קמפיין #למה לא התלוננתי - גרסת נתניהו - האזרחית ק. - הבלוג של קרן הבר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קמפיין #למה לא התלוננתי - גרסת נתניהו

12 שנים במצטבר בנימין נתניהו ראש ממשלה ואיכשהו הוא תמיד קורבן: של התקשורת, השמאל, המשטרה, המפגינים, קמפיינים מתוזמרים. מתי מישהו ממצביעיו ישאל: קורבן של מה בדיוק?

תגובות
בנימין ויאיר נתניהו. הגולם קם על יוצרו
THOMAS COEX / אי־אף־פי

אני לא רואה את ההיסטוריה רושמת את בנימין נתניהו אלא כהערת שוליים. אם כבר היא אולי תרשום אותו כראש הממשלה שהוביל את ישראל לעבר אתנוקרטיה ופילוג. אבל את הצלחתו להפוך לקורבן תודעתי כדאי יהיה פעם לחקור, בשונה מחקירותיו שלו הידועות בנטייתן להתמסמס. בשורה תחתונה, מעולם לא היה ראש ממשלה בישראל שכיהן כל כך הרבה זמן, עשה כל כך מעט והתקרבן כל כך הרבה. אין דבר שראש הממשלה - מר "אני רוצה, אני משיג" - אוהב יותר מאשר להציג עצמו כנרדף.

ומי לא רודף את נתניהו? הרי נגדו ונגד משפחתו פועלים כל הזמן כוחות אופל. אם זו לא התקשורת, זו המשטרה. אם זו לא האופוזיציה, אלה המפגינים בכיכר. כולם מצוירים כאויב שכל מטרתו הוא ניגוחו האישי. אין רגע שנתניהו נטול נמסיס וככל שהנמסיס הזה עלום יותר - נניח אליטת השמאל הזדונית, אותה יד נעלמה המקושרת למפא"י המקפחת - כך הוא נופל בצורה מושלמת יותר למשבצות הנכונות.

כשפוליטיקה עובדת יותר על רגש מאשר על ידע, הטקטיקה של נתניהו פועלת כמו שעון שוויצרי. זו גם במידה רבה הטקטיקה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כפי שניתן היה לראות בפרשת השופט העליון ברט קבאנו וקמפיין #לא התלוננתי, כשהוא הצהיר שכל הגברים נמצאים על הכוונת. בפועל, אחוז המוטרדות מינית מתוך כלל אוכלוסיית הנשים בכל מקום גבוה משמעותית מאחוז הגברים המואשמים לשווא, כך שהצהרתו של טראמפ לא מתיישבת עם המציאות. היא כן מנגנת על הסנטימנט ועל זה הוא הולך.

וזה בדיוק העניין. המציאות כבר לא רלוונטית. לכן, לא רלוונטי שהמתבכיין הוא ראש ממשלה, אולי הפריבלג הכי גדול, בעצם תמחקו את זה - כמעט הכי גדול, שני רק לבנו. שנאמר: הגולם קם על יוצרו.

נתניהו בפגישה עם טראמפ בניו יורק, השבוע
AFP

לשאלה התמידית איך השכבות המוחלשות מתחברות אל נתניהו, הנה חלק מהתשובה: ראש הממשלה "החזק" שלנו כל הזמן משדר מצוקה. זו אמנם מצוקה שונה לחלוטין מהמצוקה היומיומית והקיומית של המוחלשים, אבל היא פורטת על אותם נימים. העיקרון המנחה פשוט: נתניהו ומשפחתו מציגים עצמם כנרדפים, כקורבנות. לכן אנשים שלא גומרים את החודש, לא רואים בעיה בעובדה שרק הוצאות המעון בקיסריה מגיעות ל-23 אלף שקל בחודש על חשבון הציבור.

וכך, ילדיהם של הזכאים לדיור ציבורי נאלצים לעזוב את הבית עם שחרורם מהצבא כדי לא לפגוע בזכאות של הוריהם, תומכים במימון בנו בן ה-27 של ראש הממשלה מתוקף היותו "סמוך על שולחנו". עצם השאלה "מי, לעזאזל, סמוך על שולחן הוריו בגיל 27?" נתפשת כפגיעה בראש הממשלה ורדיפה של משפחתו. זה הרי אבסורד - נתניהו אינו קורבן אלא נצלן.

נגד ראש הממשלה עומדת אפשרות שרירה וקיימת של כתב אישום לכאורה על עבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד. אך במקום לחזק את ידי החוקרים והעושים במלאכה ולראות בזה אות לדמוקרטיה הישראלית, הוא הופך את האמון הציבורי בגופים האלה, עליהם נסמך שלטון החוק, לאויבים, לצד הרע במשוואה. אי אפשר להפוך את זה - אם נתניהו קורבן, הוא קורבן של מעשיו שלו ושל שיקול דעת לא ראוי. העובדה שאינו לוקח אחריות על מעשיו צריכה להטריד כל אזרח.  

בימינו הכל שאלה של פרזנטציה. נתניהו הוא הפרזנטור של הקורבנות כי הצליח לשכנע יותר מדי אנשים שכל העולם חבר נגדו, שציבור הבוחרים שלו הוא מפלטו האחרון ולכן יש להתגייס סביבו ולתמוך – נעשה ונשמע, אף פעם לא נשאל שאלות. בין חברי הציבור הזה גם חבר הכנסת דוד אמסלם שתהה בשבוע שעבר בטוויטר: "בושה וחרפה שבמדינת ישראל מגישים כתב אישום נגד רעיית ראש ממשלה בגין זה שהזמינה ארוחות למעון, מה זה משנה כמה, ראש הממשלה רוצה לאכול שלושה סטייקים, את מי הוא צריך לשאול?"

בעצם השאלה בכלל היא לא "כמה ראש הממשלה אכל?" אלא "למה ראש הממשלה לא מממן את האוכל שלו בעצמו?". ככה, גבירותי ורבותי מציירים קורבן תודעתי. אלא שראש הממשלה אינו קורבן, הוא הבמאי של ההצגה הכי טובה בעיר והשחקנים האהובים עליו הם מריונטות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#