טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

88 FM היתה תחנת הרדיו הממסדית היחידה הראויה. עכשיו גם זה נגמר

בתחילת דרכה היא היתה מעין תשובת נגד של קול ישראל לגלגלצ. למרבה הצער, עם בליעתה אל תוך תאגיד כאן נמחקה זהותה הייחודית והיא נהפכה לעוד תחנה סתמית ומשעממת

תגובות
88 FM רדיו  תחנה
חיים טרגן

תחנת הרדיו 88 FM, שנסגרה לפני שבועות אחדים ומשדרת כעת תחת השם כאן 88, עברה גלגולים רבים במשך שני העשורים שבהם פעלה.

מאז ימיה הראשונים, לקראת סוף שנות ה-90, היא ביקשה ליצור אלטרנטיבה לתחנות הרדיו האחרות וגם הצליחה בכך. לא עוד. בליעתה אל תוך תאגיד כאן מחקה את זהותה, הפכה אותה לתחנה סתמית ומשעממת שאיבדה כיוון. היא עדיין חלק משידור ציבורי, לכן לא ברור מדוע היה צריך לשבט אותה במקום לשמור עליה. כעת הרוח נושבת קרירה, ללא חום או רגש. הלב נעקר לטובת עוד פס ייצור שעליו מפקח באטימות האופיינית לו אלדד קובלנץ, מהמחריבים הגדולים של התרבות הישראלית בעשורים האחרונים.  

צחוק הגורל הוא שבתחילה היא היתה בדיוק ההיפך: מעין תשובת נגד של קול ישראל לגלגלצ. התחנה נקראה אז קול הדרך וגם קול הדרך לעסקים. היא נועדה למלא בין השאר את החלל שנפער בקול ישראל אחרי הפיכתה של רשת ג' לתחנה המשדרת שירים עבריים בלבד. באמצעות התחנה החדשה היה אפשר להשתמש בתקליטייה האדירה של קול ישראל לפני שהפריטים בה יתכסו אבק.

קול הדרך היתה תחנה מצוינת בראשית דרכה ובהחלט נדירה לעומת החדגוניות והשטחיות של גלגלצ. היו בה בעיקר שדרנים ועורכים שאהבו מוזיקה. הם שידרו אותה לאנשים שאוהבים כמוהם מוזיקה. לא לכאלה שבשבילם פופ, רוק וסגנונות מוזיקליים אחרים הם רק עוד אמצעי להעביר את הזמן במקלחת, במיטה או בנסיעה. להם הרי יש כל כך הרבה תחנות אחרות, ובראשן גלגלצ.

התחנה פנתה אל אלה שמעוניינים באמת להקשיב, לגלות דברים חדשים וגם להיזכר בישנים שנדחקו מעט. גם כששידרו בה שירים של זמרים וזמרות ידועים, ושידרו הרבה כאלה, הקפידו לא להשמיע את הלהיטים הגדולים בלבד, אלא להיטים קטנים יותר, לצד כאלה שמשום מה פוספסו והיו ראויים להזדמנות חוזרת.

אלא שאחוזי ההאזנה, על פי הסקרים הארציים השנתיים של תחנות הרדיו, היו נמוכים כל כך. לכן קול הדרך עברה שינוי אחד ועוד אחד ועוד אחד. כחלק מאותם שינויים הוחלף שמה ל-88 אף אם, הוזזו תוכניות, הוחלפו כמה מגישים ועורכים.

זה לא ממש עזר למנהלי קול ישראל, ששקלו כמה פעמים בעבר לסגור אותה. היא אף פעם לא נהפכה לפופולרית, וגם לא נועדה להיות כזאת. היא כן צברה לעצמה קהל נאמן ועקבי. גם אם הוא זנח אותה בשלב מסוים בחייו לטובת יוטיוב או תחנות רדיו אחרות בעולם, הוא בדרך כלל שב, לפחות לכמה שעות ביום, בשבוע, בחודש או בשנה. כי ממוזיקה אי אפשר להיגמל. וגם אין סיבה.

כל מיני חנפנים, אולי כאלה שמצפים לקבל תוכנית בתחנה שהחליפה את 88 אף אם, זילזלו בטורים בעיתונים ובאתרים בכאבם של המאזינים הוותיקים שהתקשו לגלות איך ביום אחד בא דחפור והרס להם את הבית. היהירות הזאת מכעיסה, לא מפתיעה. אנשים שהם חלק מהעולם הרדיופוני – בהם שדרנים לשעבר בגלגלצ ובתחנות רדיו אחרות – נוטים לשכוח כי יש אחרים, אנונימיים בשבילם, שמתעניינים במוזיקה לא פחות, ואולי אף יותר, מהם. אותם מאזינים חיפשו חלופה לזבל היחצני ששוטף את המדינה ואת העולם ומצאו אותה בתחנת הרדיו המוזיקלית הישראלית הממסדית היחידה שדיברה בשפתם. עכשיו גם זה נגמר.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות