"מי שמסתמך על הצלה אלוהית אחרי המאה ה-20, הוא אוויל משריש"

פרופ' רחל אליאור, מהחוקרים הבולטים בתחום מחשבת ישראל והמיסטיקה היהודית, מסבירה כי הסכנה במשיחיות היא השאיפה להתגלגל חזרה לעבר כדי להביא את העתיד. "חוקים אלוהיים, חוקי עבדים, היעדר ריבונות לנשים ואפליה של עמים - זה בלתי ישים במציאות של ימינו"

יזהר באר
יזהר באר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פרופ' רחל אליאור
פרופ' רחל אליאור. משיחיות של דיאלקטיקה, לא של קטסטרופהקרדיט: יזהר באר
יזהר באר
יזהר באר

איננו יודעים עדיין כיצד תתעצב דמותה של הקואליציה הבאה. האם יהיה בה שוב תמהיל הלאומי או שתוקם ממשלת אחדות ליברלית? כך או כך, ספק אם תיבלם תופעת המשיחיות שסוחפת את היהדות בישראל. גם תוצאות שתי מערכות הבחירות של 2019 לא מטשטשות את העובדה שהמשיחיות קנתה לעצמה מקום בלב הממסד הפוליטי, ועמה האמונה הגוברת ברעיונות לאומניים, מיסטיים ובעלי פוטנציאל נפיצות גבוה.

הנתונים מדברים בעד עצמם: לפי סקר "המכון הישראלי לדמוקרטיה" מ-2012, 80% מהיהודים בישראל מאמינים באלוהים ו-67% סבורים שהם העם הנבחר. לפי סקר של מכון "פיו" האמריקאי מ-2016, מחצית מהיהודים בישראל (70% מהדתיים ו-33% מהחילוניים) רוצים לגרש את אזרחי ישראל הערבים מהמדינה. בצה"ל, נכון ל-2018, כ-40% ממסיימי בית הספר לקצינים הם דתיים. מחצית ממפקדי חטיבות החי״ר חובשים כיפה. מספר היהודים הישראלים העולים להר הבית גדל במהלך העשור האחרון פי שישה והסתכם ב-2018 ביותר מ-35 אלף. יותר מ-600 רבנים תומכים כיום בעליית יהודים אל ההר, דבר שנאסר לאורך הדורות מסיבות הלכתיות.

פרופ' רחל אליאור היא מאנשי הרוח והחוקרים הבולטים בתחום מחשבת ישראל והמיסטיקה היהודית. "המושג משיחיות הוא תוצר המחשבה שאומרת שהכל יכול להיות אחרת", היא אומרת בראיון ל"פרות קדושות", "האפיון החשוב של המשיח הוא ש'צדק יהיה אזור מתניו ומשפט אזור חלציו'. כשהיהודים חיו בעולם הנוצרי והאשימו אותם בעלילות דם או ברצח אל או ברצח ילדים, הם לא היו יכולים לבוא לאף ערכאה משפטית ולהגיד 'זה הבל הבלים'. לכן הפכו את המשיח לבית הדין השמיימי. לזיכרון של העוול, לזיכרון של הנקמה, לזיכרון של התיקון. כלומר, תלו במשיח את הציפיות שלהם, את ההתנסות שלהם ואת התקוות שלהם". 

0:00
0:00
קטע מהראיון עם פרופ' רחל אליאור

מה בין השאיפה הדתית לגאולה לבין התשוקה לגאולה של האדם הפרטי או הקולקטיב הלאומי?

"הרעיון של 'גאולה לאומית' הוא חדש לגמרי. אנחנו מדברים על המאה ה-19, על 'אביב העמים' ב-1848, כשהדת איבדה את מקומה כמרכיב זהות מכונן והתחלפה בלאומיות. מדובר בגאולה מעשה ידי אדם. הציונות היא דוגמה טובה לכך. היא בחרה להוריד מהפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" את שתי המלים האחרונות. כי זה אנחנו שהולכים, אנחנו שמאמינים בארץ-ישראל, אנחנו שמאמינים בעבודה עברית, באדמה עברית, בשפה העברית, ואנחנו אלה שנחולל את זה. אנחנו לא מחכים למשיח".

המיליונים שהלכו אחרי היטלר או מוסולני לא ראו בהם מעין משיח גואל?

"לא, הם לא ראו אותם כמשיח. הם ראו אותם כמי שמבטיחים סדר, כמי שיפתרו בעיות ומצוקות ויחוללו שינוי. אבל הם ראו אותם כבני אדם בעלי כוח אנושי, ולא אלוהי".

הם שינו סדרי בראשית

"נכון, אבל זאת לא גאולה. אם בני האדם סובלים מעוני ובא מנהיג ואומר 'אני יכול לחולל שינוי חברתי, כלכלי, מדיני, שישנה לחלוטין את המאזן במדינה', הוא לא גואל או מושיע אלא פוליטיקאי חכם. פוליטיקאים עובדים במסגרת חייהם, זמנם ומקומם. המשיח עובד במסגרת על-היסטורית, מטא-היסטורית".

איך היהדות מסתדרת עם רעיון המשיח הנוצרי שיצא מתוכה?

"כאן נעוץ לב הסכסוך היהודי-נוצרי. הנוצרים אומרים 'המשיח בא והוא יחזור ויבוא'. היהודים אומרים 'הוא עדיין לא בא, אנו מחכים לו בכל יום שיבוא'".

10 דצמבר 2018 - ארגוני המקדש חונכים מזבח להקרבת קורבנות בבית המקדש
10 דצמבר 2018 - ארגוני המקדש חונכים מזבח להקרבת קורבנות בבית המקדשצילום: אוליבייה פיטוסי

אין לנו בעצם תפישה אחת לגבי המשיח שדרכה נוכל להגיד "כך סבורה היהדות"?

"אין משפט כזה 'כך סבורה היהדות', מהסיבה הפשוטה שהיהדות קיימת 4,000 אלפים שנה. אנחנו לא יכולים להגיד שיש משהו שקוראים לו 'היהדות אומרת'".

אם ניקח למשל את האגף המשיחי של חב''ד, שמייחס לרבי נוכחות משיחית. זה כבר חוץ-יהדות?

"חלילה! מה פתאום! כל דבר שהיהודים כותבים וחושבים ועושים זו יהדות. עד שהם לוקחים נשק ליד. חב"ד מזכירים את הרעיון העתיק 'חבלי משיח'. בסוף חבלי משיח נולד משיח. אצל חב''ד הדרך היחידה להתמודד עם הטרגדיה של השואה היא להסביר אותה כחבלי משיח. הרבה לפניהם, הרב קוק טען שהדרך היחידה להבין את האובדן העצום של קרוב למיליון יהודים במלחמת העולם הראשונה היא כחבלי משיח".

"אתה מבין? זה כאילו לשחק בין שתי כפות המאזניים כשכל ההיסטוריה היהודית ביניהם. גלות מצד אחד - גאולה מצד שני, חורבן מצד אחד - ישועה מצד שני, אובדן מצד אחד - תקומה מצד שני. כל פעם, אחרי חורבן גדול, יש עלייה עצומה במתח המשיחי וביצירה המשיחית. שבתאי צבי הפך למשיח אחרי פרעות חמלניצקי. הרב קוק (הראי"ה) הושפע ממלחמת העולם הראשונה והרב קוק הבן ממלחמת ששת הימים שהיתה לפניה חרדה גדולה מחורבן. זה גם מה שעשה 'גוש אמונים' אחרי אסון מלחמת יום כיפור".

אז איך אפשר להסביר את זה שבזמן שלנו, שהוא יוצא דופן בכך שיש עצמאות יהודית וכוח אדיר וסוג של יציבות, בכל זאת המתח המשיחי הוא כמו אחרי קטסטרופה גדולה?

"אתה צודק. זוהי לא משיחיות של קטסטרופה אלא משיחיות של דיאלקטיקה. הגרעינים המשיחיים-מיסטיים בימין הדתי לא נבטו על רקע של גלות ומצוקה, אלא על רקע של הזדמנות. גוש אמונים התחיל להיות פעיל מאוד אחרי מלחמת יום כיפור. היא היתה מבחינתו קו השבר. אנשיו אמרו שזה הרגע לתפוס את האתחלתא דגאולה. אז הם התחילו להתנפל על הגבעות".

ומה הבעיה עם זה?

"מה שקשור בתחום הדימיון, המיסטיקה והמשיחיות הוא בלתי ישים לחלוטין במדינה דמוקרטית בעלת ריבונות, שהיא חלק ממשפחת העמים וקמה בחסות משפחת העמים. לא בכוחנו ובעוצם ידינו. שוחרי המשיח רוצים להתגלגל חזרה מההווה לעבר כדי להביא את העתיד. אסור לעשות את זה. זאת סכנת נפשות וחורבן החלום הציוני".

ובכל זאת, מה ההבדל הקטגורי בין האמונה הזו שאת מתארת, לבין אמונה במודל הליברלי? זו אמונה וזו אמונה יגיד התוהה

נערי גבעות במהלך צעדה משכם ליריחו
נערי גבעות במהלך צעדה משכם ליריחוצילום: דניאל בר און

"לא. האמונה המשיחית של גוש אמונים ותומכיו, של הישיבות החרד''ליות ולהב''ה, של 'הצל', אנשי 'תג מחיר', הרב גינזבורג וכל האחרים, דורשת משיחיות רסטורטיבית. כלומר, משיחיות שמחדשת את העבר המקראי. אי אפשר לחדש את העבר המקראי של לפני 2,000 שנה. למה? כי הוא מבוסס על חוקים הטרונומיים, אלוהיים, על חוקי העבדים, היעדר ריבונות לנשים ואפליה של עמים. זה בלתי ישים במציאות של המאה ה-21. האם מתקבל על דעתך לחדש את הפוליגמיה? להחזיר את העבדות? אחרי מלחמת העולם השנייה, כשקהילת העמים החליטה על הכרזת זכויות האדם, אין מקום לעבדות, אין מקום לפוליגמיה, אין מקום לחקיקה דתית שמחלקת בין עם נבחר לעמים פסולים. זה מנוגד לכל אתוס בן זמננו".

שורש הבעיה נעוץ, אם כן, בזרמים המיסטיים ביהדות שמושכים לכיוון הלא רציונלי ונגד כיוון ההיסטוריה?

"אני מאוד אוהבת את המיסטיקה היהודית. אני רואה אותה כספרות של מובסים ומנוצחים, של נרדפים ומצונזרים, של אנשים שנלחמו על האמת שלהם נגד כל הסיכויים. אני אוהבת את היצירה היהודית והקדשתי לה 50 שנות חיים. אני חושבת שזו יצירה גאונית שמתריסה נגד שרירות המציאות, נגד הרוע, נגד החורבן, נגד 'הסיטרא אחרא' לעומת 'הסיטרא דקדושה'. זו יצירה של הגלות כאשר אין לך ריבונות, כאשר אין לך עצמאות, כאשר אין לך כוח.

"אתה יכול לפנטז כשאתה יושב באדריאנופול או בקונסטנטינופול או בפולין או ברוסיה או בתימן ואומר 'אני מאמין בביאת המשיח!' אבל אתה לא יכול לחבר מאבק קוסמי עם פצצת אטום. היהודים ניצלו עד תום את חירות היצירה והדמיון כי זו היתה החירות היחידה שהיתה להם. לנו אין את החירות הזאת מסיבה פשוטה: אנחנו חיים בהווה ריבוני, דמוקרטי וליברלי, של חוק מעשה ידי אדם".

"חופש הבחירה הוא המהות של האדם המודרני. ברגע שאתה מקבל עליך את החוק המקראי כחוק מדינה - אין לך בחירה. זה לא חוק ישים במאה שלנו. זה בלתי אפשרי. אנחנו חיים בהווה, במציאות גיאופוליטית כמיעוט יהודי בלב עולם איסלאמי, תלוים בחסדי הקהילה הבינלאומית במקרה חלילה של צורך צבאי".

ולא לעולם חוסן...

"נכון. אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו המשיח יציל אותנו".

איך היית מסבירה לשוחרי 'משיח עכשיו' שהם טועים?

"הם מאמינים בהתערבות אלוהית מהשמיים שתציל אותם כשהם יעשו דברים כמו סילוק המסגדים מהר-הבית ובניית המקדש. לצערי, אחרי השואה אני קטנת אמונה, ואינני מאמינה בציפייה להתערבות אלוהית שתציל יהודים אחרי שהוא הסתיר פניו מרצח של שישה מיליון יהודים. מי שחושב שהוא יכול להתנהג בחוסר אחריות ובהשתלחות משיחית מתוך ביטחון להצלה אלוהית, שכח את מה שלמדנו כולנו על בשרינו רק לפני 70-80 שנה. אף אחד לא עזר, אף אחד לא הציל, לא בשמיים ולא בארץ".

ומה תאמרי לאלה שיגידו שכל קיומה של ישראל היא נס והתערבות אלוהית?

"זאת לא היתה התערבות אלוהית מסיבה אחת: אם לא היה הפלמ''ח ואם לא היה הגדוד העברי, ואם לא היתה הבריגדה ואם לא היתה ההגנה, לא היתה מדינת ישראל. שום אלוהים לא הגן עלינו. זה אנחנו במחיר של 23 אלף הרוגי צה''ל. זאת עבודת פרך של יצחק שדה והפו"ש, של אנשים כמו יצחק שדה ויגאל אלון ומשה דיין ודוד בן-גוריון ולוי אשכול, שהקימו ברוב תבונה כוח מגן. מי שמסתמך על הצלה אלוהית אחרי הניסיון המר של המאה ה-20, הוא באמת אוויל משריש. לא פחות מזה".

זוהי תמצית מתוך הפרק "מחכים למשיח - למה רעיונות הגאולה המשיחית נעשים פופולאריים דווקא עכשיו?", שמופיע במלואו בפודקאסט/בלוג פרות קדושות - מיתוסים ישראליים

יזהר באר

יזהר באר | |פרות קדושות – מיתוסים ישראליים

הייתי עיתונאי, בכל העיר ובהארץ,  אח"כ ניהלתי את הארגונים בצלם וקשב. עכשיו באמצעות הפודקאסט/בלוג פרות קדושות - מיתוסים ישראליים, אני עוסק בזרמי המעמקים של התודעה הישראלית ובסיפורים שהיא מספרת לעצמה. בניסיון לפענח את האמת החמקמקה אני משתדל לאמץ את עצתו של ריימון ארון לפרשנים למיניהם: לא לגנות, לא להלעיג כי אם להבין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ