית וחברתית, שמעצבת את עתיד האזור. במקביל למפעל ההתנחלויות המשגשג ולהתיישבותם של מאות אלפי יהודים מצדו המזרחי של הקו הירוק, ובמידה רבה בגללו, מתרחש מעבר מסיבי של אוכלוסיה פלסטינית מהשטחים לתחומי מדינת ישראל.

בישראל כבר מתגוררת אוכלוסיה של מאות אלפי פלסטינים מהשטחים - סייענים ובני משפחותיהם, "מאוימים" לסוגיהם ונספחים, שנכנסו אליה על פי חוק ומחוץ לחוק,  במיוחד מאז החתימה על הסכמי אוסלו. מחקר חדש מעלה כי לנגד עינינו מתרחש תהליך חילופי אוכלוסין היסטורי, במימון המדינה ובעידודה. חבילת השיקום של משפחת סייען מגיעה למיליון דולר בממוצע - סכום חלומי עבור חיילים משוחררים, למשל. הנה נושא שכל ממשלה שתקום אחרי הבחירות תהיה חייבת להתייחס אליו.

***

עוד בשנותיה הראשונות של המדינה נקלטו בישראל מאות סוכנים ערבים, שחלקם סייע לשירותי המודיעין של הישוב עוד לפני 1948. סא"ל (במיל') יאיר רביד-רביץ, לשעבר ראש מרחב צפון ביחידה 504 לגיוס סוכנים סיפר ל"פרות קדושות" על פרשה לא מוכרת של יישוב משתפי פעולה בדואים מלבנון בתוך המושב הדתי יערה שבגבול הצפון.   

"ראש המשפחה (משבט ערב אל-הייב - י.ב.) שיתף פעולה עם ישראל עוד לפני קום המדינה, עד שנרצח על ידי שליח של המודיעין הסורי בתחילת שנות החמישים ואז המשפחה עברה לצד הישראלי", מספר רביד-רביץ, "צאצאיה גרים בתוך הישוב ומקיימים יחסים יוצאים מן הכלל עם התושבים היהודים. הצעירים שלהם לומדים במוסדות החינוך היהודיים ומתגייסים לצה"ל. בנו הבכור של ראש המשפחה היה מאבני היסוד של המודיעין הישראלי הרבה שנים, עד שנהרג גם הוא. ילדיו ונכדיו הולכים בעקבותיו".

בהמשך קלטה ישראל כ-150 משתפי פעולה מצריים שנחשפו בעת שלטונה הקצר בסיני לאחר מבצע קדש. ב-60 השנים שחלפו מאז גדלה אוכלוסיית המשוקמים מסיני והיא מונה כיום מאות משפחות. אך כל זאת, הוא כאין וכאפס בהשוואה לממדי הגיוס של משתפי פעולה בעקבות כיבוש השטחים ב-1967, וקליטת אלפים מהם בישראל מאז הסכמי אוסלו.

במחקר שעשיתי במשותף במסגרת "בצלם" עם החוקר הפלסטיני צאלח עבד אל-ג'וואד ושפורסם ב-1994, הצגנו את דרכי הגיוס ודרכי הפעולה של משתפי הפעולה בתקופת האינתיפאדה - "סוכני המודיעין", "שתדלנים", "מתווכי הקרקעות", "ממוני הממשל" ו"ציפורים" בבתי הסוהר. הבאנו עדויות על אמצעי העינוי והחקירה של החשודים ותיעדנו הוצאות להורג ואמצעי ענישה אחרים. בסה"כ נהרגו במהלך האינתיפאדה הראשונה כאלף פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל בידי בני עמם. ב-15 השנים האחרונות, תחת שלטונו של אבו מאזן, פסקו ההוצאות להורג. בכל זאת, מאז הסכם אוסלו אוכלוסיית הסייענים, בני משפחותיהם, המאוימים ונספחים אחרים, שהתיישבו בתחומי מדינת ישראל, גדלה בצורה דרמטית.

***

פרופ' מנחם הופנונג, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, חוקר כבר כמה שנים את שיקום המשת"פים בישראל. ל"פרות קדושות" הוא אומר שאנחנו מצויים בעיצומו של תהליך היסטורי. "בינואר 1994 קיבלה הממשלה החלטה פורמאלית להקים מנהלה לשיקום סייענים, מנב"ס, מתוך הנחה שמשתפי הפעולה עמה נמצאים בסכנה. לאחר מסירת עזה ויריחו לרשות הפלסטינית התחיל מבצע להעברת 1,400 סייענים לשיקום בישראל. חבילת השיקום שקיבל כל בית אב היתה מיליון דולר בממוצע".

אלא שזאת היתה רק ההתחלה. "בעקבות הסייענים הגיע לישראל זרם גובר של מאוימים על רקע ביטחוני. אלה ביקשו מקלט למרות ששב"כ טען שהוא לא מכיר בהם כסייענים. לצורך כך הקימו את "ועדת המאוימים", שתפקידה היה לקבוע אם האדם באמת מאוים עפ"י הקריטריונים ואם כן, לאיזו עזרה הוא זכאי. בינתיים הם זכו להיתר שהייה זמני בישראל ולעתים גם להיתר עבודה", אומר הופנונג. לדבריו, בשנתיים האחרונות הוא מבחין כי לא רק סוכני מודיעין מקבלים היתר להיקלט בישראל, אלא גם שתדלנים וסוחרי קרקעות פלסטינים שעובדים עם המתנחלים ישירות ואין להם קשר לענייני ביטחון.

באילו מספרים מדובר?

"לפי הערכה שלי, בין 1949 ל-2015, התיישבו בישראל עד 6,000 בתי אב. בכל בית אב כזה 9.8 ילדים".

אז אנחנו מדברים על כ-60 אלף נפש?

"הרבה יותר, כיוון שבעקבות אלה מתחילים להגיע בני משפחה ונספחים. בנוסף, ישנה אוכלוסיה גדולה של מאוימים על רקע ביטחוני ולפעמים גם מאוימים על רקע נטייה מינית, נקמת דם, חשש מחיסול על רקע רומנטי ועוד. הם זוכים להיתר זמני להיכנס לישראל ומתיישבים בה. כל אדם כזה שמגיע עם המשפחה הגרעינית שלו, הופך לאבן שואבת לבני משפחה נוספים ככל שהוא מסתדר בארץ. כשמגיעה משפחה עם רישיון היא כבר לא תעזוב. וכשהילדים יגדלו - סביר שהם יתחתנו עם בני זוג מהשטחים, שיצטרפו אליהם".

הנתונים שאסף הופנונג גבוהים עד כדי כך, שמספר האנשים שהגיעו מהגדה המערבית לתוך מדינת ישראל מאז 1967 עולה על מספר המתנחלים שישראל יישבה בגדה המערבית.

הוצאה להורג בעזה של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. אוגוסט 2014
רויטרס

יותר מ-400 אלף?

"מדינת ישראל טענה בפני בג"ץ שבין 1994 ל-2003 קיבלו 130 אלף פלסטינים מעמד. זה רק בתשע שנים. אז אתה מבין שהמספרים גדולים. קח בחשבון שאותם 130 אלף שהגיעו עד 2003 היו כולם צעירים, בגיל הילודה. אחרי 25-15 שנה סביר שהמספר כפול".

חבילת שיקום של מיליון דולר כפול 6,000 בתי אב, יוצא שישה מיליארד דולר.

"יותר, כיוון שעוד לא הכנסת את ההוצאות על המנגנון. ב-25 השנים האחרונות אנחנו מדברים על השקעה בסדר גודל ממוצע של מיליארד שקל לשנה".

לחלק מהסייענים רקע פלילי. מה קורה כשהם חוזרים לפעילות פלילית?

"בזה אין מדיניות ברורה. יש כאלה שאומרים: צריך לשקם אותם בישראל, ומבחינתנו, גם אם הוא התערה בתוך חברה עבריינית - כל עוד הוא לא מהווה סיכון ביטחוני - זה גם סוג של שיקום. בכל מקרה, העבריינות בקרב משת"פים שחיים בישראל הרבה יותר נפוצה מאשר בקרב הציבור הרגיל. לפי תיקים שהגיעו לבג"ץ אנחנו מדברים על 30%.  כנראה זה הרבה יותר".

הרושם הוא שמצד אחד המדינה מאד נדיבה בשיקום הסייענים, ומצד שני יש מבול עתירות סייענים?

"בדקתי ומיינתי בערך 2,000 תיקים מסוגים שונים. מי שהגיע לבית המשפט, ולא משנה מה תהיה ההחלטה בעניינו, יישאר בישראל כבר לנצח".

למה?

"כי מהרגע שהוא הגיע לארץ, ויש לו עורך דין, והוא מבין איך המערכת עובדת, אם יהיה צורך הוא יפנה שוב ושוב לבית המשפט. זה חלק מההוצאה הקבועה שלו כדי להישאר בישראל. הוא כבר לא יגורש. ברגע שעולה בבג"ץ הטענה שהעותר פעל לביטחון ישראל ניתן לעקוף את כל המגבלות. יש תופעה משונה: למרות שהאיום על חייהם (של הסייענים) פחת בתקופת אבו-מאזן מספר העתירות גדל כל הזמן. אתה מבין שזה בעצם הפך להיות ערוץ הגירה נוח של פלסטינים לתוך ישראל".  

יזהר באר ופרופ' מנחם הופנונג
יזהר באר

שזו בעצם דלת אחורית למימוש זכות השיבה?

"כן. בנוסף, יש מאות עתירות שמוגשות לאיחוד משפחות, שזה אופרה אחרת".

אם בעצם חלק גדול מעבודת המשת"פים היא שימור מפעל ההתנחלויות, ההיגיון אומר שאולי היה צריך לשקם אותם בהתנחלויות?

"אתה לא מוצא משת"פים בהתנחלויות. למעט בודדים שנמצאים בתהליך גיור".

מה למדת על היחס של הקהילות הערביות שבתוכן מוטמעים משפחות הסייענים?

"היחס היום הוא הרבה יותר סלחני מאשר בעבר. בעבר ניסו לשקם אותם בעיקר בכפרים באזור התפר. זה עלה על שרטון בסוף שנות התשעים בעקבות עימותים ומעשי רצח וירי. מאז השיקום עבר לישובים שהיו מעורבים מלכתחילה. עכו, חיפה, יפו, לוד רמלה, באר שבע, ובעיקר עיירות פיתוח בדרום הארץ. זה די מובן. התשתיות יותר נוחות, יש שם שירותי רווחה יותר מיומנים בטיפול במשפחות קשות יום. האוכלוסייה המקומית יכולה פחות להתנגד. לישוב מבוסס קשה להכניס משפחה של סייענים".

בישובי הערבים שבהם נקלטו משפחות סייענים נתקלת בחיכוכים?

"כן. חלק מהמשת"פים רגיל להפעיל כוח וחלקם מקבל נשק להגנה עצמית. יש כאלה שגם עושים שימוש בנשק. רבים מהם מצויים בפעילות פלילית, עסקי סמים, גביית דמי חסות, ויכוח על מקומות חניה. אבל, נתקלתי גם בגישה האומרת שמדובר בדור שני שלא פשע. אנשים מוכנים להגיד את זה בגלוי: ההורים שלהם היו לא בסדר, אבל הילדים שלהם לא אשמים, הם נולדו לתוך המציאות הזאת. בעבר לא היו מתחתנים איתם. היום כבר מתחתנים. הטאבו נשבר".

אתה יכול להעריך מה יהיה בעוד 30, 50 שנה?

"אני אפילו לא רוצה לחשוב. אבל המגמה לא טובה".

אז האם בכלל אפשר עוד לעשות משהו או שמדובר בתהליכים סטיכיים, שכבר אין לנו שליטה עליהם? לדברי הופנונג, אפשר לשנות גישה באמצעות בחירה בפתרון שתי המדינות. במסגרת הסכם כזה לא יהיה צריך כל כך הרבה סייענים. המדינה הפלסטינית, בתמיכתה של ישראל, תוכל לספק עבודה ואפשרויות כלכליות לאזרחיה ואז הלחץ לעבור לתוך ישראל יקטן. "התהליכים עדיין הפיכים, אבל רק אם יהיה העוז להפוך אותם", הוא מסכם, "התקווה היא מחלה שקשה להיגמל ממנה, אז נחכה לממשלה הבאה".

זוהי תמצית מתוך הפרק המלא של "דלת אחורית לשיבה: דרמת חילופי האוכלוסין בארץ ישראל, שכנראה לא שמעתם עליה", שמופיע בפודקאסט/בלוג "פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#