איתמר זהר
אריק איינשטיין
אריק איינשטייןצילום: מיקי קרצמן
איתמר זהר

זה היה אלבום הסולו הראשון של אריק איינשטיין והוא יצא לפני חמישים שנה. 

שמו "שר בשבילך" והוא נמשך חצי שעה. שירים קצרים, רובם בני שתי דקות וקצת, כיאה לפופ באותן שנים.

דפנה אילת כתבה את רוב השירים שהמפורסם בהם הוא "אל תבכי ילדה" ויש בהם גם גרסאות מקומיות ללהקות "הצלליות" ו"המשחרים". סטו הכהן, מהראשונים שהביאו את הג'ז לישראל, עיבד וניצח. שניהם, הן אילת והן הכהן, הוערכו בחייהם, אבל נדמה כי הם ראויים להערכה גדולה יותר על חשיבותם במוזיקה הישראלית.  

אף על פי שאיינשטיין שירת בלהקה צבאית ולא סתם, אלא הבולטת שבהן - להקת הנח"ל - אלבומו הראשון שיקף דווקא את ההשפעה שלו מהמוזיקה שנכתבת רחוק מכאן. שירי פופ נישאים ברוח אמריקאית ובריטית, קצת שאנסון צרפתי, טיפה סווינג, המון ברילנטין בשיער. מה לזה ולמזרח התיכון? 

המבט המצודד, והדגש של המצלמה על פניו, בשחור לבן מסוגנן הובילו את העיניים להבין כי הן עדות ללידתו של כוכב פופ חדש. כבר לא חלק מלהקה, שבה הוא עלול להיבלע, אלא עומד בפני עצמו, לבד על הבמה.

זה לא היה מקרי. בזמן שהצעירים והצעירות בארץ, שכמו בכל מקום בעולם היו הקהל העיקרי של מוזיקת פופ, התלהבו מזמרים כמו קליף ריצ'רד ואלביס פרסלי ומלהקות כמו הביטלס והסרצ'רז, איינשטיין רצה להראות כי יש אלטרנטיבה מקומית, יש דבר כזה כוכב פופ ישראלי.  

קולו באותם ימים היה עמוק ומצפה, תמים ופיוטי. כולו כמיהה לרומנטיקה זרה שאין לה שום קשר למלחמות האינסופיות. הוא, שנתפש שנים רבות לפני מותו כזמר הכי ישראלי, שר באלבום היפה הזה בעברית, אבל פרט למלים אין כאן שום דבר שהוא באמת מקומי.

רק רגע. אף אחד לא אמר שזה לא בסדר. הדבר רק מוכיח, שוב, כי כבר אז היו זמרים ומוזיקאים בארץ שנהו אחר האסקפיזם. בתקווה לקצת שקט והרבה נחת, בלי פוליטיקה, שנאת חינם והטפות מוסר.

איתמר זהר | |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ