שמונה סיבות לשנוא שמאלנים - מבלי להפריע - הבלוג של איתמר קרמר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמונה סיבות לשנוא שמאלנים

קשה לזהות אותנו בהולכנו ברחוב, אלא אם כן אנחנו הולכים עם חולצה של שלום עכשיו, או שאנחנו אשכנזים, משתמטים, מעשני סמים ושותי אספרסו, או שפגשתם אותנו ברחוב בברלין או באיזו אוניברסיטה בארה"ב, מלשינים על צה"ל. אז למה כל כך שונאים אותנו?

תגובות
זהבה
מיכל פתאל

שששש. רק אנחנו כאן. בואו נדבר על זה רגע, וברור לכולנו שכאן המקום בו אפשר לדבר בשקט, הרי גם ככה, חלק גדול מגולשי האתר הזה עושים זאת רק לשם התוד"א. אגב, תוד"א זה תודעת אויב, אם לא לימדו אתכם את זה בטירונות 02 שעשיתם לפני שברחתם לברלין.

אנחנו מרגישים את זה: ברשתות החברתיות, בתקשורת, הרי כולנו, לכאורה, "שתולים". אבל למה? מה כבר עשינו להם?

אז בואו נדבר על זה. פתוח, רק אנחנו. כל האמת, בפנים. זה למה:

1. אנחנו חנוקים בכסף. ידוע הרי שכל השמאלנים חיים בקיבוצים ומשכשכים בבריכות שנבנו על אדמות של ערבים, או שאנחנו גרים ברמת אביב, על חורבות שייח מוניס. חוץ מזה, קל לנו לדבר על זכויות אדם כשאף אחד לא יורה עלינו קסאמים, גראדים וקטיושות, שאין לנו אריתראים בחדר מדרגות ומפעלי טקסטיל קורסים בבגאז'.

2. המנהיגים שלנו הם חבורת צעקנים שלא עשו כלום עם החיים שלהם. הרי כולנו יודעים שקשה להבדיל בין הקול של זהבה לקול של בוז'י כשהם צועקים עוד פעם "ביבי אשם", איש שהיה מטכ"ליסט, קצין, שגריר מעולה, סגן שר החוץ, שר מוצלח וראש ממשלה מנוסה. והם? תמר זנדברג תגיד לנו איך לנהל מדינה?

3. אנחנו משתמטים. שלום קוראי "הארץ". תסתכלו ימינה ושמאלה, כמה חי"רניקים אתם רואים בפאבים שלכם? כמה ימי מילואים עשיתם החודש?

4. אנחנו שונאים את ביבי. הרי כל מה שהוא יעשה, תמיד יקום השמאלני התורן שיזעק שביבי מושחת, טועה, הורס ומחריב. הבן אדם ראש ממשלה חצי דור. לא תפסו אותו על שחיתות, אף אחד עם קרדיט לא הוציא אף פעם בדל ראיה למעורבות חריגה של רעיית רה"מ בקבלת החלטות. הוא התאפק בעמוד ענן וירדתם עליו. הוא נכנס בצוק איתן ונכנסתם בו. הכלכלה יציבה גם כשכל העולם קורס מסביב, אז מה אתם רוצים באמת?

5. אנחנו אוהבים ערבים. יותר חשוב לכם שהערבים יחיו בסבבה, על פני זה שיהודים יחיו. אתם מקפידים על זכויות אדם של מחבלים, אבל לא אכפת לכם מזה שחיילי צה"ל שהגנו על החיים שלכם יעמדו בבית משפט ויצטרכו להסביר למה הם ירו בזווית X ולא בזווית Y, כשלכולם ברור שמתחת לניאונים הרבה יותר קל לכוון.

6. אנחנו בכלל לא יהודים. נטשנו את המסורת, התנתקנו מהמורשת. הרי אמרו חז"לינו כבר מזמן, "דור שאינו מכיר את אביו ואת אמו לא יודע מאין הוא בא ולאן הוא הולך". חז"ל, או ברל, מה זה משנה.

7. אנחנו חיים בסרט שהערבים רוצים שלום. סבבה, בואו לבקר. תעברו בדרך בבית אריה, או באלפי מנשה, או בברקן. תעיפו מבט מערבה (איפה ים) ותראו - גוש דן על כף היד. עכשיו עם יד על הלב, אתם באמת מאמינים שאפשר לתת לערבים את המפתחות לגוש דן?

8. אנחנו מנותקים. כשיאיר לפיד, נייר הלקמוס הלאומי, שובר ימינה ולמעלה (לכיוון השמים), הוא אומר לשמאל האידיאולוגי - אתם לא רלוונטים, אחרת הייתי קורץ אליכם כבר מזמן.

עם כל שבע הסיבות הראשונות אנחנו הרי יודעים להתמודד בקלות, כל ילד בכיתה ד' ב"נוער מרצ" יכול להסביר גם לראש מועצת יש"ע כמה יהירה ומקובעת עמדת הימין האידאולוגי, אבל עם הסיבה השמינית אי אפשר להתמודד. היא נכונה. אנחנו, השמאל, מנותק. מנותק מהשטח האמיתי: מבתי הספר, מהצבא, מבתי הכנסת, מהרחוב, מהאוטובוסים, מוועדי ההורים, מוועדי השכונה, מהאקדמיה, ממערכת המשפט, מהשוק, מהסופר, מהעיתונים, מהתקשורת.

טעינו. חשבנו שמספיק לדבר, להיות מתוחכמים עאלק. התבוססנו בצדקתנו, זה לא מספיק. נתקענו באוסלו, קפאנו בכיכר. במשך 20 שנה לא עשינו כלום על מנת להתנחל בלבבות, על מנת לגייס רבבות. נאמנו, הפגנו, דיברנו, דיברנו ושוב - דיברנו. הגבנו, התנצלנו, התייאשנו. שיחקנו בכאילו, בעוד הצד השני עבד.

למרות שחלקים גדולים מהשמאל(כולל הח"מ) מסתייגים מפעילות שוברים שתיקה, דווקא פעילות הארגון צריכה לשמש השראה. צריך ללמוד מה קורה כשארגון שמאל קטן ונחוש לא מתנצל, אלא מנצל את בימת היח"צ שהפופוליסטים מימין נותנים לו על מנת לגייס עוד ועוד תומכים. בדיוק ככה, דרך עבודת שטח טובה, דרך מסר ישיר וברור ודרך התמודדות ישירה עם ארגון-נגד. "שלום עכשיו" לא היתה מצליחה לולא "גוש אמונים" ולהיפך. כפי שכתב איתי בן חורין, ממובילי המאבק לשוויון בנטל (שהוא, גילוי נאות, חבר יקר שאני חולק לחלוטין על פעולותיו בנושא) גם ה"שוויון בנטל" לא היה מצליח לולא הפגנות החרדים. 

השמאל הישראלי הוא פירמידה חסרה. ראשה ברור, בסיסה רחב, אבל הקשר ביניהם רופף. היכולת הארגונית של השמאל הלכה ונשחקה, התשתית כבר לא קיימת. בניגוד לימין הלאומי ולימין הדתי שאיחדו מאמצים בדור האחרון בהתבסס על תשתית מפלגתית, ארגונית חינוכית וניהולית, אנחנו מקימים עמותות תחת כל עץ רענן, רק כדי לגלות שעכשיו כבר שלכת.

זה מאבק על דמותה של המדינה, זה מאבק על עתידה, על עתידו של העם הזה, של הארץ. אנא, בכוח, ביחד, ומהר- תנועת שטח מאוחדת ומאורגנת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#