שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לסולן הזה היה את אחד הקולות המיוחדים של שנות השמונים

בחזרה אל רולנד גיפט, להקתו Fine Young Cannibals והשיר Funny How Love Is שהביא את יכולתו הווקאלית אל שיאים חדשים של יופי

איתמר זהר
רולנד גיפט ולהקת Fine Young Cannibals
איתמר זהר

כשהשיר הזה דורג במצעדי הפזמונים בישראל קראו לו ברדיו ובעיתוני הנוער "מוזרות דרכי האהבה". את הלהקה ששרה אותו כינו אז "קניבלים צעירים ונאים". כן, זה היה בתקופה שבה בכלי התקשורת תירגמו כל דבר לאנגלית, גם אם זה נשמע מאולץ וארכאי.

רולנד גיפט היה סולן Fine Young Cannibals. היה לו את הקולות היפים והמיוחדים בפופ של שנות השמונים, והיתה לו תחרות. שני אלבומים בלבד הוציאה הלהקה האנגלית הזו. הראשון, שנקרא על שמה, יצא ב-1985 שנה אחרי שהוקמה בברמינגהאם. השני, The Raw & the Cooked נשלח אל חנויות התקליטים ב-1989. כעבור שלוש שנים הלהקה התפרקה.

בין השניים, האלבום הראשון הוא העצוב יותר. שיר הבכורה Johnny Come Home, שהוא ביצוע מחודש ל-Suspicious Minds ששר מארק ג'יימס והתפרסם בביצוע של אלביס פרסלי, וגם Blue נמכרו היטב כסינגלים. גם Funny How Love Is היה שם. גיפט התברך במתנה אמיתית: קול שיש בו צבעים וגוונים רבים, עצב ועגמומיות, ובשיר הזה הוא הביא אותו לשיאים חדשים של יופי.

הסגנון של הלהקה, בעיקר באלבום הראשון, הביא אל הפופ את הבלוז והג'ז. זה נעשה בעדינות וברכות, באופן שלא יקשה על הקהל, וגם יצליח. החצוצרה המייבבת שפתחה את השיר הכתיבה את הקצב. גם אחרי שהגיטרה הנבוכה פינתה מקומה לתופים רועמים יותר זה לא נשמע אופטימי יותר. כל מקום שאליו הלך הזכיר לו אותה. כל חפץ ובגד שהותירה בביתו הכביד על הכאב הגדול ממילא. אל תשלחי מכתבים, דרש ממנה, אני לא רוצה לדעת מה את מרגישה.

גיפט ניסה להישמע שמח יותר, גם כשלא חייך, אולי כדי להתנער מהתדמית שבזכותה נהפך לפופולרי כל כך. זה קרה בעיקר באלבום השני עם שירים כמו She Drives Me Crazy וגם Good Thing וגם I'm Not the Man I Used to Be ובחידוש לשיר של "הבאזקוקס" Ever Fallen in Love. האלבום הזה זכה בפרס הבריטס והיה מועמד לגראמי. למרות הצלחתו, Fine Young Cannibals לא המשיכה להקליט וגם קריירת הסולו של גיפט לא האריכה ימים. אלבום אחד, שנקרא על שמו, יצא ב-2002.

איתמר זהר |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ