איזה מין חיים יכולים להיות לשני גברים יחד, לפי ג'יימס בולדווין

"החדר של ג'ובאני", ספרו של היוצר האפרו-אמריקאי על אהבה בלתי אפשרית בין גברים, רואה אור בעברית 63 שנים אחרי שיצא. הטראגיות היא זו שנותנת לו את כוחו הרב

איתמר זהר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'יימס בולדווין
ג'יימס בולדוויןקרדיט: Matthew Siegfried
איתמר זהר

תחושת זרות מלווה את "החדר של ג'ובאני", ספרו פורץ הדרך של ג'יימס בולדווין, מתחילתו ועד סופו ונשארת, ביתר שאת, גם זמן רב אחרי קריאתו. 

הספר, שראה אור ב-1956, מופיע רק כעת בעברית (הוצאת כתר). מאוחר מדי? אף פעם לא בשביל יצירה ספרותית. אבל לא ברור מה גרם לתרגום להתמהמה 63 שנה. גם אם נושאו נחשב לשנוי במחלוקת בתקופתו - אהבה בין שני גברים זרים בעיר שמחבקת אותם אבל לא נותנת להם מנוח - הרי שעברו כל כך הרבה שנים והומואים כבר אינם חיים בשולי החברה.

"החדר של ג'ובאני" עורר מחלוקת כשיצא משום שנחשב לנועז בעיני רבים, אף שלא היה בוטה מבחינה מינית כמו למשל ספריו של ז'אן ז'נה. , שחמק לצרפת מארה"ב מולדתו, היה מהגר (כמו גיבורו, דיוויד) וכפי הנראה שהספר התבסס גם על חוויותיו שלו בפריז. דיוויד ברח לעיר האורות ממשפחתו, בעיקר מאביו, ומנסה ליצור לעצמו חיים חדשים, מוגנים וטובים יותר. כלפי חוץ הכל נראה טוב - יש לו בת זוג, הם חושבים על נישואים. כלפי פנים - הכל מתערפל, כשהוא מתאהב בבחור איטלקי (ג'ובאני) חסר יציבות. 

זו אהבה בשר ודם בין שני גברים שייחלו רוך והבנה בעולם מחוספס ודוקר. אלא שמלכתחילה אין לה סיכוי ועתיד. לא משנה כמה כסף דיוויד יבקש מאביו, שום דבר לא יצליח לשמש חומת הגנה לו ולאהובו. הזרות שלהם בעיר שאינה שלהם אמורה לתת להם תחושת חופש, אבל הוא זמני וקצר, אף פעם אין בו די.

עטיפת הספר
עטיפת הספרצילום: הוצאת כתר

"אני זוכר שהחיים בחדר ההוא נראו כאילו הם מתרחשים מתחת לפני הים", מספר דיוויד לעצמו ולקוראים. "הזמן זרם באדישות מעלינו; לימים ולשעות לא היתה שום משמעות. בהתחלה היו בחיינו המשותפים שמחה והתפעמות, שנולדו מחדש מדי יום". אלא שהוא עצמו כנראה אינו מאמין בכוחה של האהבה הזאת, בנצחיותה, באפשרות שהחיים המשותפים יימשכו, גם מחוץ לחדר, לעיני כל, בבית משלהם, המשותף.

דיוויד משכנע את עצמו בכך שעליו להינשא לארוסתו, הלה, ולהשאיר את אהובו האמיתי מאחור כזיכרון חולף, קישוט שהיה תלוי על המקרר עד שנפל. "איזה מין חיים יכולים להיות לשני גברים יחד?", הוא שואל את ג'ובאני באחת השיחות האחרונות ביניהם, כשכבר החליט לנתק את הקשר אף על פי שברור לו כי לעולם לא באמת יצליח לשכוח את מי ששימש לו משענת בין ארבעה קירות.

ג'יימס בולדווין לצד מרלון ברנדו, הארי בלפונטה וצ'רלסטון הסטון
ג'יימס בולדווין לצד מרלון ברנדו, הארי בלפונטה וצ'רלסטון הסטוןצילום: AP

לו היה נכתב כיום, ייתכן כי הספר לא היה נושא עמו נופך טראגי. במיוחד בסופו. עד כמה שזה מוזר להגיד את הדברים האלה, דווקא הטראגיות הזאת היא שנותנת לו את כוחו הרב. לו בולדווין היה מספר לקוראיו כי הגיבורים שיצר חיים עד היום באושר ועושר, ספק אם היו מאמינים לכך. לא עכשיו. עדיין לא. אולי לעולם לא.

איתמר זהר | |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ