זה היה אחד הסרטים הטובים של השנה. וכך גם הפסקול שלו

"שחור על לבן" של ספייק לי זכה לשבחים רבים ומוצדקים. כדאי להקשיב גם למוזיקה המצוינת שמלווה אותו. בין השירים תוכלו למצוא גם הפתעה נדירה

איתמר זהר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לורה הארייר וג'ון דייוויד וושינגטון ב"שחור על לבן"
לורה הארייר וג'ון דייוויד וושינגטון ב"שחור על לבן". הכוח בידיים שלהםקרדיט: David Lee / FOCUS FEATURES LLC /
איתמר זהר

סרטו של ספייק לי, "שחור על לבן", שיצא השנה לבתי הקולונוע זכה לשבחים רבים. הסרט, שנקרא במקור BlacKkKlansman, מבוסס על סיפור אמיתי של שוטר שחור, רון סטולוורת, שהסתנן לקו קלוקס קלאן בקולורדו בשנות ה-70.

בפסטיבל קאן זכה הסרט בפרס חבר השופטים. המבקרים התפעלו ממנו והוא גם משך קהל רב. הוא הכניס כ-90 מיליון דולר ברחבי העולם, סכום מכובד ביחס ל-15 מיליון דולר שהושקעו בו. זהו הסרט המצליח ביותר של לי מאז "האיש שבפנים" מ-2006. אז כיכב בו דנזל וושינגטון. בסרט החדש השחקן הראשי הוא בנו, ג'ון דייוויד וושינגטון.

דנזל וושינגטון שיחק בכמה מסרטיו של לי, בהם "מלקולם אקס". לי, שמועמד לגלובוס הזהב על הבימוי של "שחור על לבן" וכפי הנראה גם יהיה מועמד לאוסקר עליו, נוטה לשמור אמונים לאנשים שעמם עבד. כך גם עם המלחין ונגן החצוצרה טרנס בלנצ'רד, שעובד בסרטיו מאז "קדחת הג'ונגל" מ-1991 וגם כתב את הפסקול המצוין של "שחור על לבן".

למוזיקה יש חלק בלתי נפרד בסרטיו של לי - בין אם במרכזם עומד מוזיקאי, למשל בסרט "בלוז" ("Mo' Better Blues") מ-1990 ובין אם זו עיר שתושביה חוששים מרוצח סדרתי ("הקיץ של סאם" מ-1999). הצלילים מייצגים את הכוח, את זקיפות הראש של השחורים בארה"ב, את המחאה שלא בהכרח הושמעה בהפגנות ובמצעדים, את המתח המבעבע גם כשבחוץ, ברחוב, הכל נראה שקט ורגוע.

ב"שחור על לבן" ביקש לי, בין השאר באמצעות האזכור של הסרטים האמריקאיים המכוננים "הולדתה של אומה" ו"חלף עם הרוח", להראות ששום דבר לא באמת השתנה בארה"ב. המתיחות הגזעית שהיתה בשנות ה-70 גדולה לא פחות, ואולי אף יותר, כיום, בימיו של הנשיא טראמפ, כשתנועות ימין קיצוני שוב זורעות פחד ומתיזות שנאה.

כשיצא הסרט התמקדו אתרי הקולנוע והמוזיקה בקטע נדיר שמופיע בו: חידוש שלא הושמע קודם לכן של פרינס לשיר "Mary Don't You Weep", ששורשיו החלו לצמוח עוד בתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב. לי ביים את הקליפ של Money Don't Matter 2 Night של פרינס מ-1991 והשניים שיתפו פעולה בסרטו של לי "נערה מס' 6" מ-1996.

עם זאת פסקול הסרט גדוש ומוצלח גם ללא קשר לשיר הזה. שאר השירים הוקלטו בשנות ה-70 ומביעים היטב את רוח התקופה. ביניהם למשל "Too Late to Turn Back Now" שהוציאה להקת "Cornelius Brothers & Sister Rose" ב-1972. הסול המשכר הזה מקבל משמעות כפולה בסרט, כשהוא מושמע בזמן שסטולוורת ופטריס דומאס (בגילומה של לורה הארייר) רוקדים יחד במועדון. הוא סוכן סמוי, היא פעילה חברתית שאינה יודעת על מעשיו. הם מתאהבים זה בזו, בלי להתקרב עד הסוף. הם יודעים שמאוחר מדי להפנות את הגב לכך, כפי שאי אפשר לסגת מהפעילות שכל אחד מהם עושה, בתקווה לעתיד טוב יותר.

איתמר זהר | חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
https://www.haaretz.co.il/blogs/itamarzohar

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ