אדון גנץ, כדי לנצח צריך להכניס גולים!

מנהיג כחול-לבן עלה לליגת העל אך חושב שגובהו ויופיו יספיקו לו כדי לנצח. אך נתניהו הוא נמר, נמר פצוע, שחקן כסאח שלא בוחל באמצעים, בועט ומסכן ללא הרף את השער. מולו צריך לכבוש

קובי ניב
קובי ניב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו באימון הפועל באר שבע בבודפשט, 2017
נתניהו באימון הפועל באר שבע בבודפשט, 2017קרדיט: חיים צח / לע"מ
קובי ניב
קובי ניב

כשעלתה בית"ר ירושלים לראשונה לליגת העל (אז הליגה הלאומית) והגיעה לבלומפילד לשחק נגד הפועל תל-אביב, התיישב מנהלה באותם ימים ונשיא המדינה היום, רובי ריבלין, ביציע המכובדים, נרגש מן המעמד. ניגש אליו כבוד הרב אורי זוהר היום ואוהד הפועל שרוף אז, ולחש על אוזנו כממתיק סוד: "אתם רוצים לנצח, רובי?". רובי הנרגש הנהן בראשו וענה "כן, כן, בטח". ואז גילה לו זוהר את סוד הניצחון - "תכניסו גולים!".

וזה נכון עד היום. כדי לנצח צריך להכניס גולים. בלי להכניס גולים אי אפשר לנצח. זה עד כדי כך פשוט ועד כדי כך נכון. ולא רק בכדורגל. כדורגל פה זה רק המשל. הנמשל הפעם הן הבחירות הקרבות לכנסת ולראשות הממשלה.

הנה עולה למגרש ליגת העל באיצטדיון הלאומי שחקן חדש, בני גנץ, כולו גובה וצלצולים ויעני אבק כוכבים, וחושב שזה יספיק לו כדי לנצח את יריבו, בנימין נתניהו. אבל נתניהו הוא שועל קרבות ותיק, שחקן מנוסה מאין כמותו, מנהיג על המגרש, מכדרר בחסד, שחקן כסאח שלא בוחל בשום אמצעי, מוסר מצוין, בועט ומסכן ללא הרף את שער היריב, מבקיע, מנצח ולקח כבר ארבע אליפויות. נמר אמיתי.

גנץ. טווס דהוי, סופק ידיו כנזירה
גנץ. טווס דהוי, סופק ידיו כנזירהצילום: תומר אפלבאום

כדי להנהיג את המדינה צריך קודם כל לנצח בבחירות, אדון גנץ. וזה אומר שצריך להכניס גולים, יותר גולים, מאשר היריב שלך, מלך השערים, האלוף הבלתי מעורער, הרב אלוף של ליגת העל הפוליטית הישראלית כבר עשרות בשנים. הפעם, אדון גנץ, כמה שאתה יפה וגבוה, זה לא משחק קל. זה לא לנצח יריב כמו חמאס שאתה וצבאך עדיפים עליו פי שבעה אלפים, אלא לנצח ווינר עיקש שעדיף עליך, במשחק הזה ובמערכה הזאת, פי שבעים ושבעה.

תסתכל עליו, על נתניהו. הוא דופק הופעות בטלוויזיה לא במעט יותר טובות משלך, אלא פי 700 יותר טובות שלך. כי עכשיו הוא לא סתם נמר אלוף כמו שהיה תמיד. עכשיו הוא נמר פגוע, שרוט. והוא עושה הכל, כמו שכל מי שרוצה לנצח צריך לעשות. ואתה מה? איך אתה משיב לו? אתה עומד כמו צנון (בזה הוא צודק, נתניהו), נראה כמו טווס דהוי, סופק ידיך כמו נזירה ומדקלם טקסטים במונוטוניות של טקס יום זיכרון. כמו איזה מורה שמקריא מהספר. אוכל פלאפל כדי להראות שאתה יעני עממי.

מה אתה חושב לעצמך? מה אתם שם ב"כחול-לבן" חושבים לעצמכם? מה אתם האזרחים חושבים לעצמכם? שטווס מרוט שנואם כמו תוכי יכול לנצח נמר שרוט שנלחם כמו אריה? אל תקלו על עצמכם ותאמרו "אבל נתניהו מושחת וגנץ הגון", או "מנהיג לא בוחרים לפי נאומים" או "זה לא חוכמה, נתניהו למד משחק וגנץ הוא אותנטי". נו, ונגיד שכל זה נכון כמו שמש בהכי צהריים, אז מה? בשביל לנצח בבחירות, כדי להנהיג את המדינה, צריך לא להיות יפה. כדי לנצח, לא מספיק להיות גולם. אפילו לא גולם נחמד וגבוה. צריך להכניס גולים.

קובי ניב

קובי ניב | |פרצוף חמוץ

קובי ניב הוא סופר, תסריטאי, מרצה לקולנוע, פובליציסט ופנסיונר עם פנסיה לא משהו. היה שותף לכתיבת "ניקוי ראש" ו"זהו זה" בטלוויזיה. כתב עם המאייר דודו גבע את טרילוגיית "ספר מגוחך", "בנו של מגוחך" ו"מגוחך בעורף האויב". פרסם ספרי ילדים לרוב ("קוקוריקולום ויטה" ו"אבא סבבה" למשל), ספרי עיון בתחום הקולנוע ("החיים יפים, אבל לא ליהודים" ו"בזרוע נטויה ובעין עצומה") ואת הרומנים "החיים קשים, הא?" ו"בסוף כולם נמותו". מפרסם כבר שנים רבות טור דעה שבועי שהפך גם לבלוג בעיתון ''הארץ". חוץ מזה, תעשו גוגל, ויקיפדיה וכאלו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ