ארה"ב חשפה רבבות מסמכים על "מבצע קונדור" לרצח פעילי שמאל בארגנטינה

מסמכים מספקים הצצה מרתקת לפרטי הקנוניה שרקחה וושינגטון בתקופת "המלחמה המלוכלכת" עם משטרים באמריקה הלטינית ובעיקר עם שלטון הגנרלים בבואנוס איירס. ישראל מוזכרת שלוש פעמים

ג'ון בראון
ג'ון בראון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
fdfd
מנהיגי החונטה הצבאיתקרדיט: וויקיפדיה
ג'ון בראון
ג'ון בראון

רבבות מסמכים שנחשפו באחרונה על ידי הממשל האמריקאי נמסרו לארגנטינה במטרה לסייע לה להביא לדין אנשים שהיו מעורבים ברצח והעלמת כ-30 אלף בני אדם שנחשדו בפעילות שמאל בתקופה "המלחמה המלוכלכת" במדינה. בין אלה שנעלמו גם כ-2,000 יהודים. המסמכים שייכים ל-14 סוכנויות פדרליות שונות וכן ל-FBI וה-CIA והם שופכים אור על "מבצע קונדור", שהיה נדבך עיקרי בשיתוף הפעולה של ארה"ב עם משטרים צבאיים באמריקה הלטינית בשנים 1976-1983.

עיקרי מבצע קונדור ידועים זה שנים, אך המסמכים שפורסמו כעת מספקים הצצה מרתקת לפרטי הקנוניה שרקחה וושינגטון עם המשטרים בברזיל, פרגוואי, בוליביה, צ'ילה, אורוגוואי וארגנטינה, כששלוש האחרונות הן העיקריות. מטרת התוכנית היתה לחסל פעילים מרקסיסטיים ברחבי היבשת והמסמכים מפרטים את המודוס אופרנדי ואת מפגש האינטרסים בין הצדדים.

מהמסמכים עולה בין היתר כי סוכני קונדור קיבלו 3,500 על כל חיסול מחוץ לאחת המדינות המופיעות לעיל, ובכלל זה מדינות אירופיות. הם נהגו לקבל "רשימות חיסול" מחברי משלחות של אותן מדינות ונהגו לתאם ביניהם, ובהצבעה, מי יהיו הפעילים והפעילות שירצחו. חלק מהמסכמים עוסקים במערך התעמולה השקרי שהפעילו המדינות. כך למשל עסקה החונטה הצבאית של ארגנטינה בהנהגתו של רפאל וידאלה בבימוי סדרתי של קרבות רחוב בכדי לבסס פרסומים כאילו פעילי השמאל נהרגו בעת ביצוע מעשי טרור. במסגרת זו אף נורו שוטרים ארגנטינאים בכדי להוסיף למעשים נופך של אמינות.

gfgf
תוכנית קונדור

היבט מעניין אחר במסמכים נוגע להכנות ולמעשי הרצח שביצע צבא ארגנטינה הרבה לפני נפילתה של הנשיאה איזבלה פרון ב-24 במארס 1976. מסמך מ-26 באוקטובר 1975 מאשר כי הפעיל היהודי הבכיר מרקוס אוסטינסקי עונה על ידי כוחות הביטחון ונרצח. בניגוד לדיווחים בתקשורת באותם ימים, גופתו נחטפה בידי שירותי המודיעין ממסע הלוויה לעיר קורדובה ואז פוצצה והושלכה לנהר. שרידי גופתו של אוסטינסקי לא נמצאו מעולם וחודשיים אחרי שנעלם נחטפו ונרצחו גם שני בניו, בני 17 ו-15. זוגתו נחטפה גם היא אך שרדה את מחנה הריכוז בו נכלאה. שנים אחר כך העידה במשפטם של קצינים שחטפו מאות תינוקות מאמהות שילדו במחנות. המסמכים מגלים כי היה זה סעיף האישום היחיד שבו ניתן היה להעמידם לדין, בשל לאקונה בחוק החסינות לו זכו ב-1983.

בימוי מעשי הרצח כמקרי מוות בקטטות רחוב הפך לבלתי אפשרי כשכמות הנרצחים עלתה לאלפים מדי חודש. במסמכים מפורטים מיקומי מחנות הריכוז והמשמעות היא שגם ארה"ב ידעה על קיומם. עוד מפורטים אופן העלמת הגופות, בשריפה או בהשלכה ממטוסים לים אחרי סימום או בהכרה מלאה. מעשי הרצח גברו על אף שכבר ב-1977 חדלו ארגוני השמאל בארגנטינה (מונטונרוס ו-ERP) מלהיות כוח לוחם אפקטיבי. באחד המסמכים אף מפורטת הצעה של ERP להפוך לכוח פוליטי ולוותר על האלימות, אך זו נדחתה. עוד מתוארים מעשי עינויים שבוצעו במחנות בזמן קיומם של משחקי הגביע העולמי בכדורגל בארגנטינה ב-1978.

מבצע קונדור הפך ל"הצלחה" כה גדולה שבאפריל 1978 נקבע כי בספטמבר אותה שנה יגיעו לבואנוס איירס סוכני מודיעין מבריטניה וצרפת בכדי ללמוד את פרטי התוכנית והאימונים שעוברים הסוכנים ואנשי גדוד המודיעין המבצעי 601. אחד מחברי הגדוד, תאודורו אניבל גאוטו, מסתתר כיום בישראל תחת השם יוסף כרמל.

ישראל כספקית נשק
ישראל כספקית נשק
fd
מסמכי משרד החוץ

ממשלת אורוגוואי, שבניגוד לארגנטינה לא העמידה לדין את אנשי המשטר הצבאי מחוסר ראיון, כבר ביקשה מארגנטינה לקבל את המסמכים ותמצא בהם ראיות רבות למעשי רצח שנעשו באמצעות המודיעין הארגנטיני תוך שיתוף פעולה עם מונטווידאו. גם בוליביה תמצא במסמכים ראיות חותכות לכך שההפיכה הצבאית שבוצעה בה נעשתה בעזרת קצינים ארגנטינאים ששהו בה. ארה"ב ודאי לא תחקור את עצמה על המעורבות במעשים והסתרת המידע. המסמכים מתעדים את הקשר הקבוע בין קצינים ארגנטינאים לגופי המודיעין האמריקאים. שמותיהם של הראשונים נמחקו מהמסמכים.

ישראל מוזכרת במסמכים שלוש פעמים: מסמך אחד, מ-15 בפברואר 1977, מתלונן גנרל ארגנטינאי בפני בן שיחו האמריקאי על היחס הצבוע של ארה"ב לארצו. הוא מציין כי "מידיעה אינטימית" השיטות הישראליות לטיפול בטרוריסטים הערבים הן בדיוק אותן שיטות בהן הוא משתמש לטיפול בטרוריסטים שמאלנים, לכן לא ברור למה ארה"ב מחמשת את ישראל ולא ארגנטינה.

המסמך השני הוא מסמך פנימי של המודיעין האמריקאי ונוגע לצפייה האמריקאית שמי שתחליף אותה באימונים ובאספקת נשק קל לארגנטינה, היא ישראל. זאת, על רקע הטלת האמברגו האמריקאי על ארגנטינה ב-1977. במסמך השלישי מצוינת ישראל כיחידה שיכולה להביא לשחרור אסירים בעלי אזרחות ישראלית לעומת ממשלות אירופה וארה"ב שזכו להתעלמות החונטה בבקשות לשחרור אזרחיהן. ידוע כי ישראל השתמשה ביכולה זו במקרה של המו"ל והעיתונאי היהודי חקובו טימרמן. מסמכים של משרד החוץ העידו על כך שה"נעלמים" היהודים נתפשו בירושלים כ"בעיה פנימית" ארגנטינית וכי הרצח השיטתי של פעילי שמאל במדינה היה ידוע לישראל כבר ביוני 1976. משרד הביטחון מסרב בעקביות לפרסם מסמכים על קשריה של ישראל עם הדיקטטורה בארגנטינה, כך שקשה לכמת את היקף שיתוף הפעולה ואיכותו.

fdf
מסמכי משרד החוץ

בחודש שעבר פסק בית המשפט העליון של ארגנטינה כי לא ניתן לטעון עוד שחשיפת המסמכים תפגע ביחסי החוץ של המדינה, ללא הוכחה מפורטת כיצד יחסים אלה ייפגעו. בקרוב צפוי גם הוותיקאן לחשוף מסמכים הנוגעים לקשריו עם שלטון הגנרלים בארגנטינה. לאחר ארה"ב וארגנטינה הגיע הזמן שגם ישראל תפסיק להסתתר מאחורי טענות קלושות של פגיעה בביטחון המדינה ותחשוף אחת לתמיד מה עשתה ולא עשתה בתקופת המלחמה המלוכלכת. ביוני יתקיים דיון משפטי נוסף בבקשה לחשוף את המסמכים בעניין.

ג'ון בראון

ג'ון בראון | |האמת צועדת הלאה

נולדתי תחת המשטר הצבאי בבואנוס איירס, והיום אני כותב על המשטר הצבאי הישראלי. הראשון היה גרוע יותר, השני ארוך הרבה יותר. דור רביעי למהגרים. לפחות. 

"עיתונות זה כל מה שמישהו לא רוצה שתפרסם, כל השאר זה יחסי ציבור", אמר ג'ורג' אוורול ואני משתדל לזכור.  

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ