הצלילים שלא נשמעו במלחמת יום הכיפורים - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצלילים שלא נשמעו במלחמת יום הכיפורים

אלבומו החדש של המוזיקאי יאיר יונה, "חרב", הוא פסקול אלטרנטיבי למלחמת יום הכיפורים. בשיחה עמו הוא מספר מה סיקרן אותו במלחמה ההיא ולמה הקליט גרסה חדשה ל"השכם השכם בבוקר"

תגובות
שמואל גונן (גורודיש) בזמן מלחמת יום הכיפורים
לע"מ

"חרב", אלבומו החדש של המוזיקאי יאיר יונה שיצא בימים אלה, הוא יצירה יוצאת דופן.

הן בשל הבחירה ליצור פסקול למלחמה - במקרה זה מלחמת יום הכיפורים - שנים רבות אחרי שהתקיימה, בניסיון להבין את הדיה, שלא נפסקו, שלא ייפסקו.

הן משום שיונה, בן 35, עוד לא נולד בזמן שהתרחשה המלחמה ולכן הצלילים שהקליט מבוססים מלכתחילה רק על זיכרונות וחוויות של אחרים.

והן משום שפסקולים אינם דבר נפוץ בנוף המוזיקלי הישראלי. אף על פי שכמעט לכל סרט ישראלי נכתב פסקול, מעטים הם הפסקולים שנהפכים לחלק בפני עצמו, מקבלים התייחסות שווה וראויה, בתרבות המקומית, ברדיו ובכלי התקשורת.

זהו ראיון קצר עם יאיר יונה בעקבות האזנה לאלבום המרשים והייחודי שהקליט: 

למה החלטת לכתוב פסקול דמיוני למלחמת יום הכיפורים דווקא?

"היו כמה סיבות. סיבה ראשונה היא שהרגשתי שהמלחמה הזאת, לא תועדה מוזיקלית כמעט בכלל, וכשכבר כן תועדה, זה נעשה בצורה מאוד 'ליד'. כלומר, על ידי שירי שכול (מטעמים מובנים) אבל מבלי לעסוק בביקורת בשום צורה (שוב, מטעמים מובנים). זאת בשונה למשל ממלחמת לבנון הראשונה שהצמיחה שירי מחאה. חשבתי לעצמי שלמלחמה כל כך טעונה מגיע ניסוח נרטיב נוסף, ולא רק של היבט אחד בלבד.

"סיבה נוספת היתה הרצון לעורר שיח פוליטי (לא מפלגתי), שבו המוזיקה תעורר רגשות בקרב המאזין, רגשות שאולי בדרך כלל לא עולים ומחשבות שאולי בדרך כלל לא נחשבות. בשאיפה, העיסוק במחשבות ורגשות אלו יצמיח שאלות נוספות ואולי יצליח לעורר שינוי תודעתי.

"כשהכרמל נשרף וראיתי את הבריחה הגדולה מהאחריות, מנגנון שלטוני שאנחנו רואים כאן פעם אחר פעם, גם אחרי מלחמת יום הכיפורים, הבנתי שהמחדל והזלזול האדיר בחיי האזרח, הוא נגע שפושה בחברה הזאת ובשלטון הזה כבר עשרות שנים. הגיע הזמן לדבר על זה גם במוזיקה, בטח במוזיקה שמגיעה ממלחמה. רק כשאתה בתוך הכאב עצמו, אתה יכול לייצר שינוי. ביום-יום השגרתי, אין זמן לעסוק בשאלות גדולות, יש שכר דירה לשלם".

אני שומע, ויכול להיות שאני מדמיין, השפעות ממערבונים איטלקיים ומהפסקול שכתב ריי קודר ל"פריז, טקסס" - סרטים שבהם הגיבור הוא בודד, לא חלק מקולקטיב, אבוד ומבולבל, אחרי חוויה מטלטלת. האם זו בין השאר היתה הכוונה?

"מחשבה מעניינת, שאני מניח שיש בה מן הצדק. אני המצאתי לעצמי עולם מוזיקלי מנותק מהוויה המקומית, אבל מחובר אליה בחבר הטבור ויונק ממנה כל הזמן. במקום מסוים, אני מרגיש שאני בתוך בועה של עצמי, שבדרך כלל נוח לי אתה. ההשפעות המוזיקליות שלי הן כמובן פסקולים, במיוחד כאלה של אניו מוריקונה, פיירו אולימיאני ואיטלקים אחרים".

הבחירה שלך ליצור גרסה חדשה, מילולית, ל"השכם השכם בבוקר", הופכת את השיר היפהפה הזה ליצירה פרטית שלך, מרשימה לא פחות. כאילו אתה חייל המדווח במכשיר קשר, בלי לדעת אם מישהו מקשיב לו, אם מישהו יקשיב לו. האם לא "חששת" לגעת ביצירה שהיא כל כך חזקה וחד פעמית?

דוד אלעזר (דדו), הרמטכ"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים
איתן הריס / לע"מ

"לא, אני לא אדם של פרות קדושות בשום צורה. חושב שהכל ניתן לשיח, פרשנות, ביקורת, התקפות ומגננות – כל זמן שהן ברמת השיח ולא מביאות אלימות או הפרדה בין בני אדם (ימין שמאל, מזרח אשכנז, יהודי ערבי וכו'). כשסיימתי את האלבום, הרגשתי שהוא צריך סיום קצת יותר אופטימי אחרי כל הקדרות הזאת. הטקסט הזה פתאום הגיח לי בראש, והלחן יצא על המקום.

"השיר הזה ברא את עצמו לתוך הסיטואציה בתוך דקות. בהתחלה היו המון רעיונות לגבי מי יקרא את הטקסט הזה, אבל בסופו של דבר ידעתי שאני צריך לקרא אותו. זו נשיקת הפרידה שלי מהעיסוק במלחמות בתוך המוזיקה שלי (אחרי שעשיתי גם את 'נעורים' על מלחמת לבנון השנייה, יחד עם 'Farthest South' וגם את 'חרב'). האלבום הזה עזר לי לקום ממשבר אישי, וה'חזרה הביתה' שמתוארת ב'השכם השכם בבוקר' היא גם הסיום של חרב וגם הסיום של ההתעסקות שלי בחרבות".

*

השיר "השכם השכם בבוקר", בביצוע המקורי של חוה אלברשטיין (מלים: רחל שפירא, לחן: סשה ארגוב, עיבוד: מתי כספי), נכלל באלבומה "כמו צמח בר". האלבום היפהפה, שיצא ב-1975, הושפע כולו ממלחמת יום הכיפורים.

בהוצאה מחודשת של האלבום, שיצאה ב-2005, כתבה אלברשטיין: "כמו צמח בר" הוא תקליט של הזדככות, של רצון להפוך את התסכול, העלבון, האבל והכאב שעברו על כולנו אחרי מלחמת יום הכיפורים למשהו חיובי, לשינוי לתקווה... היה בי צורך לנחם. לא לצעוק ולא להאשים. השירים בתקליט הזה מצאו אחד את השני כמו אנשים שמוצאים נשמות תאומות בתוך המון אדם ואחר כך מצאו השירים את האנשים שהיו זקוקים להם באותו רגע נתון בחייהם. עם הזמן הפכו השירים לחלק מטקסים חילוניים רבים שמלווים את חיינו. אולי עכשיו, אחרי 30 שנה, נוכל לנסות ולהקשיב להם כמו בפעם הראשונה.

*

פניתי אל חוה אלברשטיין. היא לא רצתה להתייחס כעת ל"השכם השכם בבוקר", אבל הפנתה אותי למלים שלעיל, כתבה אז, בהוצאה המחודשת של אלבומה. תודה לליאור מזרחי, מנהל תוכן באן-אם-סי, על ששלח לי אותן.

*

השיר המקורי יוצר תחושה של הליכה בשדה קרב, אחרי שפונו הגופות. יום חדש, אבל הכל עדיין ישן, שייך לעבר - הריח והעשן נוכחים, האדמה חרוכה ושרופה. השמש עולה, מבטיחה להאיר הכל מחדש, לספק תקווה. היא אינה מצליחה. כי הזיכרונות מהמתים עדיין חיים. כי גם אם רוצים מאוד, אי אפשר באמת להתחיל מהתחלה.

*

עוזי מאירי הקליט גרסה משלו לשיר, הפעם בעיבוד של אלכס וייס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#