החסד המדהים של אריתה פרנקלין, עכשיו בסרט - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החסד המדהים של אריתה פרנקלין, עכשיו בסרט

דוקו חדש, המלווה את הקלטות אלבומה של פרנקלין "Amazing Grace", יצא לאור יותר מארבעה עשורים אחרי שהחלה העבודה עליו

תגובות
אריתה פרנקלין, 1973
Anonymous/אי־פי

עוד לפני שאריתה פרנקלין הוציאה את אלבום ההופעה שלה "Amazing Grace" ב-1972, החליטו באולפני "האחים וורנר" להפיק סרט תיעודי עליה. הבמאי והשחקן סידני פולאק החל לעבוד עליו. זה לא נראה מסובך אז, לצלם את ההקלטות של האלבום, מול קהל חובב גוספל, בכנסייה בלוס אנג'לס. למרות זאת ההפקה נתקלה במכשולים רבים והסרט לא יצא לפועל.

הטריילר של הסרט

השבוע, לראשונה, הוא הוקרן סוף סוף. זה היה בפסטיבל Doc NYC בניו יורק. אך שתי הדמויות המרכזיות בו, מלפניו ומאחוריו, לא היו בהקרנה החגיגית. פולאק מת ב-2008 וגם פרנקלין, שמתה באוגוסט האחרון, החמיצה את ההזדמנות.

האלבום "Amazing Grace" היה כפול: 85 דקות אורכו. לחובבי הז'אנר זה כמובן לא הפריע. הוא נמכר במיליוני עותקים וזכה גם בגראמי. לצד שירי עם היו בו גרסאות שלה לשירים עכשוויים יותר. אחד מהם הוא "Wholy Holy". שנה בלבד לפני כן הוציא אותו מרווין גיי באלבומו המופתי "What's Going On". הוא כתב את השיר עם רנלדו בנסון ואל קליבלנד.

כמו גיי, גם פרנקלין החלה לשיר בכנסייה בהיותה ילדה. כמוהו, היא גדלה תחת צל גדול של אב דומיננטי מדי שהיה בעל תפקיד חשוב בכנסייה. הדת היתה חלק חשוב בחייהם של גיי ופרנקלין, אבל המוזיקה היתה הזדמנות בשבילם להשתחרר מכבליה ומכבלי הוריהם. הם ביקשו כך למרוד בהם גם בלי להתנתק לחלוטין את השורשים שעליהם גדלו. במקרה של מרווין גיי זה לא ממש הצליח. הוא נורה למוות בידי אביו, שנשא את אותו השם, בעת ויכוח ב-1984.

השיר "Wholy Holy" יכול להתפרש כתפילה מודרנית, קריאה להתאחד יחד, כדי להיות חזקים יותר. גיי קורא בו לאל, אבל גם לבני האדם. אנחנו צריכים להאמין זה בזה, הוא שר, וגם באל. אם נכריז על אהבה, תגיע הגאולה. הקול המרהיב שלו מרעיד את התקרה, יוצא מן החלונות הסגורים, אל הרחובות הסמוכים. זו הקדושה במלואה והיא מסחררת גם את אלה שאינם מאמינים באל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#