אילנית וירדנה ארזי ראויות לשירים טובים יותר - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אילנית וירדנה ארזי ראויות לשירים טובים יותר

ירדנה ארזי הוציאה את "געגוע של מנגינה", אילנית הקליטה את "המחשבה על המים". בשני השירים החדשים יש רגעים יפים, אבל בהאזנה שלהם עולה בעיקר תחושה שהן היו מסוגלות להרבה יותר

תגובות
ירדנה ארזי
רמי שלוש

ירדנה ארזי - "געגוע של מנגינה":

השיר החדש של ירדנה ארזי הוא בעיקר גימיק. וכמו הרבה גימיקים הוא לא עובד. הרעיון יפה ומכובד. בצלאל אלוני שהיה המנהל של עפרה חזה, האיש שגילה וטיפח אותה, וכתב לה רבים מלהיטיה, כתב והלחין את מלות השיר ששרה ארזי, שהיריבות בינה לבין חזה היתה מתוקשרת ועוררה הדים בימים שבהם בישראל לא היו רגילים לדברים כאלה.

השיר, שעיבד והפיק יעקב למאי, הוא חלק מהפרויקט "קול הנשמה - שרים עפרה חזה". בשנה האחרונה יצאו ממנו כמה שירים, חידושים לשירים שהקליטה או חידשה חזה. עד כה שום שיר מהפרויקט המבורך לא הרשים. למרבה הצער, גם השיר ששרה כעת ארזי לא.

ייאמר לזכותה שהוא הרבה יותר טוב מהשיר המזעזע "אם הוא ילך". את השיר ההוא הוציאה לפני כמה חודשים, לקראת שבוע הגאווה, וביקשה לגנוז כעבור ימים ספורים "משום שהוא עלול לעודד התאבדויות" בלי להודות שכנראה עשתה זאת גם מפני שהוא כמעט לא הושמע.

אלבומה האחרון של ארזי, "בושם על עורי", יצא ב-2009 וכלל את שיר הנושא היפה שכתבה רחל שפירא והלחין יהודה פוליקר. מאז היא הופיעה בהצלחה בסיבוב ההופעות עם הגבעטרון. השיר החדש, "געגוע של מדינה", היה יכול להתאים למופע ההוא משום שהוא פונה אל נוסטלגיה וקיטש, מחבר בין שתי מלים שאמורות מיד להקפיץ את הרגש - געגוע ומדינה. זה לא משכנע בעיקר בגלל העיבוד וההפקה. הם אינם סוחבים בעלייה.

ארזי כבר שרה שירים בעלי גוון של פופ ים תיכוני, בין השאר באלבומה השאפתני ביותר, "דמיון מזרחי", שיצא ב-1989 והושקעו בו סכומי עתק. זה אלבום שהקדים את זמנו - באותם ימים לא היה כמעט זמר ממוצא אשכנזי, לבטח לא כוכב בקנה מידה ארצי כמו ארזי, שהעז להקליט מוזיקה של כוכבי זמר ממדינות ערביות - אבל סבל לא מעט מיומרנות ובומבסטיות, לכן מעט נשכח.

השיר החדש צפוי מדי: הוא נפתח לאט ובבית השני מתחיל להמריא. הוא כמעט סוחף, עם המלים המתכוונות לעשות זאת, "בקסם, ברוח, בכאב, באמונה", אבל משהו בו נותר בכל זאת מונוטוני. הוא לא מצליח לצבוט את הלב. בקושי ללטף את הצוואר. 

אילנית - "המחשבה על המים": 

גם אילנית הוציאה שיר חדש. רחל שפירא, שכתבה כמה מהלהיטים הגדולים שלה, בהם "שיר של יום חולין" (לחן: יאיר רוזנבלום) ו"שיר על נחלים" (לחן: הנרי ברטר), כתבה גם את השיר החדש. תומר הדדי הלחין. כמו ארזי, גם אילנית לא הוציאה אלבום כבר עשור. האחרון שלה, "ישראלית", יצא ב-2008.

מי שהיתה, כמו ירדנה ארזי, כוכבת גדולה, זמרת השנה במצעדי פזמונים, וייצגה כמוה את ישראל באירוויזיון, יודעת כבר מזמן שימי הזוהר שלה רחוקים ולא ישובו. למרות זאת, כמו ארזי היא ממשיכה להופיע ושתיהן הצליחו לשמור על הקול היפה ועל ההופעה הבימתית המשכנעת.

משמח שהן עדיין מקליטות שירים חדשים, גם אם ברור להן שברדיו - חוץ אולי מרשת ג' - העורכים המוזיקליים כבר מזמן אינם מחכים בכליון עיניים למוצא פיהן. חבל שגם אילנית, כמו ארזי, לא פנתה גם הפעם אל הפקה ראויה ומכבדת יותר, שתוציא ממנה את הטוב ביותר. כמו פעם, בשנות ה-60, ה-70 וה-80. 

"המחשבה על המים" היא בלדה שבה נתקעו השקופיות של השירה בציבור. המלים, כמו תמיד אצל רחל שפירא, יפות ומנחמות. הן מעוררות מחשבה, אבל זו אינה מתממשת בביצוע. יותר מדי כלי נגינה שמתאמצים ליצור דרמה, כמו בגרסה מחודשת של שיר עם אירי, בלי להבין שלפעמים די בשתיקה, או בנגינה בעוצמה חלשה יותר, בפכפוך חרישי. ולא שאין רגעים מוצלחים בשיר. אחד מהם הוא זה שבסופו, כשאילנית שרה שוב את המשפט הפותח, הנושא גם את שמו של השיר, ומוסיפה "הו-הו-הו" כהד וכציפייה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#