20 שנה לאלבום הסולו של לורין היל שטילטל את העולם - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20 שנה לאלבום הסולו של לורין היל שטילטל את העולם

הוא זכה בגראמי, קיבל שבחים רבים ונמכר במיליוני עותקים. אז למה "The Miseducation of Lauryn Hill" נשאר אלבום הסולו היחיד של הראפרית האמריקאית?

תגובות
לורין היל בטקס בהיכל התהילה של הרוק בארה"ב באפריל השנה
Aaron Josefczyk/רויטרס

בימים אלה הזמרת האמריקאית לורין היל מבטלת שוב ושוב סיבובי הופעות, מסיבות שונות ומשונות שלא מוסברות. אפשר לנחש מה עומד מאחוריהן. זה לא נשמע או נראה טוב. לפני 20 שנה בדיוק הכל היה אחרת לחלוטין, אופטימי, מלא תקווה, משכנע.

ב-25 באוגוסט 1998 יצא אלבום הבכורה שלה, "The Miseducation of Lauryn Hill". המבקרים, שכבר הכירו את כישוריה מלהקת "הפוג'יז", לא הופתעו. למרות זאת הם לא הסתירו את התפעלותם. הקהל התרשם אף הוא, הרעיף את המחמאות בחנויות התקליטים הרבות שהיו באותם ימים: כמעט 20 מיליון עותקים נמכרו מהאלבום - הישג שכיום כמובן נשמע דמיוני אבל אז לא היה חריג כל כך. היל לא שיחזרה אותו. נדמה כי היא אפילו לא ניסתה.

האלבום, שנמשך כ-70 דקות, וזכה בגראמי, הוא אלבום האולפן האחד והיחיד שהוציאה לבדה. במשך השנים הוא צבר עוד יותר הערכה ואף נכנס לספריית הקונגרס. בה בעת גברה תחושת ההחמצה לנוכח הקריירה של הזמרת, שהפליאה לשיר עוד לפני כן, בלהקת "הפוג'יז", אבל נפשה המסוכסכת והמסכסכת חזקה כנראה ממנה ומכל דבר אחר שנקרה בדרכה. 

אי אפשר לומר שהיא לא ניסתה להתרומם על רגליה. במשך השנים שעברו מאז היא הוציאה מפעם לפעם סינגלים, האחרון שבהם "Consumerism" מ-2013. הם לא עוררו תהודה תקשורתית. עברו בסביבה ולא נשארו. אם היו מצליחים יותר סביר להניח שזה היה מדרבן אותה לעבוד על עוד אלבום, לחזור אל מרכז הבמה והתודעה הציבורית.

"The Miseducation of Lauryn Hill", שהיל הפיקה עם ואדה נובלס וצ'ה פופ, ממשיך להדהד כל הזמן ברקע, להשפיע על מוזיקאים אחרים. רק לפני כמה חודשים, באפריל האחרון, הופנתה שוב תשומת הלב אליו. דרייק וקארדי בי הוציאו, כל אחד בנפרד, שיר שבו יש סימפול של "The Ex Factor", אחד מלהיטיה הגדולים ביותר של לורין היל מאותו אלבום חד פעמי. מבחינת קארדי בי זו השתלטות על המלוכה: לפני כחודש היא היתה הראפרית הראשונה ששני שירים שלה הגיעו לראש טבלת הסינגלים הנמכרים בארצות הברית. הראפרית הקודמת שעשתה זאת היתה... לורין היל. 

היו שטענו כי "The Ex Factor" נכתב על וייקליף ז'אן, שהיה לצדה של היל ב"פוג'יז" והרומן ביניהם הוביל כנראה לפירוק הלהקה בשיא הצלחתה, זמן קצר אחרי צאת האלבום "The Score" שנמכר גם הוא במיליוני עותקים והשפיע גם הוא על המוזיקה השחורה.

עוד שיר באלבום הסולו של היל, "I Used to Love Him", שבו מתארחת זמרת שחורה נהדרת אחרת, מרי ג'יי בלייג', מיוחס לכאב שהותיר אחריו הקשר עם וייקליף ז'אן.

לצד הכאב והעצב יש באלבום הזה הרבה מאוד כוח. היל הציגה את עצמה בו במלוא עוצמתה, זמרת אחת, לבדה, בתעשייה הנשלטת בידי גברים, בסגנון מוזיקלי שלא היה בו באותן שנים מקום לנשים. 

העיתונאית האמריקאית השחורה ג'ואן מורגן הוציאה החודש ספר המתמקד כולו באלבום הסולו של היל. הספר, "She Begat This", ראה אור בהוצאת סיימון אנד שוסטר. בראיון עמה באתר "סלון" אמרה מורגן כיצד הראפרית פתחה את הדלת לנשים שחורות שבאו בעקבותיה, בהן ביונסה, גם בנוכחות שלה על שערי מגזינים כמו "טיים" ו"הרפרס באזאר" וגם במוזיקה שכתבה ושרה. "במשך שנים אמרו שאנשים לא יקנו מגזינים שיש על שעריהם פנים של נשים שחורות, כי זה לא מסחרי מספיק, כי הן לא יפות. ללורין היל יש חלק בשינוי של התפישה הזאת", הסבירה מורגן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#