בתיאטרון האבסורד של צה"ל הסוף תמיד ידוע מראש - האמת צועדת הלאה - הבלוג של ג'ון בראון - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתיאטרון האבסורד של צה"ל הסוף תמיד ידוע מראש

ב-2016 ירו חיילים מחטיבת כפיר בנער מחמוד ראפת בדראן ובחבריו כאשר נסעו בחזרה לביתם מבילוי על כביש 443. תוצאות החקירה אינן מפתיעות, אך תמיד מעניין לגלות כיצד חיילינו אף פעם לא אשמים - פעם אחר פעם הם רק "שוגים"

תגובות
מחמוד בדראן (מימין) וחבריו בעת הבילוי בפארק מים, זמן קצר לפני הריגתו
בצלם

ב-21 ביוני 2016 סמוך לשעה אחת בלילה ירו קצין מחטיבת כפיר ושניים מחייליו בראשו של הנער מחמוד ראפת בדראן, בן 15 מהכפר בית עור א-תחתא והרגו אותו. הירי התרחש בקטע כביש תת קרקעי שעובר מתחת לכביש 443, שבו נסעו בדראן וחבריו בחזרה לביתם מבילוי בפארק "לין לאנד" בכפר בית סירא, במכונית טרנזיט. ארבעת הנוסעים הנוספים ברכב נפצעו גם הם מהיריות. בבוקר שלמחרת דווח באתרי חדשות שונים כי "חוסל מחבל". אך עד מהרה התגלה שחיילי צה"ל הוציאו להורג נער חף מפשע שאיתרע מזלו לנסוע בכביש בו יידו אבנים קודם לכן.

בשבוע שעבר פורסם כי הקצין שפקד על הירי ומבצעי הפקודה לא יעמדו לדין מאחר ופשוט "שגו". אם בעת פרסום שירו של נתן אלתרמן "לעניין של מה בכך" הפרקליטות הצבאית עוד טרחה לצנזר אותו, הרי שהיום כבר אין צורך - העניין באמת הפך לדבר של מה בכך.

תוצאות החקירה אינן מפתיעות. אך גם יחסית לתיאטרון האבסורד של צה"ל בו סוף הההצגה תמיד ידוע מראש, מעניין לגלות כיצד חיילינו - שהרגו נער חף מפשע - אינם אשמים במעשה. מדובר בעלילה מופרכת למדי שמטרתה אחת, לצייר את האירוע כדבר סביר ביותר.

עם זאת, לא מדובר בדבר סביר. כאשר בחקירה פלילית קובעים כי אדם שגה ולא ייענש, הכוונה היא שאדם סביר עשוי לפעול בצורה דומה, ולשגות. אבל אדם סביר לא פותח באש לעבר מכונית כאשר אין בידיו ראיה לכך שנשקפת סכנה מהרכב. אדם סביר גם לא פותח באש לעבר מכונית שחשד כי נזרקו ממנה אבנים בעבר גם כאשר זו נמלטת, כאשר הוא מבין היטב כי מדובר בדבר שמנוגד לפקודות. אדם סביר גם לא יורה לכיוון הגלגלים ופוגע פעם אחר פעם בנוסעים שיושבים בתוך כלי הרכב.

כלי הרכב שנורה על ידי חיילי חטיבת כפיר בכביש 443
דובר צה"ל

לפי קביעות הפרקליטות הרי שמדובר במקרה מובהק של גרימת מוות ברשלנות, אבל "בשעה מאוחרת, בציר צדדי, נכון היה להסיק שמדובר באותם זורקי אבנים", קבעו שם. במשפט זה אין שמץ של היגיון, פרט לזה שקובע כי הדרך היחידה לאכוף את ההפרדה הגזעית בגדה המערבית היא רצח. בהינתן קו המחשבה הזה קביעת הפרקליטת הופכת להגיונית.

אבל הקצין והחיילים לא שגו כאשר ירו על המכונית אלא הוציאו להורג נער ופצעו את חבריו בכוונה מלאה. הם ירו לעבר המכונית ללא שום ראיה או בדירה, והסתמכו על כך שמדובר בכביש בו נוסעות רק מכוניות פלסטיניות. לכן גם לא טרחו לבצע בדיקה כזאת. לכן גם לא מדובר ברשלנות, שכן במקרים בהם מתנחלים זורקים אבנים וחיילי צה״ל לא יורים בהם מראים כי ירי לעבר נערים פלסטינים מבוצע בכוונה. לכל הפחות מדובר בהריגה אם לא ברצח, וארבעה ניסיונות נוספים. אבל מדובר בפלסטינים, עניין של מה בכך. החיילים שגו, לא נורא.ֿ אם במקרה כה מובהק צה"ל לא מצליח להביא את האשמים לדין, הרי שכל ההצגה הופכת למיותרת. 

השוגים המוסריים ביותר עולם

שגיאות הן דבר נפוץ בכוחות הביטחון הישראלי במקרים המועטים בהם הם מועמדים לדין. במקביל למקרה הזה, מתנהלים בבתי משפט בישראל שני מקרים בהם כוחות הביטחון הישראלי ״שגו״. שוטר מג״ב בן דרי ״שגה״, כאשר לא שם לב כי למחסניתו השתרבב כדור חי במקום חסר קליע. אבל דרי רצח שני נערים ופצע שלישי, ובין היריות השונות - גם אם שגה - היה יכול להבחין שמדובר בכדורים חיים.

קצין וחייל מגדוד שיריון ירו בעורפו של הנער סמיר עווד מטווח עשרה מטרים כאשר רדפו אחריו, וכך למעשה הוציאו אותו להורג. בבית המשפט ברמלה מתנהל נגדם משפט בעוון שימוש פזיז בנשק. אמרו שבמצ״ח כשלו לקבוע מי מבין שני החיילים הוא שביצע את הירי הקטלני - אז נקבע כי התרשלו. אז נכון שמשתמע מכך שמצ"ח לא טרחו להרים את תרמילי היורים ולא חיפשו את הקליעים, וגם לא עשו שחזור בזירה, וגם לא ניסו להציע לאחד להיות עד מדינה נגד השני, אבל כל אלה הן בסך הכל שגיאות. וכעת הדיון ברמלה מתמקד בכמה חודשי עבודות שירות יהיו צריכים החיילים לרצות.

חיילי כפיר שעמדו על גשר כביש 443 ידעו היטב שגם אם ״ישגו״ - לא ישאו בתוצאות. מי שביצע את התחקיר - תהליך בו החיילים מתאמים עדויות, קרי שיבוש חקירה - מח״ט בנימין דאז אל״ם ישראל שומר, הוציא בעצמו להורג בן 17 ונקבע ש"שגה" מקצועית פעם אחר פעם כאשר ירה בראשו של הנער במקום לכוון את הנשק לרגליו, מה שהיה אסור בכל מקרה מכיוון שהנער לא היווה סכנה.

חיילי כפיר ידעו גם שסמג"ד בחטיבה לא שגה כאשר הוציא להורג שני נערים בכפר עירק בורין ואז נתפס משקר ומחליף נשקו. הם ידעו שהוא לא הואשם בדבר חוץ מזיוף, שכבר קרה בכוונה, אבל אז הוא בסך הכל ננזף. למה זייף אם לא הרג את הנערים? זו כבר שגיאה של מצ״ח. ייתכן גם שידעו שיום לאחר מכן חייל כפיר יירה למוות בשני אנשים צעירים מעווארתא ב-29 קליעים לגופם, כדי לספר שמנע פיגוע קלשון. רק שלא היה קלשון, שגיאה. אז אמרו שהיה מזרק, אבל לא היה מזרק. הרבה שגיאות. כאשר חייליה החרדים של חטיבת כפיר הרגו אדם לוקה בשכלו בסילוואד ודווח על הרג מחבל, בכדור בגבו, גם אז שגו. 

כאשר יתברר כי אכן צלף צה״לי הוציא להורג אדם ללא רגליים בגדר בעזה, לצד עשרה הרוגים בחודש האחרון. וגם כאשר יתברר כי חיילי צה״ל שירו למוות בשבוע שעבר במוסאב תמימי בטענה שהבחינו בנשק שלא היה, יגידו ששגו, כפי ששגו כאשר חשבו שמהכיס הוציא חמאד אל-מסרי בן ה-15 נשק ואז ירו בראשו. הרבה שגיאות.

אלה נערים שנולדו פלסטינים, וזו הייתה שגיאתם, לכן הם ימשיכו למות והשוגים ימשיכו לנוע בחופשיות ולספר כמה הם "הכי מוסריים בעולם". מדובר בעניין של מה בכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות