זה היה אחד הסרטים הטובים של השנה. וכך גם הפסקול שלו - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה היה אחד הסרטים הטובים של השנה. וכך גם הפסקול שלו

"שחור על לבן" של ספייק לי זכה לשבחים רבים ומוצדקים. כדאי להקשיב גם למוזיקה המצוינת שמלווה אותו. בין השירים תוכלו למצוא גם הפתעה נדירה

תגובות
לורה הארייר וג'ון דייוויד וושינגטון ב"שחור על לבן"
David Lee / FOCUS FEATURES LLC /

סרטו של ספייק לי, "שחור על לבן", שיצא השנה לבתי הקולונוע זכה לשבחים רבים. הסרט, שנקרא במקור BlacKkKlansman, מבוסס על סיפור אמיתי של שוטר שחור, רון סטולוורת, שהסתנן לקו קלוקס קלאן בקולורדו בשנות ה-70.

בפסטיבל קאן זכה הסרט בפרס חבר השופטים. המבקרים התפעלו ממנו והוא גם משך קהל רב. הוא הכניס כ-90 מיליון דולר ברחבי העולם, סכום מכובד ביחס ל-15 מיליון דולר שהושקעו בו. זהו הסרט המצליח ביותר של לי מאז "האיש שבפנים" מ-2006. אז כיכב בו דנזל וושינגטון. בסרט החדש השחקן הראשי הוא בנו, ג'ון דייוויד וושינגטון.

דנזל וושינגטון שיחק בכמה מסרטיו של לי, בהם "מלקולם אקס". לי, שמועמד לגלובוס הזהב על הבימוי של "שחור על לבן" וכפי הנראה גם יהיה מועמד לאוסקר עליו, נוטה לשמור אמונים לאנשים שעמם עבד. כך גם עם המלחין ונגן החצוצרה טרנס בלנצ'רד, שעובד בסרטיו מאז "קדחת הג'ונגל" מ-1991 וגם כתב את הפסקול המצוין של "שחור על לבן".

למוזיקה יש חלק בלתי נפרד בסרטיו של לי - בין אם במרכזם עומד מוזיקאי, למשל בסרט "בלוז" ("Mo' Better Blues") מ-1990 ובין אם זו עיר שתושביה חוששים מרוצח סדרתי ("הקיץ של סאם" מ-1999). הצלילים מייצגים את הכוח, את זקיפות הראש של השחורים בארה"ב, את המחאה שלא בהכרח הושמעה בהפגנות ובמצעדים, את המתח המבעבע גם כשבחוץ, ברחוב, הכל נראה שקט ורגוע.

ב"שחור על לבן" ביקש לי, בין השאר באמצעות האזכור של הסרטים האמריקאיים המכוננים "הולדתה של אומה" ו"חלף עם הרוח", להראות ששום דבר לא באמת השתנה בארה"ב. המתיחות הגזעית שהיתה בשנות ה-70 גדולה לא פחות, ואולי אף יותר, כיום, בימיו של הנשיא טראמפ, כשתנועות ימין קיצוני שוב זורעות פחד ומתיזות שנאה.

כשיצא הסרט התמקדו אתרי הקולנוע והמוזיקה בקטע נדיר שמופיע בו: חידוש שלא הושמע קודם לכן של פרינס לשיר "Mary Don't You Weep", ששורשיו החלו לצמוח עוד בתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב. לי ביים את הקליפ של Money Don't Matter 2 Night של פרינס מ-1991 והשניים שיתפו פעולה בסרטו של לי "נערה מס' 6" מ-1996.

עם זאת פסקול הסרט גדוש ומוצלח גם ללא קשר לשיר הזה. שאר השירים הוקלטו בשנות ה-70 ומביעים היטב את רוח התקופה. ביניהם למשל "Too Late to Turn Back Now" שהוציאה להקת "Cornelius Brothers & Sister Rose" ב-1972. הסול המשכר הזה מקבל משמעות כפולה בסרט, כשהוא מושמע בזמן שסטולוורת ופטריס דומאס (בגילומה של לורה הארייר) רוקדים יחד במועדון. הוא סוכן סמוי, היא פעילה חברתית שאינה יודעת על מעשיו. הם מתאהבים זה בזו, בלי להתקרב עד הסוף. הם יודעים שמאוחר מדי להפנות את הגב לכך, כפי שאי אפשר לסגת מהפעילות שכל אחד מהם עושה, בתקווה לעתיד טוב יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#