אצל הדבורים, לא צריך בחירות כדי להחליף שלטון - פרות קדושות – מיתוסים ישראליים - הבלוג של יזהר באר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אצל הדבורים, לא צריך בחירות כדי להחליף שלטון

אלפי שנים מוקסם האדם מחברת הדבורים ועדיין לא מסוגל לפענח את מלוא מורכבותה. שיחה עם ד"ר עזריה לופו, מגדל דבורים, מומחה ומורה שמזמזם עם דבורים כבר יותר מ-50 שנה

תגובות
בכל כוורת יש מאות זכרים לצד עשרות אלפי נקבות
רמי שלוש

דקה לפני הבחירות הכלליות, בזמן שהפריחה בשדות משתוללת ותיכף ייצאו מאות דבוראים ישראליים לרדות את הדבש שנאגר במכוורותיהם נוטפות הצוף, ניצלתי את ההזדמנות לקיים סקר פוליטי קצר אצל הדבורים. להפתעתי גיליתי, שאצלן מחליפים שלטון ללא בחירות, כעניין שבשגרה. פשוט מאד, כשבמושביות הדבורים חשים שההנהגה הוותיקה לא מתפקדת, הקהילה מחליטה לגדל הנהגה חדשה.

היעילות הזאת מצאה חן בעיני הנהגת המשטר הקומוניסטי בבריה"מ, למשל, שאהדה וטיפחה דבורים כיוון שמצאה בחיי הקהילה שלהן דמיון למודל הסוציאליזם הריכוזי, היעיל. אצלנו בארץ דווקא התברר כי הדבורה המקומית לא יעילה - היא בעיקר עצבנית, אגריסיבית ומתנחלת. אבות ההתיישבות העובדת לא כל כך הסתדרו איתה וחיפשו תחליפים מעבר לים.

אלפי שנים מוקסם האדם מחברת הדבורים ועדיין לא מסוגל לפענח את מלוא מורכבותה. מיתוסים רבים נקשרו בהן, חלקם נכונים. בקהילת הדבורים יש שלושה מעמדות עיקריים; הפועלות הן הרוב. בשיא האביב בכל כוורת עץ קטנה מזמזמות 50-60 אלף פועלות. הן עושות את כל העבודה. בונות את החלות, מביאות את הצוף ואבקת הפרחים מהשדה, מטפלות בילדים, מנקות את הבית, נלחמות באויבים מבחוץ ודואגות לחמם או לקרר את הקן, לפי הצורך. הן לעולם לא ישנות ומתות מותשות אחרי חודשי חיים אחדים.

לצדן חיים בכוורת כמה מאות זכרים, שלא עובדים, לא מביאים צוף ואפילו לא יודעים לעקוץ. מה הפלא, אם כן, שבחורף, כשקר מאד וכשהמזון מדוד, הפועלות זורקות אותם לפעמים למות בחוץ? אז למה בכלל צריך אותם? אולי להפרות את מלכתם? מסתבר, שגם זה לא - הסיכוי של הזכר להזדווג עם מלכתו דומה לסיכוי של תושב עפולה לשכב עם מלכת אנגליה. והמלכה? לה בכלל אין דם כחול או ייחוס כלשהוא. היא זחל של נקבה רגילה, שסומן ונמשך למלכות. באמצעות טיפול VIP היא גדלה מיומה הראשון להיות האם הגדולה של הכוורת. עד שסר חינה.

שאלתי את ד"ר עזריה לופו, מגדל דבורים, מומחה ומורה שמזמזם עם דבורים כבר יותר מ-50 שנה, איך מתחלף השלטון  אצל הדבורים?

"קשה להשתמש במלה 'שלטון'", הוא אומר, "זה שהיא יחידה לא אומר שהיא יושבת על כסא רם ומחלקת פקודות. למעשה, היא עבד של המושבה. היא מטילה 24 שעות ביממה. אוכלת ומטילה. בעונת השיא היא יכולה להטיל 2,000 ביצים ביום, שזה יותר ממשקל גופה. זאת מן מכונה שכל הזמן מזינים אותה במזון הכי עדין והכי עשיר שיש בשביל שתייצר את הביצים".

אבל, יש מצבים של אי-שביעות רצון בקהילה מתפקודה ואז מחליפים את השלטון

"נכון. המלכה מפרישה פרומונים שמגבשים את הפעילות בתוך הכוורת. כשהיא מזדקנת וקצב ההטלה שלה כבר לא מספק, או שנגמרו לה תאי הזרע, היא 'לא עונה על הציפיות' ואז יתר הדבורים מרגישות את זה ועושות הפיכה. הן בונות גביעים שהמלכה בעצמה מטילה בהם, ושם מתפתחים מלכונים שמהם יוצאות כמה מלכות צעירות. אחת מהן תחליף את המלכה הזקנה".

כך מחליפים שלטון בלי בחירות

זו ממש גניבת זרע...

"זה לא גניבת זרע, זה רצח ההורים. היא לא גונבת ממנה זרע, היא הבת שלה".

הפועלות גונבות את הביצה שלה כדי לגדל מחליפה?

"בדיוק. הן לא גונבות... אנחנו לא יכולים לייחס להם את דרך המחשבה שלנו. האינסטינקט אצלן נטוע ושיטתי. המושבות שלא פעל האינסטינקט הזה - נכחדו".

ואז היא הורגת את המתחרות?

"המלכה הצעירה לא ממהרת להרוג את הקודמת. זו אמא שלה, בעצם. נעזוב רגע את המושגים 'כבד את אביך ואת אמך', הן לא חושבות על זה, אבל יצא לי לראות יותר מפעם אחת, כשאני מרים חלה ורואה שתי מלכות באותה חלה. אחת היא הצעירה והשנייה היא האמא הזקנה שלה, והן חיות בשלום. אם יש שתי צעירות הן יילחמו ביניהן ואחת תמות".

אין מצב שיהיו בקן שתי מלכות צעירות?

"לא. זה יכול להיות רק לזמן קצר עד שיתחילו המלחמות ביניהן"

עצבנית ורגזנית

בוא נדבר על דבורת הדבש שלנו, ה"אפיס-מליפרה". הדבורה המקומית היא בכלל סורית

"החלוצים גידלו את הדבורה המקומית הסורית, 'אפיס-מליפרה-סיריקה', אבל נואשו מהר מאד. התת-מין הזה היא דבורה מאוד אגרסיבית ורגזנית, שקשה מאד לעבוד איתה. הן מתעצבנות מהר ועוקצות. הן גם מרבות להתנחל, כלומר להוציא נחילים. מבחינה ביולוגית זה יתרון, מכיוון שכשהיא מתנחלת היא מרבה מושבות וכך יש לה סיכוי טוב לשרוד. אבל מבחינה חקלאית זה חסרון גדול, כי אם היא מתנחלת אז מפסידים את רוב יבול הדבש.

"רצו דבורה נוחה לעבודה ואימצו את הדבורה האיטלקית, 'אפיס-מליפרה-ליגוסטיקה', שהיא גם שקטה וגם לא מתנחלת. הביאו מלכות של דבורה איטלקית לארץ והן נקלטו. עשו 'הכלאת - דחיקה' - האמהות היו איטלקיות והאבות היו סוריים מקומיים. כל הזמן חידשו וחידשו, עד שהגנים האיטלקיים נהיו הרוב. היום יש לנו דבורים מאד נוחות לעבודה ושקטות".

אז אולי היו צריכים לקרוא לה 'אפיס-מליפרה-סימפטיקה'?

(צוחק) "זה רעיון..."

עזריה לופו במכוורת במושב עדנים
יזהר באר

יכול להיות שהדבורה הסורית תואמת את המזג הישראלי-פלסטיני?

"אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל כעובדה אפשר לומר שהדבורה הזו מיליטריסטית ובתנאים של המזרח התיכון כנראה להיות מיליטריסט זה יתרון".

עד היום אנחנו לא לגמרי מבינים למה שימוש בעשן משקיט את הדבורים

"ההשערה היא שיש להן אינסטינקט קדום מהתקופה שהן קיננו ביער. כשהיתה מתקרבת שריפה, הן היו נאלצות לנטוש את הקן ואז בחוסר ברירה, כצידה לדרך, הן היו ממלאות את עצמן דבש. אם הבטן נפוחה קשה לדבורה להתכופף בשביל לעקוץ".

אבל אתה ניגש אליהן חשוף והן לא עוקצות אותך...

"כשאני מטפל בכוורת אותי הן לא עוקצות. את התלמידים הן עוקצות. צריך להבין את 'הפסיכולוגיה' שלהן ולפזר את העשן במיקום ובעיתוי הנכון. כשאני רואה את הדבורים מתחילות להתאסף למעלה, על המסגרות, מתכוננות לצאת ולהתקבץ, זה סימן בשבילי שהן מתארגנות לאיזו הפיכה. כשאני רק רואה את התחלת ההתארגנות אני מפזר קצת עשן והן מתרחקות פנימה. כשאתה במצוקה זה מוציא לך את החשק לארגן התקפות"

סוציאליזם ריכוזי 

דרכי העבודה, השיתוף, הארגון, הסדר המופתי, ההיררכיה והמנהיגות אצל הדבורים מזכירים חיים כמעט חברה סוציאליסטית. האם אתה מוצא קווי דמיון בין קהילת דבורים לקהילה אנושית?

"יש דמיון מסוים אבל הדבורים חיות על אינסטינקטים ולא על מחשבה, תכנון ותודעה. אמרת קודם 'סוציאליסטית' וזה מצא חן בעיני, כיוון שבזמנו, המשטר הסוציאליסטי בבריה"מ העריך מאוד את גידול הדבורים. אהבו את התחום הזה, קידמו אותו ועשו מחקרים. זה שימש להם מין מודל למשטר - הכול משותף, יש הנהגה ריכוזית, יש יעילות בייצור וכולם מרוצים. אני עוד זוכר כילד, בבבולגריה בתקופת השלטון הקומוניסטי, ראו בחברת הדבורים איזשהו דמיון ותמונת ראי לחברה אנושית אידיאלית".

יש בזה אמת או שזה מיתוס מוחלט?

"הן אמנם יעילות אבל לא הייתי ממליץ לחקות את חיי הדבורים בחברה האנושית. אנחנו מדברים על דמוקרטיה ועל זכויות פרט - כל הדברים הללו לא קיימים בקהילת הדבורים. כל הפועלות הן נקבות שלא ניתנת להן ההזדמנות להעמיד צאצאים".

וגם לא הזדמנות לחיי אהבה?

"בוודאי. היחידה שמטילה בתוך הכוורת ומשאירה את הגנים שלה לדור הבא זו המלכה. רק היא חווה את תהליך 'אהבה'. המערכת הזו שרדה כי היו לה הרבה יתרונות ומכיוון שהיא יעילה. אבל אם אתה חושב על הדבורה הבודדת, שעובדת רוב שעות היום ושוחקת את עצמה למוות תוך כמה שבועות, אז אין לה שום זכויות הפרט. היכן כל האידיאלים של החברה האנושית?"

בסוף היום היא מלקקת דבש...

"מה זה 'מלקקת דבש'... היא אוכלת בשביל שתהיה לה אנרגיה לעוף ולהביא אוכל או בשביל לעבוד סביב לשעון ולייצר אנרגיה שתחמם את הקן".

להזדווג ולמות 

בוא נדבר על המיעוט המדוכא – הגברים. יש בכוורת כמה מאות לצד עשרות אלפי נקבות. מה התפקיד שלהם?

"הזכרים לא מביאים אוכל, לא עובדים בשדה, לא עובדים בתוך הכוורת ולא מאכילים את הזחלים. הפועלות צריכות להאכיל אותם. הם גם לא מגינים על הקן כי אין להם עוקץ. התפקיד היחידי בחייהם הוא להפרות איזושהי מלכה צעירה".

אבל לא את המלכה שלהם...

"בוודאי שלא. המלכה שלהם הופרתה כשהיתה צעירה וקיבלה מלאי של תאי זרע לכל חייה. פעם היו משוכנעים שהזכרים של הכוורת מפרים את המלכה. עד שבא חוקר שהגיע למסקנה שהזכרים אף פעם לא מפרים את המלכות הצעירות שיוצאות מהכוורת, כי הן אחיות שלו. הטבע לא רוצה שיהיו נישואי קרובים. לדבורי הדבש אינסטינקט לפיו ההפריה תעשה תמיד בזמן תעופה, בגובה רב ורחוק מהכוורת".

ועל ידי זרים

"בגובה של 20 מטר ורחוק מהכוורת הסיכויים שאח שלה יפגוש אותה שווים לסיכויים של המון זכרים מכוורות אחרות".

זה נכון שאחרי שהזכר מפרה את המלכה הוא מת?

"כן. המלכה יוצאת מהכוורת עפה ומחפשת מקום שיש בו ריכוז של זכרים. הזכרים מכל הכוורות נוהגים להתרכז באיזשהו אתר, לרוב ליד סימן היכר כמו מבנה בולט בשטח או עץ יוצא דופן. הם מחכים כמו חבר'ה צעירים שיושבים בבית קפה, שותים בירה ומחכים שתעבור איזושהי חתיכה, ואז כולם עטים אחריה. המלכה מחפשת מקומות כאלה. מי שיש לו את העיניים הכי טובות ויכולת התעופה הכי טובה משיג אותה ומפרה אותה באוויר. באיזשהו שלב בזמן ההפריה רואים פתאום שהכנפיים שלו מפסיקות לנפנף, כי הוא מת. ברגע שאיבר המין שלו יוצא מתרחש מעין פיצוץ. רוב חלל הבטן שלו מתמלא באיבר המין.

הוא קורע את הקרביים שלו, בעצם...

"איבר המין שלו נשאר תקוע בגוף המלכה והזכר נופל מת אבל מאושר - הוא זכה שהגנים שלו יינטעו בתוך המלכה ויעמידו צאצאים".

זה נשמע פרופיל די עלוב של הזכרים...

"מנקודת ראות של בני אדם"

הם לא חשבו על MeTOO# או משהו שיגן על הזכויות שלהם?

"הכל פועל על אינסטינקטים ולא על מחשבה. הזכרים לא מסוגלים לחשוב על להקים ארגון"

זוהי תמצית מתוך הפרק המלא של "כך מחליפים שלטון ללא בחירות", שמופיע בפודקאסט/בלוג "פרות קדושות – מיתוסים ישראליים עם יזהר באר"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#