מונולוג בלתי נשכח של שחקן חד פעמי - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונולוג בלתי נשכח של שחקן חד פעמי

הארי דין סטנטון נתן כרגיל את כולו בסרט "פריז, טקסס". המונולוג שלו בו היה אחד משיאיו הקולנועיים

תגובות
נסטסיה קינסקי מקשיבה להארי דין סטנטון ב"פריז, טקסס"

הארי דין סטנטון, שמת בסוף השבוע והוא בן 91, היה שחקן אמריקאי אחר. אנטי גיבור הוליוודי במהותו ובדמויות שגילם. הוא היה רחוק מהזוהר והיופי של תעשיית הסרטים האמריקאית ששחקניה מוכנים לעשות הכל כדי להתכער רק בשביל לזכות באוסקר, על "תפקיד אופי", "גדול מהחיים", ובשאר הזמן מתמרחים באיפור ועטופים בפוטושופ. הוא היה האיש מהרחוב, מהשוליים שלו. זה שאחרים עוברים לידו בלי להסתכל עליו, מתעלמים מכך שגם לו יש רגשות, רצונות, משאלות.

וים ונדרס ליהק אותו לתפקיד ראשי בסרט "פריז, טקסס" שיצא ב-1984. כנראה רק במאי לא הוליוודי ולא אמריקאי היה מסוגל לעשות צעד כזה, הנחשב גם כיום נועז וחריג, אפילו בקולנוע עצמאי. להעמיד דווקא במרכז הבמה גבר שהוא אנטיתזה לחלום האמריקאי, כישלון ידוע מראש.

יש בסרט היפהפה הזה, שכתבו ל' מ' קיט קרסון וסם שפרד, שגם הוא מת באחרונה, מונולוג אחד עוצר נשימה. סטנטון, בתפקיד טראוויס הנדרסון (שם שיש בו כנראה מחווה לטראוויס ביקל מ"נהג מונית"), נוסע ברחבי טקסס בחיפוש אחר ג'יין, שהיתה בת זוגו, שהיא אם בנו, האנטר. בנם המשותף מצטרף אליו, אבל נותר בחוץ כשטראוויס נכנס אל החדר שהיא עובדת בו כחשפנית.

הוא יכול לראות אותה, אבל בוחר לא להסתכל. המבט הוא שלה, אלא שהוא נחסם בידי חלון כהה. הוא מדבר עמה בטלפון, בגבו אליה, מספר לה, בקול אטי, מרוחק וזר, על שניים שהתאהבו זה בזו – צעירה בת 17 או 18 וגבר שהיה מעט יותר מבוגר. הם היו כל הזמן ביחד. הוא נהנה להצחיק אותה. למרות זאת האהבה לא נמשכה זמן רב: היא החלה להשתנות אחרי שנולד בנם. קנאה וכל השאר. הוא התמכר לשתייה. היא חלמה שהיא בורחת. זה מה שעשתה בסופו של דבר.

ועכשיו הוא מצא אותה. מאוחר מדי. הוא יודע את זה. אבל הוא מוכרח לשתף אותה. גם אם לא תראה יותר את פניו. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות