הסרט המקורי הכי מצליח בארה"ב ב-2019 הוא המפסיד הגדול של האוסקר

כמו בסרטו הראשון "תברח", מתייחס ג'ורדן פיל ב"אנחנו" לגזענות המושרשת בחברה האמריקאית. ההתעלמות של בוחרי האקדמיה מסרט שהכניס בארה"ב לבדה 175 מיליון דולר מוכיחה כי הוא צודק

איתמר זהר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הסרט "אנחנו". לא מועמד לאף פרס
הסרט "אנחנו". לא מועמד לאף פרסקרדיט: Claudette Barius / Universal Pic
איתמר זהר

רשימת המועמדים לפרסי האוסקר שפורסמה השבוע הותירה כצפוי הרבה במאים, שחקנים ויוצרי קולנוע אחרים מאוכזבים. רבים מהם טענו שהאוסקר כה לבן - טענה שחזרה על עצמה בשנים האחרונות. השחקנית סינתיה אריבו, כוכבת "הארייט: הדרך לחופש", היא המועמדת השחורה היחידה השנה בקטגוריות המרכזיות.

מהרשימה נעדר במפתיע סרטו של ג'ורדן פיל, "אנחנו", שמתייחס כמו סרטו הקודם, "תברח", לגזענות המושרשת בחברה האמריקאית. "אנחנו", שיצא במארס, זכה לביקורות מצוינות בארה"ב וגם הקהל אהב אותו. על פי האתר Box Office Mojo, הוא הכניס 175 מיליון דולר בארה"ב בלבד - הסרט המקורי הכי מצליח בה ב-2019.

חלק ניכר מהסרטים שמופקים בהוליווד מבוססים על ספרים, או שהם סרטי המשך לכאלה שכבר הופקו, או שהם סרטי גיבורי על. "אנחנו" הוא אחד הסרטים המקוריים היחידים בארה"ב ב-2019 שהכניסו יותר מ-100 מיליון דולר. בעורפו נושף "היו זמנים בהוליווד" של קוונטין טרנטינו, שגרף בארה"ב 141 מיליון דולר. ההבדל הוא ש"היו זמנים בהוליווד" מועמד לעשרה פרסי אוסקר ו"אנחנו" לא מועמד ולו לפרס אחד - לא לבימוי של פיל, לא למשחק של לופיטה ניונגו ולא לפסקול של מייקל אייבלס. "היו זמנים בהוליווד" זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב והוא מועמד בולט גם לאוסקר. "אנחנו" עורר דיון נרחב עם צאתו ונשכח מאז.

אפשר היה כביכול לנמק את היעדרותו של "אנחנו" מרשימת המועמדים לאוסקר בכך שיצא בתחילת 2019. סרטים כמו "האירי", "סיפור נישואים" ו-"1917" יצאו לקראת סוף השנה, בתזמון מכוון של מפיציהם לקראת עונת הפרסים. אלא ש"היו זמנים בהוליווד" יצא כבר ביולי ולמרות זאת הגיע לקו הגמר.

יתרה מכך, סרט הביכורים של פיל, "תברח", שהופק בפחות מחמישה מיליון דולר, יצא בינואר 2017 ולמרות זאת היה מועמד שנה אחר כך לארבעה פרסי אוסקר בקטגוריות בולטות כמו הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הוא זכה לבסוף בפרס אחד - התסריט המקורי הטוב ביותר. פיל, בן לאם לבנה ולאב שחור, הוא האדם הלא לבן הראשון שזכה באוסקר בקטגוריה הזאת. הוא גם האדם הלא לבן הראשון שסרט הביכורים שלו היה מועמד לאוסקר בקטגוריות הבימוי, התסריט והסרט.

כמו ב"תברח", גם ב"אנחנו" (שמו באנגלית הוא US, משחק מלים על ראשי התיבות של ארה"ב ועל השבריריות המדומה בהגדרה של המלה "אנחנו") נעזר פיל בז'אנר האימה כדי להבליט את התחושה המלווה רבים מהשחורים בארה"ב. הם חשים מאוימים וחסרי ביטחון, כמעט זרים במדינה שלהם. ההתעלמות מהם ומאנשים אחרים שאינם לבנים בטקס האוסקר השנה מוכיחה כי התחושות שלהם מוצדקות. יש עדיין פער ענק בין דיבורים יפים על מגוון אתני ושוויון לבין המימוש.

איתמר זהר | |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
https://www.haaretz.co.il/blogs/itamarzohar

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ