שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אתה זוכר שהרגת פלסטיני לוקה בשכלו לפני שבועיים? חצי קלאץ'"

שנה לקח לפרקליטות הצבאית להעביר לידי "יש דין" את תיק החקירה בפרשת הריגתו של איאד חאמד ב-2016. עדות היורה מלמדת שלוגיקה וכללי הסקנת מסקנות אינם תקפים במציאות של אפרטהייד

ג'ון בראון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפילבוקס אליו רץ הפלסטיני לטענת החיילים
זירת האירוע סמוך לסילוואדצילום: ABBAS MOMANI/אי־אף־פי
ג'ון בראון

"מודוס טולנס" הוא כלל בלוגיקה המאפשר להסיק שאם טענה א' גוררת את טענה ב' ואנחנו יודעים שב' לא מתקיימת - המשמעות היא שגם א' לא התקיימה. לכאורה מדובר באקסיומה טריוויאלית אלא שבמציאות האפרטהייד בגדה המערבית מסתבר שכללי ההיגיון נורו בגבם על ידי צה"ל ואינם תקפים עוד. מהעובדה שלא הוגש כתב אישום נגד חייל שהרג פלסטיני לוקה בשכלו שלא עשה דבר, כבר אי אפשר להסיק שהמקרה לא אירע. לכל היותר ניתן להסיק שהפלסטינים לא נחשבים לבני אדם במקומותינו.

ב-26 באוגוסט 2016 ירה חייל מגדוד "נצח יהודה" באיאד חאמד, בן 37, בכפר סילוואד. בתחילה דווח בתקשורת כאילו חאמד ירה לעבר חיילים ששהו במגדל תצפית (פילבוקס) ואז נורה. אלא שמהר מאד התברר כי התמונה הפוכה: חאמד, אב לשלושה, לא ירה וגם לא השליך בקבוק תבערה (כפי שנטען לאחר מכן). הוא נורה בגבו מבלי שהיווה כל סכנה. איש מחיילי נצח יהודה, כפי שדווח בבלוג זה, לא הועמד לדין והחקירה בעניין נסגרה.

חאמד
איאד חאמדצילום: ללא קרדיט

תחקיר "בצלם" העלה כי חאמד עשה את דרכו בשעת בוקר מסילוואד לכפר השכן יברוד. עד ראייה סיפר כי כשחאמד הגיע סמוך לפילבוקס, הוא ניסה לפתוח פתח בגדר תיל סמוכה כדי להמשיך. משכשל, החל לחזור לכיוון ביתו וכשהתקרב למרחק 10-15 מטר מהפילבוקס נורו מספר יריות באוויר מצד החיילים. חאמד החל לרוץ וכשהגיע סמוך לכניסה לכפר יצא חייל מבין השיחים וירה בגבו. הוא נהרג מהירי. נהג האמבולנס שפינה את גופתו לנתיחה ברמאללה סיפר כי על הגופה "לא נמצא דבר אשר היה עלול לסכן את החיילים". בהחלטה על סגירת התיק נאמר כי החייל היורה חשש לחייו מכיוון שבאותו שטח לא היו אמורים להימצא פלסטינים. לטענת צה״ל, הירי בגב נבע מכך שחאמד שינה את כיוון ריצתו.

ארגון "יש דין" הגיש לאחרונה לפרקליטות הצבאית ערר על ההחלטה לסגור את התיק. זאת, אחרי שתיק מצ"ח הגיע לידיו אחרי יותר משנה. קריאת התיק יוצאת דופן גם עבור מי שרגיל לתיאטרון האבסורד של צה"ל, כשהוא חוקר את עצמו לאחר הרג חפים מפשע וקובע שהכל בסדר. בתיק מובאים בין היתר ציטוטים מחקירתו של סמל ס', היורה, שבועיים אחרי האירוע. כשנשאל ס' אם הוא זוכר את המקרה, ענה: "חצי קלאץ'... הראש שלי לא היה רק באירוע הזה, אני גם סמל ויש לי מחלקה לתפעל".

ס' טען בחקירתו כי ראה את חאמד בורח בריצה מהפילבוקס ואז הסביר מדוע פתח בירי. "הייתי בטוח מעצם הריצה שלו שהוא פגע או שהוא בדרך לפגע או שהוא הניח משהו. עשיתי נוהל מעצר חשוד ארוך והוא לא עצר". לדבריו, הוא ניסה לירות ברגליים של חאמד אך "בגלל שהוא היה עייף ורץ בעלייה - הכדור פגע בגבו". יצוין כי טענה זו אינה רלוונטית שכן על פי נהלי הפתיחה באש, כשחשוד נמלט לשטח פלסטיני אין לירות לעברו אלא אם ביצע פשע מסוכן.

הטענה האבסורדית של ס' מבססת לכאורה את אשמתו. ללא שום ביסוס הוא "חשב" שהפלסטיני עשה דבר מה בגלל שרץ. במציאות הגיונית זה היה מספיק לפרקליטות הצבאית בכדי להגיש כתב אישום על הריגה. אבל כללי ההסק כאמור לא עובדים בתנאי האפרטהייד. משמעות סגירת התיק היא שמספיק שחייל יחשוב שאולי קרה משהו כדי לפתוח באש, לירות באדם בגבו ולהרוג.

חקירות מצ"ח מוכשלות בדרך כלל בטענה לאי איסוף ראיות בשטח או בקבלת עדויות שקריות של היורים. כך קרה למשל במקרה שבו נורה למוות הנער סמיר עוואד בכפר בודרוס ב-2013. אז ירו שני חיילים וכל אחד מהם טען שירה באוויר. עוואד נפגע בעורפו. לכאורה אין שום מחלוקת על העובדות או על הראיות. אז זהו, רק לכאורה.

ילדיו של איאד חאמד בביתו, השבוע
ילדיו של איאד חאמד בביתוצילום: אלכס ליבק

מדובר צה"ל נמסר: "ממצאי החקירה העלו כי כוח צה"ל זיהה אדם שרץ במהירות לכיוון עמדת צה"ל, בה היה חייל באותה העת, תוך שהוא חוצה את גדר התיל שהקיפה את העמדה. התנהגות זו עוררה חשד של החיילים. יצויין כי אזרחים אינם נכנסים למרחב העמדה. בתגובה בוצע נוהל מעצר חשוד שכלל קריאות בעברית ובערבית וירי אזהרה באוויר. החשוד לא נענה לקריאות ולירי, המשיך בריצתו במהירות וכשכמעט הגיע לשער העמדה, שינה לפתע את כיוון ריצתו. לנוכח תחושת הסכנה, ירה הכוח לעבר פלג גופו התחתון של החשוד. בדיעבד הסתבר כי הוא סבל מפיגור שכלי".

מ"יש דין" נמסר: "על הדק הרובה שהרג את איאד חאמד לחץ חייל. על ההדק של הרובה שפצע קשות את תיק החקירה ואת הסיכוי להעמיד לדין את היורה לחצה הפרקליטות הצבאית. בזלזול בוטה שאין ולא יכולה להיות לו הצדקה 'דגרה' הפרקליטות על התיק שנה לפני שהחליטה לסגור אותו ואחר כך שנה נוספת עד שהעבירה אלינו את חומרי החקירה לצורך הכנת ערר. מישהו ברצינות מעלה על דעתו שאם ההרוג היה יהודי אלה היו לוחות הזמנים? החייל היורה העיד כי לא זכר לפרטי פרטים את האירוע שבמהלכו הרג איש חף מפשע כי 'הראש שלו היה במקום אחר'. נאבק כדי שהדין ימוצה עם האחראים על מותו של חאמד".

ג'ון בראון
ג'ון בראון |האמת צועדת הלאה

נולדתי תחת המשטר הצבאי בבואנוס איירס, והיום אני כותב על המשטר הצבאי הישראלי. הראשון היה גרוע יותר, השני ארוך הרבה יותר. דור רביעי למהגרים. לפחות. 

"עיתונות זה כל מה שמישהו לא רוצה שתפרסם, כל השאר זה יחסי ציבור", אמר ג'ורג' אוורול ואני משתדל לזכור.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ