תעמולה גרמנית למען סינתפופ תעשייתי

לא בדיוק מיינסטרים, לא בדיוק מוזיקה אלטרנטיבית - A Secret Wish שיצא ב-1985 היה אלבום הבכורה של "פרופגנדה" והוא עמוס במסרים עד שהמוח כמעט נשרט

איתמר זהר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
להקת "פרופגנדה"
להקת "פרופגנדה"קרדיט: zttrecords
איתמר זהר

עברו 35 שנה מאז יצא אלבום הבכורה של להקת הפופ הגרמנית "פרופגנדה". קראו לו A Secret Wish. המשאלה הלא סודית היתה שיקשיבו לשיריו. זה קרה, באופן חלקי. שלושה סינגלים יצאו ממנו - הראשון בהם היה Dr. Mabuse, השני Duel, השלישי P-Machinery.

P-Machinery היה גם בעל הצליל הלהיטי מבין השלושה וכנראה גם המצליח ביותר של הלהקה. אפילו בישראל השמיעו אותו לא מעט ברדיו. "פרופגנדה" התפרקה ב-1990, שמונה שנים אחרי הקמתה, לא לפני שחוותה משברים ועזיבות של חבריה. היא חזרה שוב לפעול ב-2005 אבל לא הוציאה מאז אלבומים חדשים.

כשחושבים על פופ גרמני קופצים לראש מיד "קראפטוורק", שהיתה חלוצית בהכנסת המוזיקה האלקטרונית למיינסטרים, וגם זמרות כמו סנדרה שהתעופפה עם רוח היורופופ בשנות השמונים. "פרופגנדה" היתה איפשהו באמצע. לא בדיוק מיינסטרים, לא בדיוק מוזיקה אלטרנטיבית. אף על פי שהוחתמה בחברת התקליטים הבריטית ZTT Records של המפיק טרבור הורן ושרה באנגלית, בהחלט היה לה גם סאונד תעשייתי של הפופ הגרמני באותה תקופה. אפשר היה לדמיין אותה שרה פס קול עכשווי לסרט של פריץ לאנג, רוקדת בצד ליד כל השחור והלבן, מכניסה את הצבע והשיק, מסחררת את האווירה.

להקות וזמרים רבים בשנות השמונים הכניסו לשיריהם השפעות מיצירות קולנועיות וספרותיות. את השיר שפותח את האלבום הראשון של "פרופגנדה" כתב בכלל המשורר האמריקאי אדגר אלן פו. A Secret Wish היה Dream Within a Dream. Sorry for Laughing, שיר אחר באלבום, היה גרסה מחודשת לשיר של להקת Josef K, שנקראה על שם גיבור הספר "המשפט" מאת פרנץ קפקא.

P-Machinery, כמתבקש משמו, מתייחס למכונות. יש להן כוח, יש בהן עוצמה, אבל הן גם מניעות את התעמולה. בין מה שנראה כתקווה לבין מה שנראה כחלום שיממש אותה, נשרט המוח מרוב מסרים. מה נכון ומה לא? תלוי את מי שואלים, למי מקשיבים.

איתמר זהר | |חדר ניתוח

נולדתי בקיבוץ המעפיל ב-1971. עובד בעיתון "הארץ" מאז 1995. ספר פרוזה שלי, "ימים של חורף", ראה אור בהוצאת כנרת ב-2002. כותב שירה, מצלם באינסטגרם, שוחה כל בוקר ואוהב מאוד מוזיקה, קולנוע וספרות.

לפוסטים ישנים יותר:
https://www.haaretz.co.il/blogs/itamarzohar

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ