"צורת המים" מזכיר למה אנחנו כל כך אוהבים קולנוע - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"צורת המים" מזכיר למה אנחנו כל כך אוהבים קולנוע

סרטו של גיירמו דל טורו, שיעלה בחודש הבא בישראל, שוזר באופן מעורר השתאות ז'אנרים רבים, כמו פנטזיה, אימה, אגדה, מלודרמה וריגול. וגם המוזיקה נפלאה

תגובות
סאלי הוקינס ב"צורת המים"
Kerry Hayes/אי־פי

"צורת המים", שביים גיירמו דל טורו, הוא סרט יוצא דופן. גם משום שיש בו שילוב של ז'אנרים רבים, כמו פנטזיה, אימה, אגדה, מלודרמה וריגול, הנשזרים זה בזה באופן מעורר השתאות. גם מפני שיש בו משהו שנהפך לנדיר יותר ויותר בקולנוע: היכולת לספר סיפור ולא פחות מכך הרצון לספר סיפור, לגרום לצופים לחשוב, להתבונן, להזדהות.

הסרט דל התקציב ועתיר ההשראה יעלה בישראל בפברואר. הוא מתרחש ב-1962 בבולטימור שבארצות הברית, בעיצומה של המלחמה הקרה, כשהאמריקאים נבהלו מכל מה שאחר ושונה. למרות זאת הבמאי, מקסיקאי במקור, ביקש מהמלחין, צרפתי במקור (אלכסנדר דספלה), ליצור לסרט פסקול בסגנון אירופי, שהאקורדיון והחליל הם הדומיננטים בו. יש במוזיקה גם כלי נגינה המזוהה עם דרום אמריקה. זהו הבנדונאון והוא נועד לאפיין את דמותו של היצור המסתורי, הכבול בשלשלאות בתוך אמבטיה, מוחבא מעיני כל בחשד שהוא סוכן חשאי.

אלייזה, גיבורת הסרט, מתאהבת בו, רוצה לעזור לאיש העוטה על גופו קשקשים של דג, לשחרר אותו לחופשי. היא אילמת ורק השריקה היא קולה. כמוהו, וכמו זלדה, האשה השחורה שעובדת גם היא כמנקה, במתקן הסודי שבו הוא מוסתר, היא חריגה, ממוקמת בשולי החברה, רואה ואינה נראית.

דל טורו התבסס בסרטו על סרט אימה מ-1954, "Creature from the Black Lagoon", שביים ג'ק ארנולד. זהו הסרט שליווה את דל טורו עוד מילדותו במקסיקו. הוא השפיע עליו כל כל עד שלפני כעשור היה אמור להפיק לו גרסה חדשה. זו לא יצאה לפועל כי בהוליווד החליטו לוותר על כך. הוא לא ויתר על החלום ובמשך שנים עבד על "צורת המים". הסרט, שזכה בפרסים ומועמדויות רבים בשבועות האחרונים, הוא מאגר ומארג של זיכרונות, מחווה לאמנות הקולנוע שהצילה אותו, לדבריו, וריפאה אותו.

במשך השנים ביים בין השאר את "קרימזון פיק" ו"המבוך של פאן". "בתשעת הסרטים הקודמים שלי התייחסתי לפחדי ולחלומות הילדות שלי", אמר לאתר אינדווייר. "כעת, לראשונה, אני מדבר בסרט כמבוגר, על הפחדים שלי כאדם מבוגר. אני מדבר על נאמנות, אהבה, מין ושונות. הדברים האלה לא הטרידו אותי כשהייתי בן שבע".

המים, כפי שרומז שם הסרט, הם המוטיב המרכזי בו. רק בהם האהבה בין אלייזה לאיש הדג יכולה להתממש. רק באמצעותם יש לה סיכוי להימשך. בסיר שבו מכינה אלייזה את הביצים הקשות לאיש הדג, באמבטיה שבה הם מתגלים זה לזו, ברחוב רטוב מגשם ובמצולות הים - לא משנה איזו צורה יש למים, העיקר שהם קיימים. מה בנוגע למפלצות? הן נוכחות רק במחשבותיהם של בני האדם. הם אלה שמחליטים, לא פעם בדעות הקדומות, מי מפחיד אותם, גורמים לו בכך עוול גדול.

אלכסנדר דספלה, מלחין פורה במיוחד שב-2017 בלבד כתב פסקול לשני סרטים נוספים ("סודות הפרברים" ו"ולריאן ועיר אלף הכוכבים") לצד מוזיקה לסדרת אנימציה של נטפליקס שיצר דל טורו ("Trollhunters"), מסתמן בשנים האחרונות כיורש למלחין קולנועי צרפתי פורה אחר, ז'ורז' דלרו.

הפסקול היפהפה שכתב ל"צורת המים" מחזק יותר את התחושה שאלייזה ואיש הדג - מעין נסיכה וצפרדע של זמנם - צפים יחד, בתוך עולם משלהם, בניסיון לחמוק מאלה שחוששים מפניהם רק משום שהם נראים ומתנהגים אחרת מהם.

באחת הסצינות בורח איש הדג מהאמבטיה בבית שבו מתגוררת אלייזה. היא מוצאת אותו לבסוף בבית הקולנוע, עומד מול מסך, צופה בסרט. זוהי רק אחת המחוות של דל טורו לקולנוע. ביניהן נכללת גם הבחירה בשיר "A Summer Place" שהופיע לראשונה בסרט "נוה קיץ" מ-1959. הגרסה בסרט "צורת המים" היא זו שהקליט אנדי ויליאמס ויצאה ב-1962, השנה שבה מתרחשת עלילת סרטו של דל טורו. "אין שמים עצובים מעל המאוהבים", שר ויליאמס. הוא ידע על מה הוא מדבר.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#