שגעון הגדלות של נתניהו - בעיה לכולנו

ראש ממשלה שאינו מוכן לפנות את כיסאו ושם את עצמו לפני הכל - אינו מנהיג טוב. לעובדה שהוא מקריב הכל בשם שלומו - אין שום משמעות עבורו. זה מצב שצריך להדאיג גם את נאמניו הכי גדולים

קרן הבר
קרן הבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו, אתמול. "עסוק בניסיון לשכנע את אזרחי ישראל שבלעדיו אין כלום, אין יורש, אין מדינה"
נתניהו, אתמול. "עסוק בניסיון לשכנע את אזרחי ישראל שבלעדיו אין כלום, אין יורש, אין מדינה"קרדיט: אוהד צויגנברג
קרן הבר
קרן הבר

במשפט שלמה המפורסם מסופר על ילד ששתי נשים טוענות שהוא שלהן, ושלמה פוסק לחתוך אותו ולתת את החצאים לכל אחת מהן. האם האמיתית - מוותרת, השנייה - מקבלת את הדין. למה המשל הזה רלוונטי? בנימין נתניהו נוהג בדיוק כמו האשה השנייה, "גם לי וגם לך לא יהיה - חיתכו!" הסאגה שמובילה אותנו ככל הנראה למערכת בחירות שלישית נמשכת לא משום שאי אפשר להקים ממשלה, אלא משום שנתניהו אינו מוכן שיהיה לישראל שום ראש ממשלה זולתו. הוא מוכן להקריב הכל, כולל את ביטחונה המדיני, הכלכלי והאזרחי, בעבור מושכות השלטון.

ג'ורג' וושינגטון, אחד האבות המייסדים של האומה האמריקאית ונשיאה הראשון, פרש ב-1797 בגיל 65. באיגרת שבה הודיע כי אין בכוונתו להתמודד לכהונה שלישית, שלא ספק היתה בכיסו, הוא ניסה לשכנע את העם שאפשר גם בלעדיו, ושכל הצלחותיו אינן אישיות אלא תוצאה משותפת. וושינגטון סיים את דבריו בבקשת סליחה מהעם האמריקאי על כל טעות שעשה בחייו הפוליטיים וציין כי הוא לוקח אותן על עצמו. פרישתו, אחרי כ-20 שנה אחרי מלחמת העצמאות של ארה"ב, הרעידה את אמות הסיפים. לא היתה דמות דומיננטית ממנו בחיי האומה, פשוטו כמשמעו. ולמרות שיכול היה להמשיך ולהנהיג, וושינגטון, מנהיג אמיתי, ידע שהאזרחים צריכים לראות שאפשר גם בלעדיו. שהוא אינו המדינה ושהמדינה צריכה לדעת להתקדם בלעדיו.

לעומת אותו מנהיג דגול, בנימין נתניהו עסוק בניסיון לשכנע את אזרחי ישראל שבלעדיו אין לה כלום. אין יורש, אין הצלחות, אין מדינה. על שגעון הגדלות הזה משלמת ישראל ובגדול. מי ששם עצמו לפני הכל - אינו מנהיג טוב. עובדתית, היתה יכולה לקום בישראל ממשלה לו נתניהו היה מוכן לוותר על משרתו. מסיבה זו, נתניהו הוא אבן ריחיים על צווארה. כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר, אין תקציב, יש מתיחות ביטחונית ומערכת שמאבדת מערכה באופן אינפלציוני. לעובדות אלה אין שום משמעות עבור ראש ממשלתה. הוא נאחז בכיסאו משל היה מכונת הנשמה. האינטרס האישי שלו ניצב בראש מעייניו.

הפגנת תומכי נתניהו בכיכר גורן בפתח תקוה, השבוע
הפגנת תומכי נתניהו בכיכר גורן בפתח תקוה, השבועצילום: דודו בכר

הנאמנות שכפה או הצליח נתניהו להשיג, לא רק מחברי הליכוד אלא מכל 55 חברי בלוק הימין-חרדים, היא ברית בין אינטרסטנטים ופחדנים. אנשים ששכחו שטובת ישראל מעל הכל ושמטרת הפוליטיקה אינה להאדיר אנשים ספציפיים, אלא לחזק את המדינה, לדאוג לניהולה ולקיומה על הצד הטוב ביותר. מצבה של ישראל מחפיר, מערכותיה משותקות ותהליכיה תקועים, והכל כדי לנסות להבטיח שעל הכיסא בראש שולחן הממשלה ימשיך לשבת נתניהו.

זו השורה התחתונה והיא אמורה להביך ולהדאיג כל ישראלי. אין ביטחון, אין ממשלה, אין תקציב, אין עשייה, יש נזק כלכלי אדיר - וכל זה לא מעניין את מי שמבקש להמשיך ולעמוד בראש. פוליטיקאי הגון, שטובת ישראל בראש מעייניו, כבר היה מחזיר ממזמן את המפתחות, גם אם הוא בטוח ש"לא היה כלום". לנתניהו לא אכפת מישראל, אך הבעיה איננה שלו. זו בעיה של כולנו, כולל כל אלה שמוכנים לנצח להמשיך ולהשתתף במשחק שלו.

קרן הבר

קרן הבר | |האזרחית ק.

כותבת.

מרחיקה מההמון.

מטילה ספק.

כמאמר גאוס pauca sed matura, מעט (או שלא - תוספת שלי שתתברר כחיונית) אך בשל - לשיקולכם.

יועצת פוליטית בעבר, בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב. אדם, בתזוג, אמא ואזרחית (הסדר איננו חשוב).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ