שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קובי ניב
קובי ניב
"כמו שלאיכר יש סוס ומחרשה, לחייל רובה וקסדה, לזמר מיקרופון וגיטרה, כך לפוליטיקאי יש שקר ורמייה"
"כמו שלאיכר יש סוס ומחרשה, לחייל רובה וקסדה, לזמר מיקרופון וגיטרה, כך לפוליטיקאי יש שקר ורמייה"קרדיט: אמיל סלמן
קובי ניב
קובי ניב

פעם בשעתיים בממוצע עולה באיזשהו מאמר, פוסט או ציוץ קול בכי ונהי שהנה שוב עוד פוליטיקאי שיקר לנו. אמר ככה ועשה ההפך. הבטיח זה וזה ולא קיים כהוא זה. נשבע בסבתא שלו שלעולם לא יעשה כדבר ההוא ולמחרת עשה בדיוק כדבר ההוא, ושכאלה.

אבל הלו, בכיינים, אתם הרי כבר לא ילדים. אתם כבר חיים פה, בארץ הזאת ועל כדור הארץ בכלל, לפחות 20-30 שנה, אז על מה בדיוק אתם מתבכיינים ומייבבים? פוליטיקאים משקרים. זאת העבודה שלהם. זה מה שהם עושים. זה לא הייעוד שלהם וזו לא המטרה שלהם, אבל השקר והרמייה הם כלי העבודה שלהם. כמו שלאיכר יש סוס ומחרשה, לחייל רובה וקסדה, לזמר מיקרופון וגיטרה, כך לפוליטיקאי יש שקר ורמייה ובאמצעותם הם מגשימים את מטרותיהם.

מטרותיהם של הפוליטיקאים הן לא להציל את המולדת ולא להביא שלום ולא להשכין בטחון ולא לבטל את האבטלה ולא לשפר את התחבורה או את הכלכלה ולא שום דבר מכל הדברים האלה, שהם תמיד כולם אומרים ומבטיחים ונשבעים בסבתא שלהם ובספר התורה והגמרא וגו'. כל הדברים האלה שהם מפריחים ומבטיחים לנו, לכם, כדי שתבחרו בהם, הם שקרים שמטרתם להגשים את מטרותיהם האמיתיות - כוח, שררה, מעמד וכסף. להם, לא לכם. ובעבור זה הם מוכנים למכור לכם כל שקר עלי אדמות שאתם מוכנים לקנות. לכן לזעוק מרה בכל פעם כשמתגלה שפוליטיקאי רימה - זו בדיחה גמורה. זו העבודה שלו. זה המקצוע שלו. זו המהות שלו. לבכות שפוליטיקאי שיקר זה כמו להתלונן שמים רטובים. ככה זה בטבע. מים רטובים ופוליטיקאים משקרים.

הבעיה היא לא שפוליטיקאים משקרים. הבעיה היא שאתם, אנחנו, מאמינים להם. ולא רק שאנחנו מאמינים להם, אנחנו חוזרים ומאמינים שוב ושוב לאותם שקרים ולאותם שקרנים או לשקרנים חדשים שהחליפו את הקודמים שפג תוקפם או תמו ימיהם. אנחנו חוזרים ומאמינים שוב ושוב ל-נצליח, נפריח, נצמיח, נכריח, נבריח, נשטיח - וחוזרים ובוחרים באותם שקרנים, בניהם או ממשיכי דרכם, חוזרים ומתאכזבים ומייללים שהם שיקרו, עשו ההפך ממה שאמרו, הבטיחו ולא קיימו וכל הרוטינה הזאת החוזרת על עצמה כמו פרפטום מובילה (תנועה נצחית).

הפוליטיקאים משקרים לכם, לנו, כי זה מה שאנחנו רוצים, זה מה שאנחנו מבקשים, זה מה שאנחנו אוהבים. עובדה היא שהפוליטיקאים הכי אהובים עלינו הם דווקא אלה שהכי שיקרו לנו. מנחם בגין הבטיח שלעולם לא יפנה אף שעל מסיני ומיד לאחר בחירתו החזיר למצרים את כולה (חוץ מרצועת עזה, חכם שכמותו). יצחק רבין נשבע שלעולם לא ידבר עם אש"ף ולאחר בחירתו חתם איתו על הסכמי אוסלו הכושלים. אריק שרון נבחר על ידינו לראש ממשלה אחרי שכבר הוליך את ישראל ל"מלחמת שולל" בלבנון, הכריז ש"דין נצרים כדין תל אביב" ובסוף ברח מרצועת עזה, מורשת בגין, כמו כלב מוכה.

כשיתגלה בעתיד שלכל אלה שמבטיחים לכם עכשיו שהם יודעים איך לפתור את "בעיית עזה", למשל, אין מושג על מה הם מדברים, לפחות אל תבכו, טוב? תודה.

קובי ניב
קובי ניב |פרצוף חמוץ

קובי ניב הוא סופר, תסריטאי, מרצה לקולנוע, פובליציסט ופנסיונר בלי פנסיה. היה שותף לכתיבת "ניקוי ראש" ו"זהו זה" בטלוויזיה. כתב עם דודו גבע, המאייר המנוח, את טרילוגיית "ספר מגוחך", "בנו של מגוחך" ו"מגוחך בעורף האויב". פרסם ספרי ילדים לרוב ["אבא סבבה" ו"קוקוריקולום ויטה", למשל] , ספרי עיון בתחום הקולנוע [כמו "החיים יפים, אבל לא ליהודים" ו"בזרוע נטויה ובעין עצומה"] ואת הרומן "החיים קשים, הא?". הרומן השני שלו, "בסוף כולם נמותו", רואה אור בימים אלה. מפרסם כבר שנים רבות טור דעה שבועי שהפך לבלוג בעיתון ''הארץ". חוץ מזה, תעשו גוגל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ