פרסום ראשון: הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום נגד חיילי השיריון שהרגו נער בירייה בעורפו - האמת צועדת הלאה - הבלוג של ג'ון בראון - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרסום ראשון: הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום נגד חיילי השיריון שהרגו נער בירייה בעורפו

לפני חמש שנים שנים הנער סמיר עוואד בן ה-15 נורה ונהרג על ידי חיילים בעודו פצוע ולכוד בגדר תיל. התחקיר של הצבא התגלה כעמוס שקרים, וכי החיילים הרגו את הנער למרות שלא היווה סכנה. בניגוד למקובל, החיילים הועמדו לדין אך לאחר שההגנה טוענת לאכיפה בררנית נגדם, הפרקליטות תחזור בה מחר מכתב האישום

תגובות

בינואר 2013 הרגו חיילי צה"ל את הנער סמיר עוואד בכפר בודרוס שבגדה המערבית, כשירו עליו שמונה כדורים. עוואד נרדף ונורה פעם אחר פעם, עד שאחד הכדורים שנורה על ידי חיילי גדוד 71 של חטיבה 188 פגע בעורפו.

סמיר עווד בן ה-16

בינואר 2016 הוגש כתב אישום פעוט נגד שניים מתוך שלושת היורים בגין "מעשה פזיזות ורשלנות", בין היתר בשל מחדלי החוקרים שכלל לא חיפשו את הקליעים, ועל כן לא הצליחו לקבוע בוודאות מי מהשניים הוא היורה הקטלני. אף אחד מהנאשמים לא נאשם בהריגתו או בפציעתו של עוואד מהכדורים שפגעו ירי בירכו ובחזהו.

בדיון שנערך בבית המשפט השלום ברמלה במאי טענה ההגנה לאכיפה בררנית נגד החיילים, כיוון שחיילי צה"ל שביצעו דברים דומים אינם מואשמים. לחיזוק טענתם הציגו בקשת חופש מידע שמוכיחה את העניין בבירור. עוד ביקשו להביא לעדות את הפרקליט הצבאי הראשי כדי להתמודד עם הטענה, ולקבל לידם את פרטי המקרים האחרים.

עתה נראה כי קו ההגנה המאיים עשה את שלו ביחד עם עדויות מפקדי החיילים שגיבו את המעשים, ומחר (שלישי) הפרקליטות תודיע על חזרתה מכתב האישום נגד השניים. ככל הנראה יטענו בפרקליטות כי טעו בהגשת כתב האישום, ושעתה הם סוברים כי הירי בנער בוצע בהתאם לפקודות - בדיוק ההפך ממה שנטען לאורך הדיונים. כך שגם אם בוצעו "טעויות מקצועיות" בירי - הרי שהוא חוקי.

צה"ל: חסינות בהרג פלסטינים

שני הסניגורים, עו"ד שלמה רכבי ועו"ד עידן פסח, שירתו בפרקליטות הצבאית, וניתן להניח שהם מכירים היטב את מערכת אכיפת החוק בצה"ל. כדי לבסס את הטענה לאכיפה בררנית בדיון במאי, הגישה ההגנה בקשת חופש מידע שממנה עולה כי מתוך 114 חקירות מצ"ח במקרי הרג פלסטינים, כולם לא חמושים, הגישה המדינה כתבי אישום רק בשלושה מקרים: בפרשות אלאור אזריה ובן דרי, ובמקרה נוסף שבו חייל הרג פלסטיני שנכנס לשטח ישראל דרך פרצה בגדר. בשני המקרים הראשונים מעשה ההרג תועד ופורסם. במקרה האחרון, מפקד החייל העיד נגדו וטען שאסר עליו לירות.

טענת האכיפה הבררנית התבססה על 110 המקרים האחרים, שחלק ניכר מהם מעלה שאלות קשות יותר ממקרה זה שבו חיילים ירו לעבר נער שנמלט מהם ולא היווה סכנה. ההגנה מבקשת לצורך ביסוס טענתה להעלות לדוכן העדים את הפרקליט הצבאי הראשי בכדי שיסביר מדוע הורגי פלסטינים זוכים לחסינות ושיבאר את שיקול דעתו בעניין. לצורך כך ביקשו לקבל את חומרי החקירות וחוות הדעת של הפרקליטות הצבאית.

בן דרי
אמיל סלמן
אלאור אזריה
מוטי מילרוד

ההגנה ציינה את המקרה שבו אל"מ ישראל שומר הרג נער בירייה בראשו למרות שלא היווה סכנה. הפצ"ר סגר את התיק בטענה המתמיהה כי אלוף משנה שרדף אחרי הנער עשה טעות "מקצועית" כאשר ירה, לטענתו, שלוש פעמים לכיוון רגלי נער ופגע בראשו פעם אחר פעם. אל"מ שומר טען בחקירות כי ירה באוויר והרגיש סכנת חיים בשל דבר מה שהנער הנמלט החזיק כשהיה בגבו אליו. ניתוח תיק מצ"ח אותו פרסמנו, ואינו מצוי בידי ההגנה, מעלה כי סביר להניח שהקצין משקר בטענותיו, ומכאן שלא היתה הצדקה להרג.

בהגנה העלו עוד את הריגתו של הנער בן ה-14 יוסף א-שוואמרה שנורה כשהוא בשטח חקלאי בבעלות משפחתו למרות שלא היווה סכנה לחיילים שהיו במארב; את מותה של לובנא חנש שנורתה כשיצאה מהמכללה בה למדה בכפר אל-ערוב כאשר קצין וחייל צה"ל ירדו מרכבם בכביש 60 וירו לטענתם לכיוון קבוצת נערים אשר אחד מהם השליך בקבוק תבערה. הירי בוצע בבירור בניגוד לנהלים, ולמרות התוצאה לא הוגש כתב אישום.

מעשה ההרג

לפי כתב האישום, בליל ה-15 בינואר 2013 בשעה 3:30, מיקם הגדוד מארב בכפר בודרוס סמוך לגדר ההפרדה שנערים נהגו להשליך לעברה אבנים. הגדר, שהוקמה על שטחי הכפר, מורכבת מתלתלית (תיל קוצני מלופף), גדר ראשונה, שביל עפר, וגדר נוספת (רגישה למגע) בצד המערבי. המארב הורכב משלושה זוגות חיילים, כאשר הראשון בהם נמצא סמוך לפרצה שהיתה מוכרת לצבא. כאן נמצא החייל ב', בגדר הראשונה בצד ה"פלסטיני". שני הצמדים האחרים התייצבו על שביל.

פינויו של סמיר עווד לבית החולים ב-15.1.2013
עבד א-נאסר מוראר / בצלם

לאחר יותר משש שעות מארב, בשעה 10:06, התקרבו כמה נערים לגדר. עוואד חצה את הפרצה המוכרת. לאחר שחצה, הצמד ששכב ליד הפרצה נחשף וחסם את דרכו של הנער חזרה. עוואד החל לברוח חזרה לכפר בנקודה צפונית מעט, אז חייל ב' ירה שלוש פעמים באוויר.

מכיוון שהפרצה היתה חסומה, עוואד נאלץ לקפוץ מעל לגדר הראשונה, נפל והסתבך בתלתלית. בשלב זה נחשף הכוח כולו והחיילים החלו במרדף. לפי כתב האישום, כאשר עוואד הסתבך בגדר, חייל ב' ירה פעמיים לכיוונו דרך כוונת ממרחק מטרים ספורים. עוואד הצליח להשתחרר מהתלתלית וברח כשהוא פצוע מהירי לעברו.

כתב האישום ממשיך ומפרט שבשלב זה הקצין ירה שלוש פעמים, ירייה אחת לצדו של הנער הנמלט בשטח הפלסטיני, ושתי יריות לעבר רגליו. בד בבד, ב' ירה חמישה כדורים. הפעם, לפי כתב האישום, לא דרך כוונות. אחד מהכדורים פגע בגבו של סמיר עוואד ואחר בעורפו.

קברו של סמיר עוואד לאחר הלווייתו בבודרוס, ב-2013
אלכס ליבק

התחקירים הראשוניים של צה"ל לאחר המקרה התגלו כשקריים: הכוח שפעל במקום טען בתחילה שלא השתמש באש חיה, אלא הגיב באמצעים לפיזור הפגנות נגד מיידי אבנים. אך אבנים לא יודו שם כלל. לאחר שהתברר כי הנער מת מפצעיו, שונתה הגרסה ונאמר שבוצע ירי הרתעתי שאינו מכוון לבני אדם, ושהנער נפל ונחבל. כאשר עלה מהבדיקה הפתולוגית שהנער נורה, שונתה הגרסה פעם נוספת לטענה שהנער העמיד סכנה לחייהם של החיילים.

בעדותו, הקצין טען שהירי שביצע התרחש כולו כאשר עוואד עמד בין הגדרות - כלומר כזה שמותר לפי הנהלים - והוא רק מילא פקודות. עם זאת, הנאשם השני בתיק העיד כי הירייה שלו התרחשה לאחר שהנער כבר לא עמד בין הגדרות, וירייה זאת קדמה ליריות הקצין. אלא שהעניין בלתי אפשרי, ואפשר להתרשם מכך גם בסרטונים שהוצגו כראיה בתיק. אחד מהם צולם במצלמה תרמית כך שאפשר לזהות בו את רגעי היריות.

בנוסף, מקום נפילתו של הנער נמצא כבר בשטח הכפר, לטענת הקצין היורה "כפי שראה בסרטים", ייתכן שהנער נורה והמשיך בריצתו ורק אז מת. אלא שהירייה הקטלנית קובעת כי תרחיש כזה מה"סרטים" אינו סביר. בשאר עדותו ניסה הקצין גם לטעון לחוסר מקצועיות בהיותו קצין שיריון ולא חי"ר, אך עדיין מילא פקודות, רק טעה מקצועית. לכל אורך העדות הקצין התייחס לעוואד כ"מפגע גדר", למרות שלא עשה דבר. 

לפי כתב האישום, הירי לכיוונו של סמיר עוואד היה מנוגד לפקודות. למרות שמדובר בהריגה לא מוצדקת של נער, החליטו בפרקליטות מחוז מרכז לאחר כמעט שלוש שנים להגיש כתב אישום רק באשמת "מעשה פזיז ורשלני". בכתב האישום סיכמו: "במעשיהם האמורים עשו הנאשמים מעשה לגבי כלי ירייה שבחזקתם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם ולגרום לו חבלה".

מקום התקרית סמוך לגדר ההפרדה ליד הכפר בודרוס
נעמי בצר / בצלם

לטענת הפרקליטות, חקירת מצ"ח כשלה באבחנה מי משני החיילים הרודפים הוא היורה הקטלני, כי שניהם ירו אך לא ברור מי משניהם ירה בעורפו של עוואד והרג אותו. רשויות החקירה כשלו במציאת הקליעים, כך שלא ניתן להתאימם לכלי הנשק. לכן לא ניתן להאשים אף אחד מהם בירי הקטלני: שניהם ירו בנער הפצוע, אך לא ברור מי הרג אותו. על כן שניהם היו יכולים מזוכים בטענה כי החייל השני הוא זה שהרג.

כעת חוזרת בה הפרקליטות מכתב האישום, וזאת במידה רבה בגלל מחדל מוקדם זה, וקובעת שהירי היה חוקי, שהרי ברגע שלא הוכח שהיה קטלני, הטענה נתלית כולה בעובדה כי מותר היה לפתוח באש מכיוון שניתן היה לחשוב כי הנער היה בין הגדרות, והמפקדים העידו כי קיימת תלתית נוספת בין מקום נפילתו של הנער לבין כפרו.

זוהי דוגמה נוספת לטענת ההגנה על העובדה כי חיילי צה"ל שהורגים פלסטינים אינם נושאים בעונש. שוב חיילי צה"ל - לאחר שהמיתו נער בירייה בעורפו - חוזרים לחייהם כאילו מדובר היה בעניין של מה בכך, זאת מכיוון שפעלו על פי פקודות צה"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#