כשאליסון מויה הלכה הכי רחוק שאפשר מפאנק

35 שנה בדיוק עברו מאז יצא אלבום הסולו הראשון של אליסון מויה. הזדמנות מצוינת לשוב אליו

איתמר זהר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אליסון מויה בהופעה בישראל ב-2010
אליסון מויה בהופעה בישראל ב-2010קרדיט: דניאל צ'צ'יק
איתמר זהר

לאלבום הסולו הראשון שלה בסוף 1984 קראה אליסון מויה "Alf". אלף היה הכינוי שלה בימיה הראשונים כמוזיקאית, כשהפאנק היה הסגנון המועדף עליה. אבל אלבומה הראשון לבד, בלי להקה ברקע, פנה בכלל למוזיקת נשמה. המוזיקה הזאת התאימה יותר לקול העצום שלה, נתנה לו אפשרות להתרחב.

מויה לא חיכתה יותר מדי זמן מאז פירוק הצמד "יאזו", שלה ושל וינס קלארק, ועד שהחליטה להקליט לבדה. "יאזו" היה הרכב נהדר שפעל מעט מדי זמן (1981 ל-1983) אבל הוציא כמה שירים חשובים באותו עשור, כמו Don't Go ו-Nobody's Diary.

באלבום "Alf" היו להיטים, אף על פי שרובם לא נחרתו בזיכרון הקהל ששמע אותם בזמן האמת. אולי משום שבניגוד לשירי הסינת-פופ של יאזו, רוב השירים של מויה מאותו אלבום סולו לא כוונו מלכתחילה אל מועדוני הריקודים. כך לא נגזרו עליהם חיי נצח. ברגע שהרדיו הפסיק לשדר אותם, פרט לתחנות ייעודיות של שירי שנות השמונים, הם הלכו והתפוגגו כמעט לבלי שוב. אוי כמה שזה לא הגיע להם.

אחד השירים המוצלחים ביותר באלבום הזה, שהפיקו טוני סוויין וסטיב ג'ולי, הוא Invisible. הוא חריג משום שכתב אותו למונט דוזייר, אמריקאי שהיה חלק מצוות הכותבים המצליח משנות השישים - הולנד-דוזייר-הולנד - שעזר ליצור את הסאונד הנפלא של חברת מוטאון. מויה היא בריטית ולבנה, כביכול הכי רחוק שאפשר מהמוזיקאים והמוזיקאיות שהיו חתומים במוטאון בימי השיא שלה, אבל זה בכלל לא משנה. החיבור בינה לבין דוזייר יצר שיר פופ רב עוצמה שחיבר בין שני צדי האוקיינוס, בין שני סגנונות מוזיקליים שונים.

מויה, ילידת 1961, ממשיכה להופיע ולהקליט. בין השאר הופיעה גם בישראל. ב-2017 יצא אלבומה האחרון עד כה, Other. היא אכן אחרת. קול כזה לא שומעים כל יום. 

איתמר זהר | |חדר ניתוח

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ