הצייטגייסט הישראלי - גזעני

בג"ץ יהפוך כנראה את ההחלטה לפסול את רע"ם-בל"ד ועופר כסיף ויבטל את מועמדות הכהניסטים. אך החלטות ועדת הבחירות המרכזית, ולא בג"ץ, הן אלה שמשקפות את דמותה של ישראל ב-2019

קרן הבר
קרן הבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן ארי ובן גביר בדיון בוועדת הבחירות, אתמול
בן ארי ובן גביר בדיון בוועדת הבחירות, אתמולצילום: אוליבייה פיטוסי
קרן הבר
קרן הבר

יש להניח שההחלטות השערורייתיות של ועדת הבחירות המרכזית אתמול (רביעי) לפסול את רע"ם-בל"ד ואת עופר כסיף מחד"ש ובמקביל לאשר את מועמדותם של מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר, לא יעברו את מבחן בג"ץ. זה יהיה כמובן ניצחון לדמוקרטיה, אלא שהוא יצוייר בידי מי שטוען שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית "מעולם לא היה טוב יותר" כהוכחה לכך שבג"ץ הוא "סניף של מרצ". כך או אחרת, החלטות הוועדה משקפות שני צדדים של אותו מטבע, אותה מציאות גזענית.

בואו לא ניתמם, הגזענות של בן גביר ובן ארי לא הרבה יותר קיצונית ממה שכבר יש היום, היא רק בוטה יותר ומתחדדת עם השנים. אותה גברת בשינוי אדרת ובמלים יותר מכובסות תופסת די הרבה מושבים בכנסת הנוכחית. "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" זה כבר מזמן מיינסטרים, רק שבן ארי מציע חד וחלק להרוג אותם ואילו בנימין נתניהו מבוגר ומתוחכם מדי בשביל כל פוזת "הסכין בין השיניים" הזו. מאחורי שניהם גם יחד ניצב אביגדור ליברמן עם שלט שעליו כתוב "נאמנות או חרם".

שתי הקואליציות האחרונות של נתניהו לא רק הפכו את השוויון והדו-קיום ללא רלוונטיים בעיני מרבית הציבור היהודי, הן הצליחו להחזיר את הערבים אזרחי ישראל הרבה שנים אחורה לשלב בו היהודים קובעים מי ייצגם. לא עוד שמירת זכויות מיעוט או זכויות הגדרה עצמית, זה כל כך פאסה, אלא חובה לנאמנות לאומית שאינה ישראלית, רק יהודית. הצייטגייסט הישראלי גזעני וחוסר העניין הציבורי מכשיר אותו ואת המוכנות לדחיקת ערבי ישראל, שלא לדבר על הפלסטינים, לשוליים ומעבר. והרי היה זה מרטין לותר קינג שחידד נקודה זו כשאמר: "מי שמוכן לקבל את הרוע לא פחות מעורב בחדירתו מזה שמסייע לו לחדור. זה שמוכן לקבל את הרוע מבלי למחות למעשה משתף עמו פעולה".

ח"כ ביטן ויו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בדיון אתמול
ח"כ ביטן ויו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בדיון אתמולצילום: אוליבייה פיטוסי

השאלה אינה אם עמדות רע"ם-בל"ד או התבטאויותיו של כסיף מקובלות, אלא אם מותר לבטא אותן. התשובה היא "כן!". הן עומדות לבחירה כמו עמדות והתבטאויות הפוכות, לא מהוות סכנה והשתקתן רק מעידה עד כמה אנחנו מאמינים שהדמוקרטיה שלנו שבירה. אם כבר, אז קבלת הגזענות של בן גביר ובן ארי היא הסכנה שמפוררת את הדמוקרטיה מבפנים. מנגנון דמוקרטי בריא היה מקיא את עמדותיהם מתוכו ומחייב את הכנסת לסטנדרטים שוויוניים.

החלטת ועדת הבחירות המרכזית היא יותר מכל פוליטית. אחת לאחת היא מציירת את הנקודות לדמותה של החברה הישראלית, כפי שעיצב אותה נתניהו בעשר שנות שלטונו. ישראל של היום מוכנה להשתיק את הקול הערבי ולהעצים את הקול הגזעני כי אובדן התקווה לשלום, שוויון ודו-קיום מקובל על הציבור. "תהליכים" הם דברים שמתרחשים אך השתיקה יפה להם. והשתיקה לנוכח הפגיעה במהות הישראלית, כפי שהשתקפה פעם בעיני מנהיגיה, רק מוכיחה שהרוע כבר כאן.

קרן הבר

קרן הבר | |האזרחית ק.

כותבת.

מרחיקה מההמון.

מטילה ספק.

כמאמר גאוס pauca sed matura, מעט (או שלא - תוספת שלי שתתברר כחיונית) אך בשל - לשיקולכם.

יועצת פוליטית בעבר, בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב. אדם, בתזוג, אמא ואזרחית (הסדר איננו חשוב).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ