סיפורו העצוב של עוד זמר פולק שלא מצא את מקומו בעולם - חדר ניתוח - הבלוג של איתמר זהר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורו העצוב של עוד זמר פולק שלא מצא את מקומו בעולם

לסרט "הג'נטלמן והאקדח" בכיכובו של רוברט רדפורד יש פסקול מצוין, הכולל גם שיר יפה במיוחד של ג'קסון ס' פרנק

תגובות
ג'קסון סי פרנק על עטיפת אלבומו היחיד
atravesdelrio

רוברט רדפורד משחק נהדר בסרט "הג'נטלמן והאקדח" (The Old Man & the Gun) שביים דייוויד לאורי. הסרט יצא בספטמבר האחרון בארה"ב וירד מהר מאוד מהמסכים שם. רדפורד אפילו לא קיבל מועמדות לאוסקר על הסרט, האחרון שלו לדבריו. עוד הוכחה לכך שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע היא מגוחכת ושמרנית בבחירות שלה. השחקנים, הסרטים והבמאים הטובים כמעט תמיד נעלמים מעיניה בכל הנוגע למועמדויות לפרס.

רוברט רדפורד בסרט "הג'נטלמן והאקדח"
Eric Zachanowich/אי־פי

ל"הג'נטלמן והאקדח" יש פסקול מצוין. כתב אותו דניאל הארט שהלחין בין השאר גם את הפסקול המוצלח של סרטו הקודם של לאורי, "סיפור רפאים". גם זה היה סרט שלא הוערך כראוי ומעטים מדי צפו בו. הם לא יודעים מה הם הפסידו.

פרט למוזיקה שהלחין הארט ל"הג'נטלמן והאקדח" כולל הפסקול גם את השיר של ג'קסון ס' פרנק, "Blues Run The Game". הוא מהדהד אחרי הצפייה בו, למשך זמן רב. בגלל הקול, המלים, חוסר האונים, מסע תקוע בדרך לשום מקום. סיימון וגרפונקל חידשו את השיר. אחריהם הקליטו אותו רבים, למשל ניק דרייק.

ג'קסון ס' פרנק, שנולד ב-1943 במדינת ניו יורק, התבסס בשיר על סיפור חייו. הוא נדד לא מעט, חסר שקט ומרגוע. בין השאר הגיע לאנגליה. בכל מקום שבו עגן התברר לו, במוקדם או במאוחר, שהבלוז הוא אותו הדבר. העצב לא נהפך לשמחה. להיפך, הוא רק העמיק, עד ששקע במצולות, גורר אל קרקעית הים גם את גופו ורוחו של הזמר.

הגרסה של סיימון וגרפונקל

טראומת ילדות ליוותה את חייו הקצרים. בהיותו בן 11 נכווה גופו בעת שריפה בבית ספר שבה נספו רבים. הצלקות לא נותרו רק על העור. גם פיצוי כספי נכבד שקיבל כעבור כעשור, לא הקל עליו. ב-1965 הצליח להוציא אלבום. פול סיימון הפיק אותו. הוא לא עזר לו להפוך למפורסם. האלבום נחל כישלון מסחרי.

פרנק נגרר לגורל שהכירו זמרי וזמרות פולק רבים לפניו ואחריו: הם נידונו להיות מעין סוד, נחלתם הבלעדית של חובבי מוזיקה אדוקים, או זמרים בעצמם, שהקליטו להם גרסאות כיסוי. בזכות אותן גרסאות כיסוי קיבלו אותם זמרי פולק הזדמנות לחשיפה מחודשת, אבל בשביל רובם זה כבר היה מאוחר מדי. פרנק מת ב-1999, בהיותו בן 56, אחרי שנים ארוכות של כאב נפשי קשה מנשוא. המוזיקה שהותיר אחריו היתה הדבר היחיד שניסה להקל על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#