עאלק "שותפות יהודית-ערבית" - פרצוף חמוץ - הבלוג של קובי ניב - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עאלק "שותפות יהודית-ערבית"

דקה אחרי הבחירות נזכר השמאל הציוני לקרוא להקמת גוש פוליטי עם ערבי ישראל. עכשיו, כשאין לו כבר כלום להציע. בעצם, מה זה משנה? הרי השמאל כבר עשה את הבחירה שלו ב"מדינה יהודית"

תגובות
נציגי העבודה לכנסת בבית הנשיא לקראת הקמת ממשלת הליכוד הבאה
אמיל סלמן

דקה אחרי, ולא דקה לפני, הבחירות האחרונות, בהן כמעט שנכחד השמאל הציוני מהמפה הפוליטית, נזכרו לפתע מנהיגיו וחסידיו בקיומם של ערבי ישראל. מאז, מכה כמעט מדי יום מי מהם יעני על חטא וקורא בקול גדול להקמת "שותפות יהודית-ערבית", שכן בלעדיה, הם כאילו מבינים פתאום, אין לשמאל הציוני, שהוא מבחינתם המדינה, תקומה.

אבל הלו, שמאל-ציוניסטים, איפה הייתם עד התבוסה שלכם? למה לא הצעתם, ובעיקר למה לא ביצעתם, את השותפות הזאת כשהיה בידיכם ממש לממש אותה, הא? מה אתם חושבים, ואתם עדיין חושבים, שהערבים אזרחי ישראל הם איזה עדר נבער ומטומטם של עבדים נרצעים, שעובדים אצלכם בחריש ובבניין ורק מחכים לאדונים היהודים שעבר זמנם וחרב שלטונם, שיקראו להם לבוא להיות שותפים שלהם בניהול מפעל שאין להם כבר שום סיכוי לחזור אי פעם ולנהל אותו?

עכשיו, כשאין לכם כבר כלום מה להציע, וכל מה שאתם צריכים זה את קולות הערבים כדי שיצילו אתכם מטביעה וכיליון (לולא הצביעו כמה עשרות אלפי ערבים למרצ, היה נותר השמאל הציוני עם שישה חברי כנסת של מפלגת העבודה ותו לא), עכשיו אתם נזכרים לקרוא להם להיות לכם לשותפים? שותפים למה? שותפים במה? מה זה ייתן להם, לא לכם, מה תיתן להם השותפות הזאת?

יו"ר מרצ תמר זנדברג וח"כ עיסוואי פריג' בקלפי בכפר קאסם ביום הבחירות
ללא קרדיט

לכם, השמאל הציוני, לא היה אף פעם, ובוודאי שאין לכם עכשיו, שום דבר להציע לערבי ישראל. בטח לא שותפות במפעל הזה שהקמתם, המפעל הציוני, ושאתם ממשיכים גם היום, בדלות כוחכם ובעוצם עליבותכם, להיות חלק ממנו, להאמין בו, בחשיבותו, בנחיצותו, בחזונו, בחיוניותו, ובכל המלים היפות שאומרים עליו בטקס הדלקת המשואות. אבל המפעל הזה, מעצם הגדרתו ומהותו ולא משנה בכלל מי היא הנהלתו, הערבים לא יכולים להיות שותפים. כל עוד ישראל מוגדרת "מדינה יהודית" אין בה מקום לערבים. כל ערבי ויהודי כאן מבינים זאת היטב.

למה מה, כשאתם מציעים "שותפות", אתם באמת מוכנים שנכדו או נכדת אחיינו מעזה או מרמאללה של אחמד טיבי או איימן עודה יהיו פה יום אחד ראש הממשלה? בוודאי שלא, בטח שלא, כי זו "מדינה יהודית", נכון? אז איזו ''שותפות'' יש לכם להציע לפלסטינים? שיצביעו בעדכם ותיתנו להם להיות, אולי, בחזון הכי מרחיק לכת של השותפות והשלום שלכם לכאורה, סגן השר לענייני חומוס ואולי גם טחינה? נו, באמת.

תוצאות הבחירות (וזה רק יילך ויחריף מבחירות לבחירות ככל שתהיינה) הן הגשמתו ההולכת ומתפלצת לנגד עינינו של חזון "המדינה היהודית" שלכם. רציתם ואתם עדיין רוצים "מדינה יהודית" - אז זה מה שקיבלתם, זה מה שאתם מקבלים. אין ולא יכול להתקיים יצור כזה "מדינה יהודית ודמוקרטית". אם היא יהודית - היא לא יכולה להיות דמוקרטית והערבים לא יכולים להיות שותפים בה. זה או יהודית או דמוקרטית. או שוויון או אפליה. או שותפות או עבדות. או חירות או מוות. הבחירה בידיכם ואתם כבר בחרתם - מדינה יהודית. אז זה מה יש, ותפסיקו כבר ליילל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#