למה ב"קשת" לא מתנערים ממטרידנים? - ללא נחת - הבלוג של איתי זיו - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה ב"קשת" לא מתנערים ממטרידנים?

אלכס גלעדי לא מפוטר ואייל גולן מקבל תוכנית חדשה. מפעולותיה של הזכיינית בפרשות האחרונות עולה אמירה ברורה ועקבית, פעם אחר פעם: הטרדות מיניות הן עניין מצער, אבל לא שולחים בגינו אנשים הביתה

תגובות
בניין קשת ברמת החייל
טל ניסים

אלכס גלעדי, אייל גולן, יורם זק – הטרדות מיניות הנקשרות בשמה של הזכיינית קשת הפכו לעניין שבשגרה כמעט. כלב נשך אדם. איתי שטרן, באתר זה, ושרון שפורר, ב"מקום הכי חם בגיהינום", חיברו היטב את הנקודות, והתמונה שמתקבלת נראית כמו מחלה ארגונית, אם לא ריקבון של ממש. שני הכותבים גם סיימו את טוריהם בהשוואה המתבקשת למקבילה האמריקאית – בעיטתם לאלף עזאזל של קווין ספייסי, הארווי ויינשטיין או ביל אוריילי, מיד עם היוודע דבר ההאשמות נגדם. אבל שאלה אחת לא נשאלה נכון לעכשיו: מדוע קשת עושה מה שעושה?

מדוע הזכיינית בחרה בצורה מודעת וצלולה שלא לפטר את אלכס גלעדי בצירוף התנערות חריפה, אחרי שאושרת קוטלר התוודתה על ההצעה המגונה שקיבלה ממנו, לכאורה תוך ניצול יחסי מרות; או לחילופין, מדוע החליטה להציב את אייל גולן בחזית תוכנית חדשה, חרף המגע שקיים עם קטינה בנוכחות אביו - החלטה בעייתית בהרבה בעיניי, שאפשר לומר שעברה בשקט יחסי. בתוכנית "מועדון תרבות" ב"כאן" אפילו הוקדש לקאמבק של גולן דיון שלם שלא הזכיר במלה את ההיבטים הבעייתיים של המהלך, אלא יוחד לפן הרכילותי שבעצם חבירתו לנמסיס שלו כביכול, אביב גפן.

מטבע הדברים, על כל אחד מהמקרים הללו פועלות נסיבות ספציפיות, מקומיות. הוא קשור בפקעת של חוטים לעולם המעשה. למשל, כשיורם זק הושעה לפרק זמן מצחיק בעקבות הטרדתו המינית את דנה רון, ומיד הוחזר לערוך את "האח הגדול" (ולגלם בו את דמותו של "האח הגדול" בקולו), עבור המשקיף מהצד, ההסבר האפשרי היחיד נראה אז כלקוח מתחום היכולות המקצועיות. האמירה השגורה סביב הברזייה הטיפוסית גרסה: "אף עורך אחר לא היה מצליח לעשות מה שהוא עושה".

האמת הפשוטה היא, שקווין ספייסי הוא שחקן לא פחות טוב מאשר שיורם זק הוא עורך טוב; וכמו כן, להראות את הדלת להארווי ווינשטיין, האיש החזק ביותר בהוליווד עד לא מכבר, זו פרצדורה לא פחות סבוכה מאשר לפטר את אלכס גלעדי.

הכל הרי עניין של בחירה, של סדר עדיפויות.

קשת יודעת דבר או שניים על סדר עדיפויות; זה הספציאליטה שלה. לכן חשוב להיות קשובים לאופן שבו מממשת את סדר העדיפויות שלה כגוף שידור, הלכה למעשה. ומפעולותיה בפרשות האחרונות עולה אמירה ברורה ועקבית, פעם אחר פעם: הטרדות מיניות הן עניין מצער, אבל לא שולחים בגינו אנשים הביתה. מכה קלה בכנף.

אייל גולן בבית משפט השלום ב-2014
תומר אפלבאום

למה קשת מנסחת את סדר העדיפויות שלה באופן הזה דווקא? שוב: אין כאן מקום לרומנטיזציה בנוסח "הם נאמנים לאנשים שלהם" (או בשמה הביקורתי יותר: "בויז קלאב"; אף אחד הרי לא מדבר כאן על נאמנות למוטרדות). התעשייה מלאה באנשים שראשם הותז בו-ברגע שמעסיקיהם החליטו שאין בהם יותר תועלת כלכלית. גם על ידי קשת. זו הרי הדרמה של השואוביז: הם כאוטיים מאחורי המסך, בניסיון למשמע את מה שמוקרן עליו.

קשת פועלת כפי שהיא פעולת בנושא ההטרדות, מאותה סיבה שבה היא פועלת בכל שדה אחר: משום שלראייתה זו ההחלטה הנכונה מבחינה מסחרית. לאור הבנתה את הקהל שלה, לא יהיה זה נכון מבחינתה לפטר באופן הפגנתי את אלכס גלעדי בצירוף הודעה נוקבת נגד הטרדות ומטרידנים, או להימנע מהעסקתו של אייל גולן. זה רע לעסקים.

ובאמת, כשאתה קורא את התגובות לסטטוס שעלה בעמוד הפייסבוק של ערוץ 10 ובו הווידוי של אושרת קוטלר, כמו גם אינספור זירות אחרות ברשתות החברתיות, אתה מבין שהניתוח הזה עשוי בוודאי להיות נכון. כמות הנאצות והשטנה כלפי קוטלר במקרה הזה – וכלפי מתלוננות בכלל, כל אימת שהן נוקבות בשם המטריד ברשתות החברתיות (להבדיל ממקרים בהן הן לא נוקבות בשמות) – היא הדבר הבולט ביותר בתגובות. בענק. זה אמנם לא מדגם מייצג מבחינה סטטיסטית, אבל הוא בהחלט חושף הלך רוח דומיננטי. העם הצביע נגד המתלוננות – זה עד כדי כך פשוט.

בכל האמור בהתנהלות של קשת, החטא כאן הוא כפול: זו לא רק הציניות שבעצם ההתמסרות להלך הרוח הספציפי הזה, רק משום שהוא החזק והקולני ביותר (ודוק: ממש לא בטוח שגם הנפוץ ביותר – וזו הבחנה חשובה); אלא גם ההתעלמות מהעובדה שבמעשיה, קשת היא גם מי שמסייעת בעיצובו. אפשר רק לנחש שהקולות הללו היו פחות בטוחים בעצמם, לו הזכיינית החזקה במדינה היתה יוצאת נגדם חוצץ. ואם לא היום, אז עוד שבועות וחודשים. כך הרי פועל העסק המבולגן הזה של שינוי נורמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#