את הסיכון שיצר טראמפ אפשר לראות במשבר הקורונה

ממשל תקין מנהל את משאביו מול ארבעת תרחישי ייחוס ותפקידו לדאוג שהם יהיו מדויקים ואמינים. אך כשבא נשיא שרוצה לעשות מה ואיך שבא לו ופוגע ביכולות הממשל - המשוואה מתהפכת

איתמר קרמר
איתמר קרמר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טראמפ בתדרוך בבית הלבן על המאבק בקורונה
טראמפ בתדרוך בבית הלבן על המאבק בקורונהצילום: Patrick Semansky/אי־פי
איתמר קרמר
איתמר קרמר

בואו נרוץ רגע עם הדמיון: אתם ליאו מסי, מתנהלים עם הכדור בעצלתיים על קו האמצע. בצד ימין חותך עוסמאן דמבלה בריצה מהירה ובאמצע אנטואן גריזמן מסמן להגבהה. מה תחליטו? הרגש, הניסיון והאינסטינקט כולם מדברים. אבל, דמיינו לעצמכם שבאותו שבריר שנייה יש לכם מידע נוסף: אתם זוכרים שאחוז ההבקעה של גריזמן בנגיחות עם הפנים לשער הוא 35% מהטווח שבו הוא עומד, והדיוק של דמבלה ברגל שמאל מכדורים שטוחים הוא 75%. מקל על ההחלטה ללא ספק.

קוראים לזה "אנליטיקס" ובספורט הוא רק צובר תאוצה. הסרט "מאניבול" מתאר את הצלחתה של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס בזכות השימוש בנתונים סטטיסטיים מתקדמים שעשה הג'נרל מנג'ר, בילי בין, בקבלת החלטות ובניצול משאבים. בדרך זו הוא בנה קבוצת צמרת עם תקציב מהנמוכים בליגה. כיום, כל המנהלים ומאמני הספורט אוגרים מידע רב ומשפרים את יכולתם לשלוף אותו תוך כדי משחק כדי לזכות ביתרון על היריבים. ניתוח מידע משמש כיום לקבלת החלטות ביותר ויותר תחומים. מהשאלה למי כדורגלן צריך למסור ועד לכמה להשקיע בפרסום ממומן בפייסבוק.

הסופר והכלכלן מייקל לואיס נחשב לאחד מסוכני המעבר לניהול מבוסס נתונים מתקדמים. לפני כשנה וחצי הוא הוציא את ספרו "הסיכון החמישי" ובו הוא סוקר את האופן הכושל, לטענתו, שבו לקח ממשל טראמפ את המושכות מממשל אובמה. בין היתר מתאר לואיס כיצד חיכו כמה וכמה מבכירי הסוכנויות והרשויות של אובמה למחליפיהם, ואלה כלל אל באו. במקרים אחרים נעשו מינויים שיש בהם ניגודי עניינים חריפים מאוד, כמו למשל בחירתו של טראמפ בבארי מאיירס, מנכ"ל חברת Accuweather לראש מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), גוף שהאוסף כמויות מידע עצומות, מנתח אותו לכדי מגמות עבור האקדמיה והציבור הרחב. אלא שמאיירס בכובעו השני עומד בראש חברה פרטית שמציבה חסם בין השירות הציבורי בתחומים אלה לבין הצרכן.

ברק אובמה ודונלד טראמפ
ברק אובמה ודונלד טראמפצילום: Pablo Martinez Monsivais/אי־�

לואיס טוען כי בתהליך הזה הפוגע ומחליש את הממשל יש משהו מכוון מצדו של טראמפ. הוא מממש את רצונו לכווץ את "האיש השמן", דהיינו הממשל, לטובת השוק החופשי, ומחזק מאוד את משילותו. מדוע? משום שככל שיש יותר שומרי סף וככל שהממשל "עושה את העבודה" - כך יש יותר מידע לקבלת החלטות והמשילות נפגעת. טראמפ, כך לפי לואיס, רוצה לעשות מה שבא לו ואיך שבא לו, עוד הרבה לפני שמונחות על שולחנו המלצות מבוססות מידע. שלא יבלבלו לו את השכל עם נתונים.

מרואייניו של לואיס פורשים בין היתר תמונה ברורה על האופן שבו הממשל האמריקאי לדורותיו פועל. לדבריהם, הוא מחלק את הסיכונים הניצבים בפני ארה"ב לשני צירים: "ציר הסבירות" ו"ציר החומרה". כך למשל, רעידת אדמה בעוצמה של 11 בסולם ריכטר תגרום לחורבן שלם של המדינה (10 בסולם החומרה) אך הסבירות שהיא תקרה נמוכה מאוד (1 בסולם הסבירות). לחילופין, בכל חורף ישנם ימים שבהם הטמפרטורות יורדות בצורה קיצונית וחברות החשמל בארה"ב לא מצליחות לעמוד באספקת הזרם לכל הבתים (10 בסולם הסבירות), אבל הנזק המצטבר לכך הוא 1 בסולם החומרה.

למעשה, הממשל מחלק את סיכוניה של ארה"ב לארבעה: לא סביר ולא חמור; חמור ולא סביר; סביר ולא חמור; והגרוע מכל, שאליו מכוונים רוב המשאבים - חמור וסביר. כך בעצם נוצר גרף הממפה את העדיפויות, והממשל מתרכז בפתרונות לכל האיומים שבמשבצת "חמור וסביר", מנסה להקטין חומרה של מה במשבצת "חמור ולא סביר" ופועל להקטין את הסבירות של מה שבמשבצת "סביר ולא חמור", ואל כל מה שמוגדר "לא סביר ולא חמור" הוא מתייחס כגורמים זניחים. 

מייקל לואיס
מייקל לואיסצילום: Justin Hoch / ויקיפדיה

אל ניהול הסיכונים מול ארבעת תרחישי הייחוס האלה מוסיף לואיס את "הסיכון החמישי" - היחלשות סוכנויות ורשויות הממשל וכפועל יוצא מכך ירידה ביכולתן לנתח מידע בצורה נכונה, להעריך סיכונים ולזכות לשימוש מושכל בהם על ידי הקברניט. הסיכון החמישי הוא למעשה הבורות. לכן, ככל שאיננו יודעים למקם את חומרת וסבירות הסיכון בצורה אמיתית ומדויקת - כך אנו עוברים יותר ויותר לשדה הדמגוגיה, הפייק ניוז וההערכות הפסאודו-מדעיות. במקביל, כפי שהצגתי בעבר, מתרחש תהליך הפוך שבו רמת המשילות גוברת. אתה אומר מה שאומר, איש לא יכול לסתור אותך, אתה מקצה משאבים לפי תחושת בטן, ואם נחזור לליאו מסי - אתה סומך על זה שתנצח בזכות השפיץ של הנעל שלו.

בניגוד למגמה העולמית שפונה לאנליטיקס ולמידע ככלי שמפחית סיכונים ומקנה לאנושות יכולת משופרת בהתגוננות מול איומים, התגברות "הסיכון החמישי" מחזירה את ארה"ב ויחד איתה את העולם כולו שנים רבות אחורה במובנים רבים. לדברי לואיס, את הירידה הזו אפשר לראות למשל ביכולת לחזות את עוצמת ההוריקנים בשלהי הקיץ, בהערכות לקויה להיקף היבולים בעוד חמש שנים, וכן, גם ביכולת למנוע את התפרצותן של מגפות.

איתמר קרמר

איתמר קרמר | |מבלי להפריע

בדואר אלקטרוני

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ