רינגו סטאר חשב שהלהיט הענק הזה הוא שיר מטופש

"Tie A Yellow Ribbon Round The Old Oak Tree" מבוסס על סיפור אמיתי או על אגדה אורבנית. הדעות חלוקות. להקת "Tony Orlando and Dawn" כיכבה איתו ב-1973

איתמר זהר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
להקת "Tony Orlando and Dawn"
להקת "Tony Orlando and Dawn"קרדיט: AT32010P
איתמר זהר

מה נשאר משיר שהיה להיט ענק בתחילת שנות השבעים? ברדיו הישראלי, השמרני והמיושן ממילא, אולי ישדרו אותו בשעות הבוקר והצהריים של שבת, וזהו. אז הנה הזדמנות לשוב אל "Tie A Yellow Ribbon Round The Old Oak Tree" ששרה להקת "Tony Orlando and Dawn". הוא יצא ב-1973 וגרם לאנשים רבים לרקוד ולנסות לשיר את מלותיו, לפחות את הפזמון.

ללהקתו של טוני אורלנדו כבר היו להיטים לפני השיר בעל השם הארוך הזה, שכתבו לארי בראון וארווין ליוויין (למשל "Knock Three Times" מ-1971), אבל הוא ביסס ללא ספק את מעמדה. בנוסף, הוא השפיע על שירים אחרים כמו "Save Your Kisses for Me" שזיכה את להקת "Brotherhood of Man" באירוויזיון ב-1976. הדמיון לא נגמר רק בשפם של זמרי שתי הלהקות. יש גם קו מקשר בין המקצב והרוח המוזיקלית שלהם.

רינגו סטאר היה יכול להיות הראשון שישיר את השיר הזה. כותביו הציעו אותו למנהליו אך אלה דחו אותו בבוז. הם חשבו שהוא מטופש, חששו שהוא יפגע בקריירה של מתופף הביטלס שלו, יביך אותו ולא פחות מכך את מעריציו. למה? בגלל שהמלים התבססו על טור בצהובון "ניו יורק פוסט". האם אלה מלים אמיתיות או אגדה אורבנית? הדעות חלוקות עד עצם היום הזה. פיט האמיל, שכתב את הטור, תיאר בו את סיפורם של שישה נערים שנסעו באוטובוס ופגשו אדם שהשתחרר לדבריו זה עתה מהכלא אחרי ארבע שנים.

זו היתה נסיעה ארוכה, מניו יורק לפורט לודרדייל, ולאיש היה הרבה זמן לדבר. הוא סיפר לנערים שכתב לאשתו שהיא אינה צריכה להמתין לו עד שישוחרר. לא אכפת לו אם יהיה לה בן זוג אחר. במכתב האחרון ששלח לה, כך סיפר, הוא הציע הצעה: אם היא רוצה להמשיך לחיות עמו שתשאיר סימן - מטפחת צהובה סביב עץ האלון הגדול בכניסה לעיירה. כך, לכשישוב, יידע אם היא מעוניינת להמשיך את חייה עמו. אם לא, דרכיהם ייפרדו לתמיד. אורלנדו, ששר לצד חברותיו להרכב, תלמה הופקינס וג'ויס וינסנט וילסון, מגולל את השיר כמספר סיפורים המתגלגל בעצמו בדרכים. ויש גם מפוחית.

איתמר זהר | |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ