שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כשההצגה הזאת הועלתה לראשונה היא היתה פורצת דרך

"The Boys in the Band", המתארת מסיבת יום הולדת עצובה של הומואים, זכתה השבוע בפרס הטוני להפקה המחודשת הטובה ביותר. כשהועלתה ב-1968 היא נחשבה לחריגה בתחומה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משתתפי ההפקה החדשה בברודוויי
משתתפי ההפקה החדשה בברודווייקרדיט: The Boys in the Band on Broadway

גם מי שלא ראה או שמע על ההצגה "The Boys in the Band", שזכתה השבוע בפרס הטוני להפקה המחודשת הטובה ביותר, לא יוכל לחמוק ממנה. עיבוד קולנועי של ריאן מרפי יעלה בשנה הקרובה לנטפליקס בהשתתפותם של כוכבי ההפקה הנוכחית בברודוויי - ג'ים פרסונס וזכארי קווינטו.

כש"The Boys in the Band" עלתה לראשונה באוף ברודוויי ב-1968, היא נחשבה פורצת דרך. המחזה שכתב מארט קראולי תיאר את תחושותיהם של הומואים בתקופה שבה היו מוקצים בעיני רוב הציבור. רק מעטים רצו לדעת מה הם מרגישים או לראות אותם על הבמה. "המחזה מספר על מסיבת יום הולדת של הומואים אבל הוא בעצם על תיעוב עצמי", נכתב אז ב"ניו יורק טיימס". המסיבה אכן יצאה מכלל שליטה. במקום לשמוח, המשתתפים זה בזה עלבונות.

המחזאי מארט קראולי עם פרס הטוני, לצד משתתפי ההצגה, השבוע
המחזאי מארט קראולי עם פרס הטוני, לצד משתתפי ההצגה, השבועצילום: Charles Sykes/אי־פי

ההצגה הצליחה עד כדי כך שכעבור זמן קצר, ב-1970, הופק לפיה סרט קולנוע. ביים אותו ויליאם פרידקין והוא קיבל בישראל את השם "הנערים בחבורה". כן, זה אותו פרידקין שזכה באוסקר ב-1971 על "הקשר הצרפתי" ואחראי גם ל"מגרש השדים". ב-1980 יצא סרטו "שוטטות" על שוטר המנסה לתפוס רוצח סדרתי של גייז. הגרסה החדשה ל-"The Boys in the Band" עלתה לפני שנה לציון 50 שנה לעליית ההפקה המקורית בברודוויי. מרפי הוא בין מפיקיה. גם בישראל הועלתה ההצגה, בתרגומה של תרצה אתר, במספר גרסאות בבית צבי ובתיאטרון בימות.

"האווירה מזכירה את 'מי רצח את וירג'יניה וולף, אבל קשוחה יותר", כתב המבקר קלייב בארנס ב"ניו יורק טיימס" ב-1969. למרות השבחים שחלק לה, גם אחרי צפייה שנייה, "הטון ההיסטרי והמוגזם של הרחמים העצמיים" צרם לו. המבקר הבריטי סיים את ביקורתו בקביעה שזהו "המחזה האמריקאי הטוב ביותר של השנים האחרונות", אך הוסיף הסתייגות: "אני מקווה שקראולי טועה ושההומואים אינם כה אומללים כפי שהוא מתאר אותם".

רוב ההומואים בארה"ב ובמדינות המערב אינם אומללים. מאז שנות השישים חל שיפור עצום ביחס אליהם. עם זאת, כשההצגה עלתה לראשונה היא לפתה רבים מהם בשנאה עצמית משום שמיום לידתם חיו בתחושה שאינם רצויים ושהנטייה המינית שלהם היא סטייה. "The Boys in the Band" מיטיב להציג את הקונפליקט הזה. גם כשההומואים היו עם אנשים כמוהם, במסיבת יום הולדת, לא היתה להם באמת סיבה לחגוג.

איתמר זהר |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ